תחרות - יעל רותם

תזונה לכל המקצים באירוע מרתון

תזונה לכל המקצים באירוע מרתון

עונת המרתונים כבר פה, ובשנים האחרונות אנחנו רואים שיותר ויותר א.נשים משתתפים במקצים השונים: ריצה של 5 ק"מ, 10 ק"מ, 21.1 ק"מ (חצי מרתון) או 42.2 ק"מ (מרתון מלא).

אין ספק שהריצה סחפה אליה רבים בשנים האחרונות, קבוצות ריצה צומחות להן בלי סוף, יעדים נכבשים ואנשים בהחלט מתמכרים לעניין.

אז מה אוכלים לפני ריצה? האם צריך בכלל התייחסות מיוחדת לנושא התזונה?

כאשר מדברים על תזונה לאירוע מסוג זה, או לאימונים בכלל, כמובן שהכל תלוי במשך הריצה ובנסיון האישי של כל אחד.

נתחיל מכמה דגשים כלליים:

  • במידה ואתם רגילים להתאמן בשעות הערב, שימו לב לכך שהריצה מתבצעת בבוקר לאחר לילה בו משתמש הגוף במאגרי האנרגיה שלו, הגליקוגן. לכך יש חשיבות בתזונה נכונה לפני הריצה. אם לפני ריצת הערב אתם לא תמיד אוכלים כי אכלתם לא מזמן, כאן אתם מתחילים את הריצה מצום מוחלט.
  • בסמיכות לריצה, ולעתים אפילו יום או יומיים לפני, כדאי להפחית בצריכה של סיבים תזונתיים (ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות) על מנת לא להכביד על מערכת העיכול, במיוחד עבור מי שנוטה לסבול מבעיות במערכת העיכול בזמן הריצה.
  • בכל מקרה, מומלץ לאכול פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה אשר מתפרקות ומספקות אנרגיה במהירות יחסית, ושאינן מכבידות על מערכת העיכול. אין זה המקום לצריכה של חלבונים, שומנים או כאמור סיבים תזונתיים.
  • קרוב לוודאי שרובינו יתעוררו כבר כשעתיים לפני הזינוק ויש לכך משמעות מבחינת התזונה. 1.5-2 שעות לפני יש צורך לאכול בדרך כלל, ובנוסף גם בסמיכות לריצה.
  • לנסיון האישי של כל אחד ואחת תפקיד חשוב בכל הקשור לתזונה ואימונים – חשוב להכיר את הגוף, לדעת מתי ואם כדאי לאכול לפני הריצה, מה לאכול בזמן הריצה (במידה וצריך לאכול במהלכה) ולהיות מוכנים להפתעות.
  • אל תנסו דברים חדשים שאינם מוכרים לכם דווקא לפני המירוץ שהתכוננתם אליו כדי לא לקבל "הפתעות" לא נעימות.

מה לאכול לפני ריצת 5 ק"מ או 10 ק"מ?

אלו המקצים של הריצות הקצרות יותר באירוע, על כן חשוב להתמקד בתזונה לפני הריצה, ואין צורך לאכול גם במהלכן.

בריצות מסוג זה לא תמיד חייבים לאכול 1.5-2 שעות לפני ושוב בסמוך לריצה, אולם כדאי להיות על "הצד הבטוח" ולהסתמך על הנסיון.

למי שזקוק לכך, כשעתיים לפני הריצה מומלץ לאכול כ 100-200 קלוריות מפחמימה כגון בננה או 3 תמרים או 1-2 פרוסות לחם לבן עם ריבה/ דבש, כמובן יחד עם שתיית 2 כוסות מים.

כ-20 דקות לפני הריצה שתו מעט מים (כמות של כוס בערך) יחד עם 2 תמרים/ חצי בננה או ג'ל אנרגיה למי שמכיר ומשתמש במוצר.

אחרי הריצה אין צורך למהר ולאכול מיד בסיומה, במיוחד אם אתם חווים דיכוי מסויים של התיאבון אחרי ריצה. עד כשעה וחצי לאחר הריצה אתם יכולים לאכול ולשלב פחמימות יחד עם 15-20 גר' חלבונים:

כריך עם גבינה/טונה/ביצה/פסטרמה/ ממרח קטניות, דגני בוקר או גרנולה עם יוגורט או חלב סויה ועוד.

ריצת חצי מרתון ומרתון

כאן כבר הנסיון האישי מתחיל לתפוס מקום חשוב עוד יותר. מדובר בריצה ארוכה יחסית שבדרך כלל מצריכה תוספת פחמימות במהלכה, וכמו כן למשך הריצה יכולה להיות יותר השפעה על מאזן הנוזלים והמלחים ועל מערכת העיכול.

עבור חלק מהרצים והרצות ייתכן וריצת החצי מרתון זוהי "סתם עוד ריצה" של אימון ואולי לא ירגישו שיש צורך בהכנה מיוחדת, אבל עבור חלק לא מבוטל דרושה הכנה קצת שונה מהרגיל (בתקווה שהתאמנתם עליה בריצות הארוכות).

אתייחס למי מבין רצי מקצה החצי והמלא שזקוקים להכנה קצת שונה מהרגיל:

יום או יומיים לפני הריצה –  כולם מדברים על העמסת פחמימות לפני המרתון. ההנחיות להעמסת פחמימות מדברות על צריכה של מינימום של 10 גר' פחמימות לכל ק"ג ממשקל הגוף במשך 3 ימים, במקביל להורדת עצימות האימונים.

לדוגמה, אדם ששוקל 70 ק"ג צריך להגיע למינימום של 700 גר' פחמימות ליום ומומלץ כי הפחמימות יהיו בעלות אינדקס גליקמי בינוני-נמוך על מנת לאפשר אגירה מיטבית של הפחמימות בשריר:

כוס אורז מבושל/ פסטה/ קוסקוס/ פתיתים = 35 גר' פחמימות

כוס עדשים/ גרגרי חומוס/ שעועית לבנה/ אפונה יבשה = 30 גר' פחמימות

פרוסת לחם = 15 גר' פחמימות

פרי בגודל של תפוח בגודל ממוצע = 10 גר' פחמימות

בננה בינונית = 17 גר' פחמימות

כוס דגני בוקר מלאים (כגון ברנפלקס) = 30 גר' פחמימות

5 כפות שיבולת שועל = 25 גר' פחמימות

ועוד.

כפי שאתם מבינים, מדובר בלא מעט פחמימות, ובלא מעט "עבודה" שהכרחית להצלחה בתחרות מסוג זה.

בפועל, ייתכן וגם אם תקפידו על ארוחות מסודרות לאורך היום או היומיים שלפני המירוץ (כל 3 שעות לערך) ובכל ארוחה שימו דגש על פחמימות, כמו גם על נוזלים – תצליחו להגיע לאגור פחמימות בשרירים ולהשיג את התוצאה המבוקשת.

  • ערב לפני הריצה כדאי לאכול ארוחה עשירה בפחמימות ובנוזלים, בכמות של  כ 2-4 גר' לכל ק"ג ממשקל גוף, ולהרבות בשתיית מים.

לדוגמא, 2 גר' פחמימה למשקל 70 ק"ג הם 140 גר' פחמימות: 4 כוסות של אורז מבושל, כ- 400 גר' של פסטה לאחר בישול (2 צלחות)…הרבה פחמימות. כמובן שיש כאלו שיוכלו להסתפק בפחות, אך אלו הן ההנחיות ה"יבשות". לא מומלץ לאכול מזונות קשים לעיכול בערב לפני כגון בשר בקר, קטניות או כמות גדולה של ירקות, עדיף להסתפק בפחמימות.

  • בוקר הריצה – כ-90 דקות לפני תחילת התחרות מומלץ לאכול כ-200 קלוריות ממקור פחמימתי, ולשתות כחצי ליטר מים (להשלים את האיבוד מהלילה).

דגני בוקר, 2 מנות פרי למי שיכול , 2 פרוסות לחם עם ריבה או דבש, חטיף אנרגיה (כ30-40 גר' פחמימות לחטיף).

כ-20 דקות לפני הזינוק מומלץ לצרוך פחמימה עם אינדקס גליקמי גבוה שתתפרק מהר ותעלה את רמות הגלוקוז בדם בדיוק לתחילת התחרות: 200-300 מ"ל משקה איזוטון, ג'ל אנרגיה, סוכריות אנרגיה או תמרים יכולים לעשות את העבודה מצויין.

  • במהלך הריצה – חשוב לומר שאם עד עכשיו אתם לא בטוחים מה לאכול במהלך הריצה שלכם, כדאי שתתאמנו על זה בשבוע הקרוב בריצות שעוד נותרו לכם. לכל אחד ואחת מתאימה תזונה אחרת במהלך הריצה – חלק מעדיפים ג'לים מסוגים שונים, אחרים תמרים או רק משקאות איזוטוניים וכד'.

דגש לריצת חצי מרתון – במידה ואתם מהירים ותסיימו את ריצת חצי המרתון שלכם בשעה וחצי בערך, ייתכן שלא תזדקקו לשום דבר גם במהלך הריצה עצמה (בהנחה שאכלתם נכון לפניה).

מאגרי הגליקוגן בשרירים מספקים כ-2000 קלוריות (או יותר, תלוי ברמת המתאמן) ועל כן לפעילות של כשעה וחצי הם יספיקו. מעבר לזה נדרשת בדרך כלל תוספת של פחמימות לריצה יעילה.

במידה ואתם כן זקוקים לתוספת פחמימות בריצת החצי, ובוודאי שבריצת המרתון, ההעדפה של רוב הרצים ושל מערכת העיכול בזמן הריצה היא לפחמימות נוזליות יותר בשל הקושי המכאני שבלעיסה בזמן הריצה, כמו גם המהירות היחסית בה נספגות אותן פחמימות ומתורגמות לאנרגיה זמינה.

הקפידו על 30-60 גר' פחמימות בכל 30-45 דק' של ריצה ממשקאות איזוטוניים, ג'לים, תמרים לפי הנוחות שלכם, וכמו תמיד – אין פתרון אחד שמתאים לכולם.

לדוגמא:

מטופל שהגיע אליי לקראת ריצת המרתון התחיל מלקיחת ג'ל בכל 8 ק"מ (כ-40 דק' מבחינתו) אך הרגיש בק"מ ה-30 מרוקן מאנרגיות. לאחר מחשבה החלטנו יחד שהחל מהק"מ ה-24 יעבור  לצריכת ג'ל בכל 6 ק"מ , מה שפתר לחלוטין את התחושה שלו.

נוזלים הם חלק בלתי נפרד מהריצה, גם אם לא מתוכננים תנאי חום כמו במרתון בשנה שעברה.

במידה ואתם לא רצים עם שתייה עליכם, הקפידו על שתייה בכל נקודת מים, גם אם זה אומר שכמה שניות תתעכבו על זה:  איבוד של מעל 2% ממשקל הגוף במהלך מאמץ יכול לפגוע בביצועים עקב התייבשות, וזה יכול להיות המרחק בין ריצה מוצלחת לריצה מתישה ואף גרוע מכך.

(לקריאה נוספת על נוזלים – כנסו לקישור)

כדורי מלח ומגנזיום, כדאי לקחת במרתון?

כדורי מלח – ההמלצה לצריכת כדורי מלח היא רק בתנאי חום ובמאמצים של 3-4 שעות ומעלה. ככל הנראה לא יהיה צורך במרתון תל אביב בכדורי מלח, מה גם שצריכת ג'לים ומשקאות איזוטוניים טומנת בחובה גם מלחים.

מגנזיום – צריכת מגנזיום אינה מומלצת באופן גורף לכל העוסקים בספורט כיוון שרק במצב של חסר התוסף יביא לשיפור בביצועים (לא ניתן לבדוק חסר בבדיקות דם). אם אתם סובלים מהתכווצויות שרירים פתאומיות ייתכן ותוסף של עד 500 מ"ג בכל יום יסייע לכם, אך חשוב להתייעץ קודם עם איש מקצוע, וכמו כן לבדוק מרכיבים אחרים כגון נוזלים, פחמימות, רמת הכושר ועוד.

  • אחרי הריצה – בדיוק כמו במקצי  ה-5 או ה-10 ק"מ, אין צורך למהר ולהכריח את עצמיכם לאכול משהו מיידית בסיום הריצה.

נסו לאכול כמה תמרים, לשתות קצת איזוטון או לאכול פרי בסיום הריצה על מנת לעורר הפרשת אינסולין ולאותת לגוף כי הגיע הזמן להתאושש, ועד כשעה וחצי לאחר הריצה אתם יכולים לפנות לארוחה המשלבת פחמימות וחלבונים, עם קצת יותר פחמימות מהרגיל.

לסיכום, זיכרו שההתנסות האישית שלכם חשובה יותר מהכל, על אף שההנחיות נבחנו לעומק והתקבלו לאחר מחקרים רבים. הן מהוות את נקודת המוצא של כל אחד ואחת, ומשם הן יכולות להשתנות קצת ולהתגמש ליצירת חווית ריצה מהנה ובטוחה.

שיהיה בהצלחה לכולם/ן!

יעל רותם – דיאטנית קלינית וספורט

 

מירוץ נייקי ותזונה

הזמן חולף מהר והנה הגיע מירוץ ניייקי!

איך ואם בכלל להתכונן לריצה מבחינת התזונה? למה צריך לשים לש כשהריצה בלילה?

אם אינכם רגילים לרוץ בלילה, הכתבה הבאה במיוחד עבורכם. וגם אם לא, כנסו ותראו איך לאכול במהלך יום המירוץ.

ריצה מהנה (:

מה לאכול לפני מירוץ נייקי?
מה לאכול לפני מירוץ נייקי?

https://yaelrotem.co.il/2012/10/28/תזונה-לקראת-מירוץ-נייקי-עשה-ואל-תעשה/

העמסת פחמימות לקראת ישראמן אילת

העמסת פחמימות לקראת ישראמן אילת

שעת הש' קרבה ובאה, ובעוד כשבוע יתחרו המוני אנשים בתחרות הישראמן המתקיימת באילת.

לאלו שאינם יודעים במה מדובר, הכוונה לתחרות המשלבת שלושה ענפי ספורט:

המקצה המלא כולל 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבת אופניים ולסיום ריצת מרתון (42.2 ק"מ).

חצי ישראמן כולל "רק" 1.9 ק"מ שחייה, 91 ק"מ רכיבת אופניים ו-21.1 ק"מ של ריצה.

בדרך כלל ישאפו המתאמנים המנוסים לסיים את כל המרחקים האדירים הללו בפחות מ-10 שעות, אם כי יש לזכור שהתחרות באילת נחשבת לאחת המאתגרות.

בין אם המטרה היא לשפר תוצאות מתחרות קודמת, או פשוט לסיים את התחרות בשלום, רבים וטובים מתאמנים לרגע הזה במשך חודשים, אימונים ואפילו שני אימונים ביום. כל שנותר הוא לקוות כי מזג האויר ייטב עמם, בניגוד לקור העז שתקף את העיר לפני מספר שנים, וגבה לא מספר מקרים של היפותרמיה.

הכנה תזונתית

כמובן  שבהתאם למרחקים האדירים, וההשקעה באימונים, גם ההוצאה האנרגטית בתחרות זו גדולה למדי:

בתחרות חצי ישראמן ההוצאה הקלורית הממוצעת מגיעה לכ-5000 קלוריות. לעומת זאת, במקצה המלא ההוצאה יכולה להגיע עד ל-10000 קלוריות (!).

לכן, כמו תמיד, לצד ההכנות הפיזיות והמנטליות, חשובה מאוד גם ההכנה התזונתית לתחרות, לנצל זמני התאוששות נכון על מנת להימנע מפציעות ספורט, ולהגיע לתחרות במוכנות מקסימאלית.

לרוב אוכלוסיית המתאמנים לתחרות כזו מנוסה מבחינת ההתנהלות באימונים, אך חשוב לא פחות לשים דגש על הימים שלפני התחרות.

העמסת פחמימות או לא להיות

כשלושה ימים לפני התחרות, מומלץ לבצע העמסת פחמימות במקביל להורדת עצימות האימונים.

המטרה בהתנהלות זו היא להפחית את השימוש במאגרי הגליקוגן, ומנגד לדאוג למילוי מקסימאלי של אותם מאגרים בשריר.

אם בעבר היו נוהגים בשיטה נוקשה יותר של העמסת פחמימות, כיום ההמלצה היא שונה. (עוד על שתי השיטות להעמסת פחמימות תוכלו לקרוא בכתבה הזו).

אז איך זה עובד?

בימים שלפני התחרות, יש להקפיד בכל יום על מינימום של 10 גר' פחמימות לכל ק"ג ממשקל הגוף.

לדוגמה, אדם ששוקל 70 ק"ג צריך להגיע למינימום של 700 גר' פחמימות ליום.

מומלץ כי הפחמימות יהיו בעלות אינדקס גליקמי בינוני-נמוך, על מנת לאפשר אגירה מיטבית של הפחמימות בשריר:

כוס אורז מבושל/ פסטה/ קוסקוס/ פתיתים = 35 גר' פחמימות

כוס עדשים/ גרגרי חומוס/ שעועית לבנה/ אפונה יבשה = 30 גר' פחמימות

פרוסת לחם = 15 גר' פחמימות

פרי בגודל של תפוח בגודל ממוצע = 10 גר' פחמימות

בננה בינונית = 17 גר' פחמימות

כוס דגני בוקר מלאים (כגון ברנפלקס) = 30 גר' פחמימות

5 כפות שיבולת שועל = 25 גר' פחמימות

כפי שאתם מבינים, מדובר בלא מעט פחמימות, ובלא מעט "עבודה" שהכרחית להצלחה בתחרות מסוג זה.

פרקטיקה:

  • אכלו במהלך הימים הללו 2 ארוחות גדולות ועשירות בפחמימות (2/3 צלחת של פחמימה, השאר חלבון כגון דג, חזה עוף, קטניות, טופו) ומעט ירקות
  • הקפידו בין הארוחות, כל שעתיים עד 3 שעות, לאכול ארוחת ביניים פחמימתית כגון: חטיף אנרגיה, כריכים, בייגלה, פירות (לא יותר מידי בשל תכולת הסיבים הגדולה שלהם), קרקרים ועוד.
  • שלבו 2 בקבוקי משקה איזוטון על מנת להוסיף עוד פחמימות, נוזלים ומלחים לגוף.
  • העדיפו להפחית עד כמה שניתן דגנים מלאים, פירות, ירקות ומוצרים עשירים בסיבים תזונתיים. אלו מאטים את ריקון הקיבה ועלולים לגרום לאי נוחות במערכת העיכול באמץ.

צלחת תחרות

הבוקר בא ולעבודה

סביר להניח שעד עכשיו כבר סיגלתם לעצמיכם את הארוחה המועדפת על הגוף מבחינת אנרגיות ונוחות במערכת העיכול לפני המאמץ. במידה ואינכם בטוחים עדיין, הנה כמה המלצות:

כ-90 דקות לפני תחילת התחרות מומלץ לאכול כ-200 קלוריות ממקור פחמימתי, ולשתות כחצי ליטר מים (להשלים את האיבוד מהלילה).

דגני בוקר, 2 מנות פרי, 2 פרוסות לחם עם ריבה או דבש, חטיף אנרגיה.

כ-20 דקות לפני הזינוק מומלץ לצרוך פחמימה עם אינדקס גליקמי גבוה שתתפרק מהר ותעלה את רמות הגלוקוז בדם בדיוק לתחילת התחרות: 200-300 מ"ל משקה איזוטון, ג'ל אנרגיה, סוכריות אנרגיה או תמרים יכולים לעשות את העבודה מצויין.

כאן המקום לומר, כי נושא התזונה בסמוך לתחרות ובזמן התחרות הוא מאוד אינדיבידואלי, ולכל אחד יתאים משהו אחר.

ומה במהלך התחרות?

נוזלים – על אף מזג האויר הקר, הקפידו על נוזלים כדי לא להגיע להתייבשות!!! אם הגעתם לתחושת צמא, קרוב לוודאי שלא הקפדתם על שתייה נכונה וכבר התייבשתם.

קחו בחשבון שאיבוד של מעל 2% ממשקל הגוף במאמץ גופני משמעותו התייבשות ופגיעה בביצועים.

כלומר , אם ניקח שוב את אותו אדם השוקל 70 ק"ג כדוגמא, ברגע שבשקילה לאחר התחרות יראה שירד 1.4 ק"ג במשקל (2% ממשקל 70 ק"ג) – סימן שהתייבש.

הקו המנחה הכללי הוא כל רבע שעה לגמוע כ-200 מ"ל של נוזלים. כדאי לנצל את ההחלפות בין ענפי הספורט לצורך כך, ובעיקר את שלב רכיבת האופניים בו הגוף נינוח יותר על האופניים (הכל יחסית), וסופג פחות זעזועים אשר עלולים להקשות על מערכת העיכול.

פחמימות – הצריכה המומלצת לתחרויות באורך שכזה היא כ300 קלוריות ממקור פחמימתי לשעת מאמץ. מדובר בלא מעט אוכל אך מי שלא יצליח להגיע לצריכה קלורית סבירה לשעת תחרות (במיוחד בשלב האופניים) ימצא עצמו מחוסר אנרגיות לריצה.

100 קלוריות הן:

2 תמרים

בננה

רבע פיתה עם דבש וכד'

ג'ל

חצי בקבוק איזוטון 2:1 (שילוב של גלוקוז ופרוקטוז)

בקבוק איזוטון רגיל

4 סוכריות אנרגיה

חצי חטיף אנרגיה מיועד לספורט

חופן בייגלה

"סדר הפעולות" המומלץ בדרך כלל יהיה:

לאחר השחייה התאוששות על האופניים  ואז להתחיל לאכול.  לפני העלייה לנטפים פחמימה קלה לעיכול (ג'ל,איזוטון, סוכריות)  בעלייה  שתיית איזוטון וג'ל,  המשך עם מוצקים על גבי האופניים עד 45 דקות מסיום שלב האופניים ומעבר לריצה, בריצה בד"כ רק איזוטון וג'לים.

 כמובן שהכל מאוד אינדיבידואלי, וקרוב לודאי שמי שמגיע לתחרות מסוג זו קרוב לודאי שמכיר ויודע מה נוח ונכון לו יותר.

Image by Ich bin dann mal raus hier. from Pixabay
  • במידה ואתם מרגישים בחילה או כאבי בטן, ואינכם מסוגלים לשתות או לאכול יותר, נסו לגרגר משקה איזוטון בפה מבלי לבלוע אותו. מחקרים מראים בבירור כי ישנם איזורים במח אשר מזהים את הגרגור בפה כצריכה של פחמימות ומביאים לשמירה על רמת הביצועים.
  • כיוון שלא מדובר בתקופה חמה בזמן התחרות, אין חובה לצריכת מלחים, אך כאמור זהו נושא אינדיבידואלי עבור כל אחד ואחת. במאמצים בתנאי חום שאורכים מעל 4 שעות בהחלט מומלץ לצרוך 300-600 מ"ג נתרן בשעה: בכל מקרה, שימו לב לכמות המלחים בג'לים, במשקאות האיזוטוניים ובתוספים אחרים שאתם לוקחים בזמן התחרות, ורק אז בדקו האם יש בכלל צורך בתוספת של כדורי מלח.

בתנאים חמים מאוד בהם איבוד המלחים גדול, מומלץ מאוד משקה איזוטוני בשל תכולת המלחים שלו, וכמו כן יש לשקול תוספת של כדורי מלח.

ומה אחרי התחרות?

בשביל זה אתם כנראה לא צריכים אותי, אני בטוחה שתמצאו מה לאכול (:

  קחו לעצמיכם עם סיום התחרות קצת זמן לעכל גם את החוויה, לנוח, להתאושש ו…למצוא את היעד הבא שתרצו לכבוש.

בהצלחה!

 

אליפות ישראל באופני כביש 2009 – הסיפור שלי

הכל התחיל לפני כמה חודשים אחרי מרוץ הנשים בו השתתפתי. נכנס בי קצת "רעל", החלטתי שהגיע הזמן להכניס קצת רצינות לתחביב אופני הכביש והתחלתי להתאמן בקבוצה ולפעול עפ"י תוכנית אימונים מסודרת.

פתאום הבנתי שבעצם מעולם לא רכבתי כביש…הדברים המעטים שלמדתי בכמה חודשים בקבוצה (ויש עוד כל כך הרבה כמו שתמיד מזכירים לי) עזרו לי באופן בלתי רגיל: רכיבה בפלטון, דראפטינג, העברות הילוכים בטיימינג הנכון, קצת טיפוסים (למרות שעדיין נשמתי יוצאת בשיפועים החדים), קאדנס ראוי ועוד.

ואז לפני כשבועיים וקצת הגיעה ההכנה לאליפות ישראל והחלטתי לנסות. מה כבר יכול לקרות? 4 הקפות של 18 ק"מ כל אחת (72 ק"מ).

התחלתי את השבוע שלפני התחרות בהכנות קדחתניות של אימונים כל יום (טעות מספר 1) אבל כנראה ש לא סתם קוראים לתחרות "הכנה לאליפות ישראל". זה הזמן ללמוד מטעויות. יום שישי לפני ההכנה כבר הרגשתי את השרירים שלי בצורה יוצאת דופן (שלא לומר קצת כואבת), אבל שכנעתי את עצמי שזה יעבור. והנה הגיע יום שבת והגיע תור המקצה שלי לצאת לדרך!

המסלול היה בעפולה כשרובו מישורי ובאמצע עלייה לא פשוטה (בשבילי לפחות) עם שיפוע של 14-15% (ויסלחו לי הדייקנים). במישור היה בסדר גמור, עמדתי בקצב של הפלטון , ואז – היא הגיעה. העלייה! מהר מאוד אמרתי יפה "שלום" לגרעין הקשה של הפלטון ומצאתי את עצמי לבד עם עוד כמה בנות שלא עמדו,כמוני, בקצב בעלייה.

במקום למצוא לי רוכבת נוספת ולרכב איתה לאורך המסלול (טעות מספר 2) התחלתי לשאול את עצמי שאלות קיומיות ולסנן כמה קללות על מה לעזאזל חשבתי לעצמי כשנרשמתי לתחרות. אני עכשיו ממשיכה 4 הקפות שלמות ל-ב-ד.

היה לא קל בכלל, שלא לומר קשה… אבל לפחות סיימתי ולא ויתרתי לעצמי. אספתי את השברים, השתדלתי להתאושש כמה שיותר מהר ולהסיק מסקנות לתחרות הבאה.

ומה עושים עם אליפות הארץ? ללכת או לא? אחרי שכנועים ולבטים החלטתי שאני חייבת להוכיח לעצמי שאני יכולה יותר.

בתור רוכבת חדשה יחסית בתחום התחרויות (מה לעשות, למרות שרכבתי שנתיים לפני הצטרפותי לקבוצה כנראה שלא התקדמתי לבד יותר מידי) הבנתי שוב שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ועוד הרבה קילומטראז' להריץ ברגליים, ולכן הצבתי מטרה אחת פשוטה: לשפר את התוצאה (וההרגשה) מתחרות ההכנה.

בשבוע לפני התחרות הורדתי את עומס האימונים והבטחתי לעצמי שלא משנה מה אני לא נשארת לבד. גם אם העלייה תגבר עליי שוב, אני אמצא לי רוכבות להמשיך איתן כך שיהיה לי יותר קל (זה הזמן להסביר למי שלא יודע: בכביש בד"כ "עובדים" יחד, כשכל פעם מישהו אחר רוכב מקדימה ונלחם ברוח, לסירוגין, וככה בעצם מתקדמים). כמובן שעם המזל שלי היו רוחות לא ידידותיות ביום התחרות שהפריעו בדיוק בעלייה. נו שויין, נתמודד גם עם זה.

הפעם הצלחתי להחזיק מחצית מהעלייה ביחד עם הפלטון ושיפרתי טעות נוספת מתחרות ההכנה כאשר נשארתי צמודה כל פעם לרוכבת אחרת כדי לשרוד את ההקפות בצורה טובה יותר ומהירה יותר. ג'לים, איזוטונים ומים – הכל היה שם.

מה אני אגיד לכם? העלייה הייתה קשה כמו תמיד , או אפילו יותר בגלל הרוחות, אבל אני הרגשתי הרבה יותר טוב הפעם. אולי זה עניין של הצבת מטרות ריאלית, אולי כמה דברים שלמדתי מתחרות ההכנה ואולי שניהם.

בסופו של דבר שיפרתי את התוצאה שלי ב-8 דקות ועליתי על הפודיום במקום שלישי (קטגוריית ספורט בוגרות 19-29). גם אם לא הייתי עולה על הפודיום, אני את שלי עשיתי בתחרות הזו – לא היה לי קל בכלל אבל נרשמתי (למרות החששות) ועמדתי ביעד שלי.

 

AY_397