תזונה לאופניים - יעל רותם

תזונה לאפיק ישראל

תזונה לאפיק ישראל

תחרות אפיק ישראל, מירוץ רב יומי ברכיבת אופני שטח, מתקרבת אלינו, כולם/ן כבר מתרגשים ועולות השאלות – מה עליי לאכול בשבוע לפני התחרות??

אז בואו נתחיל בכמה טיפים כלליים אבל סופר-חשובים!

  • היצמדו לתזונה שמוכרת לכם, מה שהתאמנם עליו עד עכשיו ואל תגרעו או תפחיתו מזה אם מצאתם את הנוסחה המנצחת עבורכם.
  • תשארו בדיוק כפי שאתם – זה לא הזמן לרדת במשקל, אח"כ יהיה לכם זמן לבנות תוכנית תזונה ולשפר אחוזי שומן.
  • תוספי תזונה – לוקחים תוספים? נפלא, תמשיכו לקחת אותם. לא נוטלים תוספים? גם נפלא, אל תתחילו לקחת עכשיו וגם לא בתחרות עצמה! אין לדעת איזו השפעה תהיה לתוסף כזה או אחר עליכם, גם אם החבר נשבע שזה נותן לו אנרגיה מטורפת ברכיבה. תקף לגבי כדורי מלח, מגנזיום, BCAA ושאר ירקות.
  • להתרכז במנוחה, לאכול ארוחות נכונות בשבוע לפני, שתיית נוזלים.
  • לוודא שאתם יודעים מהו פרוטוקול התזונה שלכם – תמיד יכולות להיות הפתעות, אבל ההכנה המוקדמת מקטינה סיכונים.
  • קפאין – ניסיתם פעם להפסיק לשתות קפה סתם ככה? טעות נפוצה של ספורטאים היא להפחית שתיית קפה כמה ימים לפני תחרות על מנת לגרום לגוף להגיב בצורה טובה יותר לקפאין ביום התחרות (דריכות, עירנות). בפועל? אין בכך צורך ממשי, גם ממחקרים אחרונים בתחום וגם מהפרקטיקה. לעתים הפחתת קפאין יכולה לגרום לתסמיני "גמילה" של ממש, כאבי ראש, עצבנות, סחרחורות, שינויים בלחץ הדם ועוד – לא מומלץ ולא נותן ייתרון.
  • 45-85% מהספורטאים סובלים מבעיות במערכת העיכול בזמן מאמץ, כאשר אצל רוכבי אופניים זה בעיקר מתבטא בהקאות, בחילות, צרבות ורפלוקס. אם אתם מאותם ספורטאים, הקפידו על תזונה דלת סיבים יום-יומיים לפני תחילת האירוע וכמובן במהלכו, כיוון שאלו מקשים על תהליך העיכול: מעט ירקות, דגנים לא מלאים (זה הזמן לקמח לבן, בייגלה…), בלי קטניות, מעט פירות ולהפחית במזונות עתירי שומן שעלולים לעורר צרבות.

 

 

העמסת פחמימות – כל המוסיף גורע

וודאי אתם מחכים לרגע הזה, שבו תדרשו לאכול הררי פסטה ולהעמיס פחמימות לקראת האירוע.

הסבר: העמסת פחמימות זו אסטרטגיה תזונתית, שנועדה להגדיל את מאגרי הפחמימות בגופינו (גליקוגן) מעבר למה שניתן בתזונה יומיומית, כיוון שזהו מאגר האנרגיה העיקרי למאמצים מסוג זה.

לרוב ימליצו על העמסה לפני מאמצים ארוכים ועצימים של 3 שעות ומעלה, או במילים אחרות – לפני אפיק ישראל.

           

 מתי  עושים את זה?

1-2 ימים לפני התחרות (לפי התנסות אישית של הרוכב/ת לפני רכיבות אימון מסוג זה)

כמה?

 70% מהתפריט פחמימות (7-10 גר' לכל ק"ג משקל גוף)

איך?

 העלאת כמות הפחמימות היומית בהדרגה, חלוקת ארוחות, מזון מוכר וידוע

תכ'לס:

 2 ארוחות גדולות ביום, עשירות בפחמימה (דוגמא מיד)

ארוחה כל 2-3 שעות המכילה פחמימה

חלבון ללא שינוי

להרבות בשתיית מים

יום לפני לשלב ליטר איזוטון לפחות

לקחת בחשבון: עלייה במאגרי הפחמימות (גליקוגן) = עלייה קטנה במשקל!

דוגמא לכמויות בארוחות העיקריות בהעמסת פחמימות:

כוס אורז מבושל/ פסטה/ קוסקוס/ פתיתים = 35 גר' פחמימות

כוס עדשים/ גרגרי חומוס/ שעועית לבנה/ אפונה יבשה = 30 גר' פחמימות

פרוסת לחם = 15 גר' פחמימות

פרי בגודל של תפוח בגודל ממוצע = 10 גר' פחמימות

בננה בינונית = 17 גר' פחמימות

כוס דגני בוקר מלאים (כגון ברנפלקס) = 30 גר' פחמימות

5 כפות שיבולת שועל = 25 גר' פחמימות

 

הבוקר בא ולעבודה

שוב, הדבר הכי חשוב הוא להתנהל כפי שהתנהלתם בבקרים לפני רכיבות ארוכות בתקופת האימונים.

זה לא צריך להיות שונה בשום צורה, מלבד זה שמודדים לכם זמנים וההתרגשות בשיאה. ובכל זאת, דוגמאות ומספרים.

כ-90 דקות לפני תחילת המרתון מומלץ לאכול כ-200-300 קלוריות ממקור פחמימתי קל לעיכול, ולשתות כחצי ליטר מים או איזוטון (להשלים את האיבוד מהלילה).

דגני בוקר, 2 מנות פרי (לבעלי "קיבת הברזל"), 2 פרוסות לחם או לחמניה עם ריבה או דבש, חטיף אנרגיה ספורטיבי (ייעודי לספורט – פאוור בר, high5, GU , קליף וכו).

כ-20 שעה לפני: ג'ל/ 3 תמרים/ רבע ליטר משקה איזוטון

"אני רוכב, השמש בגבי…" (תזונה לרכיבה)

קרוב לוודאי שעד זמן זה מצאתם את פרוטוקול התזונה הנכון ביותר עבורכם לתחרות.

אם יצא לכם לדבר עם חברים לרכיבה על התזונה שלהם ברכיבה, ודאי גיליתם תשובות שונות. הרכב התזונה הנכון למאמץ משתנה בין אחד לשני בשל העדפות של טעם, מרקם, יכולת אכילה ברכיבה, תחושת מערכת העיכול ועוד. היא  אינה חד משמעית ודורשת התאמה אישית של כל אחד ואחת לעצמו.

הבסיס לתזונה ברכיבות ארוכות הוא פחמימות, הדלק הזמין ביותר והמשמעותי ביותר לגוף בזמן מאמץ. כמות הפחמימות למרחקים מסוג זה נעה בין 60-90 גר' פחמימות לשעה, שהן 240-360 קלוריות. זה לא מעט, וצריך ללמוד איך הכי נוח לכם לחלק את אותן הקלוריות על פני השעה, כמובן לא לאכול את הכל בבת אחת!

לדוגמא, מה זה 100 קלוריות?

בננה

1-2 תמרים

1 ג'ל

1/2-1 בקבוק איזוטון (תלוי בסוג המשקה, ניתן לבדוק ערכים על האריזה)

רבע פיתה עם דבש/ריבה/סילאן

חופן ביגלה

חצי חטיף ספורטיבי (לא אלו של הסופרמרקט)

המטרה היא להגיע לאיזור 200-300 קלוריות לשעת רכיבה משילובים שונים. כאמור, אין זה הזמן לערוך שינויים ומה שהכי חשוב זה להתנהל כפי שהתנהלתם באימונים, גם אם זה פחות מהמספרים המומלצים!

 

תזונה להתאוששות בין מקטעי רכיבה

כאן אנחנו נכנסים לשלב קריטי בהתאוששות, למי מכם שמשתתפים ברכיבה הרב יומית.

אמנם אנחנו לא רוכבי טור דה פראנס, אבל זוהי הדוגמא הכי מובהקת לחשיבות התזונה שבין ימי הרכיבות.

רוכב אופניים בטור דה פראנס מאבד 4000-8000 קלוריות ליום ועליו להחזיר את אותן הקלוריות אחרת ההתאוששות שלו תהיה לקויה והיכולות שלו ביום שלמחרת ייפגעו.

מה זה אומר בפועל?

יש לכם "חלון" אכילה עד ליום המחרת, בו מומלץ לאכול ארוחות ב"אינטרוואלים" של כשעתיים בערך, ולצרוך בארוחות אלו פחמימות בצורות שונות יחד עם חלבון כמובן.

פחמימות: לחם (כריכים מלחם לבן עם גבינה 5%/ גבינה צהובה/  טונה/ חומוס/ טחינה/ ממרח תמרים/ חמאת בוטנים), פסטות, אורז, תפוחי אדמה, בייגלה, משקאות איזוטוניים (אם עדיין לא נמאס לכם), גרנולה.

חלבונים קלים לעיכול: טונה, ביצים, עוף, דגים, טופו, תוספים: אבקות או חטיפי חלבון (למי שרגיל להשתמש)

אני ממליצה מאוד לשים דגש גם על החזרת נוזלים (חוץ מבירה…), לקחת איתכם בקבוק מים/ איזוטון או אפילו מים בטעמים שיכילו מעט פחמימות ולשתות לאורך היממה עד לשינה.

ומה אחרי שסיימתם את כל שלושת הימים?

מה זה משנה? לכו לחגוג את החוויה בארוחה טובה ותמצאו את היעד הבא שתכבשו..

בהצלחה!

יעל רותם, דיאטנית ספורט קלינית 

 052-5507990

עונת התחרויות הראשונה שלי באופני כביש

עונת התחרויות הראשונה שלי באופני כביש

"אין לי זמן להתאמן, אני ממש לא בכושר, שלא תעיז לדבר איתי על תחרויות, אבל אני הדבר היחיד שאני רוצה זה להחזיק עם הפלטון בשבת. תמצא דרך לעשות את זה"..

זה היה הדבר הראשון שהיה לי להגיד למאמן שלי (אלון רחבי התותח) בתחילת העונה, ומשם הכל כבר הסטוריה.

פתאום זו נהיתה עונת הרכיבה התחרותית הראשונה שלי, ואפילו בלי שהתכוונתי!

תחילת השנה היתה ממש לא פשוטה: התמחות בבית חולים, יחד עם עבודה ועוד קליניקה בבית, ואני עוד רציתי להתאמן.

זיכרונות העונה שעברה, בה התפרקתי כבר במאי-יוני העלו בי חלחלה:

הלחץ שמתחיל כבר מיום חמישי לגבי האימון בשבת, רדיפות אחרי הפלטון הדוהר, עד שבשלב מסוים כבר לא יכולתי להגיע לאימוני שבת עם הקבוצה כי הקצב היה רצחני בשבילי.

הפעם החלטתי שהעונה הזו אני חייבת לסיים כמו שצריך, ולשרוד את אימוני השבת של קבוצת המאסטרס האכזרית בTEAM FOCUS, הקבוצה שלי.

אלון לא נרתע מהאתגר, ובמשך חצי השנה הראשונה ליווה אותי עם תוכנית אימונים רק על טריינר וקצת חדר כושר, מאילוצי חוסר זמן שלי. כן, כן – זה היה סיוט בדיוק כמו שזה נשמע.

ואם זה לא מספיק, היה צריך כל הזמן לעבוד איתי על המוטיבציה ולסלק אחת ולתמיד את היעל של העונה שעברה, זו שלא החזיקה את האימונים.

בקיצור – אלון הפך להיות גם הפסיכולוג שלי… (:

חודש, חודשיים, שלושה – ופתאום התחושה באימונים טובה! אלון לא ויתר לי לרגע, גרם לי לעשות דברים שלא חשבתי שאני מסוגלת אליהם (בחורה, נו מה?) ודחק בי עוד ועוד.

האמת, זה בדיוק מה שהייתי צריכה. להתחיל לתת לעצמי קצת קרדיט ולראות שאני כבר לא הילדה ששנאה שיעורי ספורט (וגם היתה גרועה בזה).

אם בתחילת העונה היו לו איתי מלחמות ש"אין כזה דבר שאת לא עולה להוביל את הפלטון", אחרי תקופת מה – זה כבר לא היה עניין בכלל, וגם החבר'ה בקבוצה כבר הפסיקו לרחם עליי.

פתאום לשתות, לאכול או לחייך בזמן אימון קבוצה הופך להיות אפשרי, גם אם הדופק גבוה. הכל אימונים..

לאט לאט (אולי בעצם מהר יותר משחשבתי) השגנו את המטרה הראשונה, ואימוני השבת עם הקבוצה הפכו לשפויים יותר עבורי. אפילו ההתאוששות שלי מאימון אחד לשני השתפרה פלאים, ואין יותר "התרסקויות" אחרי אימון שבת.

ואז זה הגיע. "מה עם תחרויות?" שאל אותי אלון. התגובה שלי היתה, כמו בכל פעם כשהוא הציע משהו חדשני: "נראה לך???? אני???? אני שונאת תחרויות וזה לא מעניין אותי!".

הופ, הופ – והנה אני מוצאת עצמי ניצבת על קו הזינוק בתחרות בנגבה בתחילת העונה.

היה גרוע. לא הספקתי לעשות חימום טוב, הפלטון ברח, אבל נשארתי עם קארן מקטגוריית גיל אחרת, ושרדתי את כל ההקפות עם גשם וכביש חלק.

עוד תחרות או שניים, והגענו למסקנה שחייבים לעבוד על חימום כמו שצריך – זה המפתח להחזיק את הזינוק!

מי שמתחרה בכביש, מכיר את הזינוק האכזרי.

את ההקפה הראשונה שכל מה שאתה רוצה זה לזרוק את האופניים הצידה ואתה שואל את עצמך: למה לעזאזל אני עושה את זה???.

אחרי הקפה זה בד"כ עובר, אבל בגלל זה ידעתי שמה שהכי חשוב לי זה לזנק טוב.

עבדנו על זה, שינינו כמה דברים לפני התחרות – וואו. זה עובד!

התחלתי ללכת קצת יותר לתחרויות, כשלפני כל אחת מתנהל משא ומתן אכזרי עם המאמן:

-את הולכת

-אני לא הולכת

-את חייבת להתמודד עם העניין הזה

לא,כן,לא,כן, כמה שיחות מוטיבציה במשך השבוע שלפני כל תחרות – ובסוף אני תמיד מבינה שזו באמת התנסות טובה עבורי, שאני חייבת להלחם ב"שד" הזה, ומוצאת את עצמי על קו הזינוק.

הייתי בהלם כשפתאום הצעתי (בלי שיכריחו אותי!) להשתתף בתחרויות כמו חץ הצפון, טור התפוח, ועוד כמה תחרויות.

גם אלון הוכה תדהמה, אבל השתדל להסתיר אותה כדי שאני לא אתחרט פתאום.

ג'לים, איזוטוניים, כדורי מלחים, מים ופחמימות לרוב – פתאום סיגלתי לעצמי פק"ל תחרויות!

באימונים הרגשתי כל הזמן שיפור רציני. מטפסת עליות (לא קונטדור, אבל משתפרת), הירידות יותר מהירות, לומדת להדבק לגלגל ולא לעזוב ויהי מה כי ככה אני שורדת בתחרויות (או כמו שאני קוראת לזה "תמות נפשי עם פלישתים!"), מפתחת מהירויות, לומדת להכיר את היכולות שלי כל הזמן יותר ויותר, ולא פחות חשוב – שומרת על יציבות בכושר ובמוטיבציה. בלי "התרסקויות" ועליות.

והנה היא הגיעה. התחרות האחרונה לעונה.

אתם יודעים מה? הפעם כבר לא נלחמתי עם עצמי על ההרשמה, וגם התחושות הנוראיות על קו הזינוק נהיו יותר טובות.

התחרות היתה טובה מאוד, והגעתי במקום שראשון. כיף גדול לסיים ככה את העונה.

מדהים מה שאימונים נכונים וקצת התנסות (ממש קצת) יכולים לעשות.

עכשיו יוצאת לפגרה קצת, וכבר חושבת על מה יהיה בעונה הבאה.

אין ספק ששברתי המון מחסומים אצלי השנה, רובם בראש, ולא מעט גם ברגליים.

כמו שאלעד (בן זוגי אומר): " 80% ראש יש לך בראש, השאר בגוף".

פגרה נעימה לכולם,

יעל רותם – דיאטנית קלינית וספורט