חלבון - יעל רותם

דיאטנית מלווה של רוכב ישראל 2013

דיאטנית מלווה של רוכב ישראל 2013

אני שמחה לבשר כי השנה אני הדיאטנית המלווה של מסע רוכב ישראל 2013.

במה מדובר? רוכב ישראל הינו מסע אופניים לאורך שלושה ימים ולאורך מדינת ישראל ממטולה עד אילת. מאתגר, כיפי ושמשאיר טעם של עוד לשנה שאחרי.

הייתם חושבים לצאת למסע כזה בלי אימונים מקדימים? כנראה שהתשובה היא חד משמעית לא.

בדיוק מאותה הסיבה, חשובה גם ההכנה התזונתית למסע שכזה:

  • להכיר את הגוף בזמן מאמץ – מה עדיף לאכול: תמרים? אולי חטיפי אנרגיה? ואולי בכלל ג'לים?
  • לדעת מהי תזונה מתאימה לפני, ובזמן הרכיבה.
  • לתת דגשים לגבי שתייה – מים? האם יש צורך במשקאות ספורט? אולי שניהם?
  • להכיר בחשיבות ההתאוששות בין יום רכיבה אחד למשנהו, ולדעת איך להיערך בהתאם.
  • להפסיק לתהות: צריך אבקת חלבון או שאפשר לאכול אוכל "רגיל"?
  • לדעת כיצד להתמודד עם תנאי חום, שייתכן ויהיו.
  • להגיע עם אחוזי שומן מתאימים, שיקלו על חווית הרכיבה (ובעיקר העליות).
  • לעשות סופסוף בדיקות דם, לקחת (אם בכלל) תוספי תזונה שבאמת צריך, ולא "כי שמעתי שזה טוב".

אני מזמינה אתכם להכיר את עולם תזונת הספורט, להתחיל בתהליך כבר מהיום ולא לחכות לרגע האחרון:

כי שינוי הוא תהליך, ולא קורה ביום אחד.

לפרטים – 052-5507990, או במייל [email protected]

בהצלחה!

יעל רותם – דיאטנית קלינית וספורט

מתאמנים ולא רואים תוצאות? על טעויות ותהיות בתזונת ספורט

כיום אי אפשר לומר את המילה "תזונה" מבלי לשזור בה את המילה "ספורט", ולהיפך.

רבים מתחילים בפעילות ספורטיבית על מנת לשמור או להוריד קצת במשקל, ולעתים נשאבים אל עולם הספורט התובעני עם אימונים אינטנסיביים יחד עם עבודה, משפחה ונסיון לשלב בין הכל יחד.

לא מעט מהפניות אליי מגיעות מגברים ונשים שהחליטו לצמצם בקלוריות ולצאת להליכות לצורך ירידה במשקל, המשיכו לריצות, ולפתע מצאו עצמם מתכוננים למרתון, לטריאתלון או לתחרות איש ברזל.

כאן כבר תפקיד התזונה משתנה מעט, וצריך לעשות גם את השינוי המחשבתי (שלא תמיד פשוט לעשות). ללא הכנסת אנרגיה מתאימה, ותשומת לב לשאר הרכיבים התזונתיים החשובים (פחמימות, חלבונים, ויטמינים, מינרלים, נוזלים) – אנו עלולים לפגוע בבריאותינו, לגרום לפציעות ספורט וכמובן לפגוע בהתקדמות הספורטיבית שלנו.

כמה אבני דרך להם צריך לשים לב כאשר נכנסים למסגרת אימונים אינטנסיבית:

משקל

גם לפי שהתאמנתם, ובמיוחד כעת אין טעם לעלות על המשקל בכל יום. בכלל, שיטת המדידה הנכונה יותר לספורטאים היא ע"י מדידת אחוזי שומן.

משקל יכול להשתנות בקלות מיום ליום, משעה לשעה, בהתאם לאימון שעשינו ולנוזלים שאיבדנו או צברנו. מדידות רבות מידי עלולות להטעות אותנו ולא פעם, גם לגרום לתסכולים מיותרים.

מדידת אחוזי שומן הינה מדידה מדוייקת ונכונה יותר עבור העוסקים בספורט, כיוון שגם אם עליתם במשקל ייתכן וירדתם באחוזי השומן. המדידה מאפשרת לבדוק עם העלייה היא עלייה בשומן או במסה הרזה (שרירים הנוזלים).

(לחצו כאן לקריאה נוספת: "אחוזי שומן או משקל – מה חשוב יותר?")

פיזור הארוחות במהלך היום

אתחיל ואומר, שלפיזור הארוחות (הקלוריות) לאורך היום אין משמעות מבחינת ירידה במשקל אלא הסך הקלורי היומי הוא שחשוב. מה בנושג לאימונים? כאן המקום לומר שגם אם תקפידו ממש בקנאות על ארוחה קטנה לפני האימון, היא לא תסייע לכם ככל הנראה אם כל היום שלכם אינו מאוזן מבחינת ארוחות. לדוגמא, אם האימון אחה"צ והארוחה האחרונה שלכם היא בשעה 12:00, ייתכן שתרגישו באימון פחות טוב (תלוי מאוד בסוג האימון, נסיון המתאמנ/ת ועוד).

מאזן קלוריות

בהמשך לנקודה הקודמת, במידה ואתם מרגישים "תקועים" בהתקדמות באימון או בנושא המשקל, חשוב לבדוק עם איש מקצוע את מאזן הקלוריות בהתאם לתוכנית האימונים. מאזן קלוריות הוא המאזן שבין ההכנסה הקלוריות להוצאה של כל אחד: מאזן מאופס יוביל לשמירה על משקל, מאזן חיובי יביא לעלייה, ומאזן שלילי ומבוקר יביא לירידה בשומן.

חשוב לוודא כי נמצאים במאזן קלורי מאופס, או לכל היותר שלילי אך מבוקר במידה ורוצים להפחית באחוזי השומן.

לעתים עם מאבקנו לירידה במשקל אנו עלולים ליצור מאזן קלורי שלילי מידי, אשר יפגע לנו באימונים, בהתאוששות, ובסופו של דבר גם בירידה במשקל.

פחמימות

על אף המוניטין הרע של הפחמימות, הן הבסיס לתזונה בכלל ולתזונת ספורט בפרט. צריכת פחמימות שאינה מספקת, בעיתוי לא נכון או כאשר סוג הפחמימה אינו מתאים עלולה לפגוע בהתאוששות בין האימונים, לגרום לעייפות ואף לסכן בפציעות ספורט.

על אף חשיבותן, הפחמימות נאגרות בכמות מוגבלת בשריר ובכבד בצורת גליקוגן: רק 400-500 גר' גליקוגן, דהיינו כ-1800 קלוריות.כמות זו אינה מספיקה לפעילות סבולת בעצימות מתונה-גבוהה הנמשכת בין שעה וחצי ל-3 שעות.

בשל מאגרי הגליקוגן המוגבלים, חשוב להגיע אל האימונים עם מאגרים כמה שיותר מלאים, ולדאוג לתיסוף פחמימות מתאים במהלך פעילויות הארוכות (מעל שעה וחצי) ובסיומן.

תלוי בתדירות ועצימות האימונים, אך על הקלוריות מקבוצת הפחמימות להוות 50-60% מסך הקלוריות היומיות, ואף 70% בתקופות של העמסת פחמימות.

הפחמימות המומלצות לשמירה על אורח חיים בריא, תחושת השובע ואיזון רמות הדם הן פחמימות מורכבות (לחם מלא, דגני בוקר מלאים, אורז ודגנים אחרים מלאים).

לעומת זאת, בסמוך לפעילות הגופנית, במהלכה (בתדירות נכונה) ובסיומה מומלץ לצרוך פחמימות פשוטות אשר ישמרו על רמות גלוקוז מאוזנות ויעוררו בנייה מחודשת של גליקוגן לקראת האימון הבא.

(עוד על תזמון אכילה ופחמימות).

חלבונים

חלבונים מהווים חלק מאבני הבניין של השרירים, הגידים, ועוד. כמו כן יש להם תפקיד חשוב בייצור הורמונים, אנזימים חשובים, ובתפקוד מערכת החיסון.

תפקידם החשוב של החלבונים מתבטא בעיקר בשיקום הנזקים המיקרוסקופיים ברקמת השריר לאחר אימון, ובבניית רקמות חדשות.

חשוב לומר כי קיימת סביב החלבונים תהילה גדולה, ואיתה גם שלל תוספי תזונה (אבקות חלבון, GAINER ועוד), אך לא תמיד יש בכלל צורך לפנות לתיסוף מהסוג הזה.

אדם אשר צורך כמות חלבון מספקת לאורך כל היום, ממקורות חלבון איכותיים, וכן דואג לצריכת חלבון עם פחמימה בסיום כל אימון – מכוסה מבחינת צריכת החלבון היומית.

מבחינת התאוששות ושיקום השריר אין שום יתרון מחקרי לצריכה של אבקות חלבון על פני אוכל של ממש.

חשוב כאמור לדאוג לצריכת חלבון איכותי (בדרך כלל מהחי) בתפריט היומי, שכן הוא המכיל את רוב חומצות האמינו החיוניות (ביצים, עוף, בשר, הודו, דגים, חלב ומוצריו).

צריכת החלבון המומלצת עבור אוכלוסיה ממוצעת היא 0.8-1 גר'/ק"ג ליום, בעוד ככל שעולים בתדירות ועצימות האימונים עולה גם צריכת החלבון המומלצת ל1-1.5 גר/ק"ג ליום, ואף ל-2 גר'/ק"ג ליום.

תוספי תזונה

נתחיל מכלל חשוב: לא כולם צריכם תוספי תזונה!

ויטמינים ומינרלים הם בעלי תפקיד חשוב בתהליכים רבים בגוף האדם, בייצור הורמונים, בתפקודן התקין של מערכות הגוף ועוד.

כאשר עוסקים בפעילות גופנית עצימה, קיימת בהחלט נטייה לחסרים תזונתיים כגון ברזל, סידן, מגנזיום, B12 ומינרלים וויטמינים אחרים. חסרים תזונתיים אלו עלולים לפגוע בהתאוששות הגוף מאימון אחד לשני, לגרום לתשישות בלתי מוסברת, לפציעות ספורט, למחלות חוזרות ונשנות, ולבעיות רפואיות נוספות (כגון אנמיה).

בדיקות דם הן  נושא בעייתי קצת ליישום, אבל חובה על כלל האוכלוסיה, ובעיקר על העוסקים בספורט, להיות אחראים ולבצע בדיקות דם כל חצי שנה.

הדרך הטובה והבטוחה ביותר לדעת אם יש לכם צורך בתוסף זה או אחר היא כאמור ע"י ביצוע בדיקות דם והתייעצות עם איש מקצוע ,ולא מהמלצות של חבר זה או אחר.

תוסף תזונתי יידרש רק במידה ורואים חסר בבדיקות הדם, או כאשר איש מקצוע סבור שאינכם יכולים להגיע להמלצות המקובלות על ידי תזונה בלבד.

כאשר התזונה מאוזנת ומכילה את כל אבות המזון יחד עם ירקות, פירות, תשומת לב לסידן, ברזל ומיקרונטריאנטים אחרים – אין צורך בדרך כלל בתוסף.

Image by Bruno /Germany from Pixabay

נוזלים

אמנם נראה נושא מובן מאילו, אך בפרקטיקה ניתן לראות כי זהו אחד מהתחומים בהם אנשים יותר מתקשים.

כל התהליכים בגוף דורשים שימוש במים, על אחת כמה וכמה בזמן פעילות גופנית.

הסיבה לאיבוד הנוזלים היא עליית טמפרטורת הגוף, ונסיונו של הגוף לקרר עצמו ע"י ייצור של זיעה.

גופינו מאבד לאורך כל היום נוזלים, אולם אם אין מדובר בעומס חום קיצוני ואנו שותים מספיק, נצליח להתגבר על כך.

אפילו אם איבדתם "רק" 2-4% נוזלים ממשקל גופכם באימון, איבוד זה כבר מסוכן ויפגע בביצועיכם ובהתאוששות לקראת האימון הבא.

ככלל, יש להגיע לצריכה של כ2-3 ליטר מים ליום, ללא קשר לפעילות הגופנית.

אין הכוונה לשתייה של 2 ליטר לפני האימון כי שכחתם לשתות לאורך כל היום, אלא פיזור הנוזלים לאורך כל היום.

בנוסף, חשוב לדאוג לשתיית מים גם בסמוך לאימון עצמו, במטרה להסיר ספק של התייבשות:

2-4 שעות לפני האימון יש לשתות 2-3 כוסות מים, ובסמוך לאימון (כרבע שעה לפני) מומלץ לשתות 1-2 כוסות מים נוספות.

כמובן שגם במהלך האימון עצמו חשוב לשתות על מנת להחזיר את הנוזלים שאנו מאבדים, 200-300 מ"ל מים בכל 20 דקות.

תרגלו שתייה בזמן האימונים, ואל תחכו לתחושת הצמא ביומיום או באימון עצמו – תחושת צמא מאותתת כי בוודאי כבר התייבשתם.

גם בסיום האימון חשובה השתייה לצורך התאוששות והחזרת הנוזלים לגוף. תוכלו להישקל לפני האימון ולאחריו, ולהחזיר פי 1.5 מהנוזלים שאיבדתם: ירדתם 1 ק"ג? שתו 1.5 ליטר מים לאחר האימון.

מנוחה

כחלק מהתפתחות ענף הטריאתלון, הריצה, הרכיבה ועוד ענפי ספורט בארץ, אנו עדים לאנשי ונשות קריירה אשר צריכים לתמרן בין האימונים, לעבודה ולמשפחה.

אין ספק שתמרון זה עלול לגזול גם משעות המנוחה, אולם זהו חלק חשוב ביותר בכל תוכנית אימונים ואף לירידה במשקל.

בזמן המנוחה הגוף מסוגל לשקם את נזקי האימון הקודם, לחדש מאגרים ולהתכונן לאימון הבא.

אצל ילדים ספורטאים חשיבות המנוחה גדולה על אחת כמה וכמה, שכן בזמן שנת הלילה מופרש הורמון הגדילה (Growth Hormon).

שנת לילה מומלצת לילדים היא 8-9 שעות רצופות בלילה, ולמבוגרים 6-7 שעות.

מחסור בשעות שינה, לחץ תמידי ועומס נפשי יחד עם תוכנית אימונים אינטנסיביים עלולים להוביל לפציעות ספורט, עייפות כרונית ופגיעה בתהליך הצמיחה בקרב ילדים.

מומלץ כי כל אחד ואחת המעוניין לשפר את ביצועיו, ולהיכנס לעולם התובעני יותר של הספורט, יבדוק עצמו גם בנושא התזונתי.

 אל תשכחו "להקשיב לגוף", ואף להתייעץ עם איש מקצוע במידה ונראה לכם כי אינכם מתקדמים באימונים כצפוי, אם אתם חשים עייפות מתמשכת, חווים מחלות חוזרות ונשנות או פציעות ספורט חוזרות.

צמחונות, ברזל ומה שביניהם

צמחונות, ברזל ומה שביניהם

לא חייבים להגדיר את עצמנו כ"צמחונים" בשביל לא לאכול בשר. אנשים רבים (בעיקר נשים, עליי להודות) פשוט ממעטים מאוד באכילת בשר או מתמכרים לקלות שבה מכינים שניצל טבעול, וגם הם יכולים להיכנס תחת ההגדרה של צמחונים (אם כי צמחונים כמעט מלאים).

צמחונות בד"כ מתקשרת לבריאות, לאורח חיים עם הרבה יותר מודעות למה שאנו אוכלים, (זוכרים את זה?) ואין ספק שאכן יש כמה יתרונות לדיאטה צמחונית: יותר ירקות ופירות (יותר אנטי אוקסידנטים,ויטמינים ומינרלים), יותר מוצרי חלב (יותר סידן), יותר דגנים (יותר סיבים תזונתיים) ופחות שומן רווי ויותר שומן צמחי רב בלתי רווי (המסייע במניעת מחלות לב כליליות). אז למה שכולנו לא נהפוך לצמחוניים?

מעבר לצמחונות

דגשים במעבר לצמחונות

במעבר לצמחונות לא חייבים להתפתח חסרים תזונתיים במידה והתזונה בנויה כהלכה עם תשומת לב לכמה נושאים:

  • ברזל – קשה למצוא ברזל בכמויות מספקות ממקורות שלא מן החי, ועל כן עלול להתפתח חסר בברזל אם נמעט באכילת בשר למשך זמן ארוך. חסר בברזל יתבטא בקשיים בריכוז ובמקרים מתקדמים יותר גם באנמיה.
  • B12 הוא אחד מהויטמינים היותר חשובים במערכות הגוף שלנו, והוא נמצא ונספג בצורה טובה מאוד מן החי. המקור הכי טוב לקבלת B12 הוא מבשר הודו. מצבי חסר של B12 הם לא דבר שמתרחש כל כך מהר אלא בד"כ במשך עשרות שנים, אולם כאשר הגענו למצב של מחסור בוויטמין זה אנחנו מסתכנים בפגיעה במערכת העצבים, ובתפקודן של כדוריות הדם האדומות (שוב אנמיה).
  • אבץ הוא מינרל נוסף שמגיע בעיקר מבשר עוף, וחסרונו עלול לגרום לנשירת שיער, לבעיות עור, לעייפות.
  • באופן כללי ניתן לומר שקשה לקבל חלבון מלא (חלבון שמכיל את כל 22 חומצות האמינו החיוניות לנו) ממקורות צמחיים, וגם כאן עלינו למצוא פתרונות יצירתיים כדי לעקוף מכשלה זו.

פתרונות לצמחונות מאוזנת

1. מקורות נוספים לברזל מלבד מקורות מן החי הם דגנים מלאים, קטניות (עדשים,גרגרי חומוס,פולי סויה,שעועית לבנה,וכו') קמח מלא, ירקות עליים ירוקים (כמו תרד), ואגוזים למיניהם (אני כבר רואה כאן אופציה לסלט נחמד). חשוב לזכור שאמנם אגוזים בריאים ומכילים ברזל, אבל עיקרם הוא שומן ולכן יש לשים לב לכמויות!

2. חלבון ביצה הוא החלבון היחידי שאינו מן החי (לא לפי האוכלוסייה הטבעונית) ולמרות זאת הוא עדיין חלבון מלא אשר מכיל גם B12, וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים! אם אין אצלכם אינדיקציה אשר שוללת אכילת ביצה מידי יום (כולסטרול גבוה למשל) ניתן לאכול ביצה כל יום וכך להגדיל את כמות החלבון המלא בתפריט. חשוב לציין שלמרות שאיכות חלבון הביצה משובחת, הכמות שלו קטנה יחסית(כ-6 גרם) ועל כן יש להעשיר את התפריט בחלבון ממקורות נוספים.

3. מוצרי חלב הם מקור מצוין לחלבון, ובדרך גם אפשר להרוויח סידן – אז למה לא?

4. עוד דרך טובה לקבל חלבון מלא היא לשלב בין קטניות לתבואות- כל אחת מקבוצות אלו מחסירה חומצה אמינית חיונית אחרת ועל כן אינה מכילה חלבון מלא, אבל השילוב של 2 הקבוצות כן מביא אותנו לקבלת חלבון מלא! מג'דרה היא פתרון נהדר (אורז הוא תבואות ועדשים הם קטניות), לחם עם חומוס ועוד תבשילים רבים שמשלבים את שתי הקבוצות, אם כי לא חייבים את 2 הקבוצות באותה הארוחה.

5. ולסיום טיפ אחרון: כאשר אוכלים ברזל ממקורות צמחיים כדאי לצרוך יחד איתם מזונות המכילים ויטמין C (כגון: עגבניות, תפוזים) וכך הברזל ייספג אצלנו בצורה יעילה הרבה יותר.לדוגמה: להוסיף עגבניות לסלט עם ירקות עליים ירוקים.

תזונה ורכיבת אופניים

תזונה ורכיבת אופניים

בתור תזונאית רוכבת אופניים, אני נתקלת לא מעט בשאלות, תהיות ובעיקר הרבה בלבול בנושא תזונה לרוכבי אופניים: פחמימות או חלבונים? איזה חטיף אנרגיה כדאי לאכול? לפני או אחרי רכיבה?

מאגרי האנרגיה בזמן פעילות גופנית

בגוף האדם ישנם מאגרי גלוקוז (סוכר) בשריר ובכבד ובהם יש שימוש בזמן פעילות גופנית. הפחמימות אותן אנו צורכים מתחלקות לשתי קבוצות – אינדקס גליקמי נמוך (מתפרקות לאט ואינן "מקפיצות" את רמות הגלוקוז בדם) ואינדקס גליקמי גבוה (מתעכלות במהירות ונותנות פיק של עלייה ברמות הגלוקוז בדם), וביניהן מסתתרות גם פחמימות בעלות אינדקס גליקמי בינוני.

קודם כל הבהרה קטנה – חשוב לאכול לפני רכיבת אופניים! זאת בעיקר על מנת למלא את מאגרי הגליקוגן המדובר בגוף, למנוע את פירוק השריר עד כמה שניתן ולמנוע רעב שיציק לנו בהמשך.

אז מה לאכול?

שעתיים ומעלה לפני הרכיבה הארוחה צריכה להכיל פחמימות עם אינדקס בינוני-נמוך (פסטה,אורז,לחם מלא, קוסקוס) עם מעט שומן ומעט חלבון. הארוחה צריכה להיות עשירה בנוזלים, או במילים אחרות – לשתות הרבה מים!

רבע שעה לפני הרכיבה כדאי לאכול פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה כדי שעדיין תהיה להן תועלת עד שנתחיל לדווש וכדי לשמור על רמות גלוקוז אחידות: פרוסת לחם לבן עם ריבה, בננה, תפוח עץ, 3 תמרים,ג'ל אנרגיה (מי שמסוגל לפני הרכיבה),חופן גרנולה. בלי חלב עם הגרנולה– חלבון מכביד על הגוף בזמן פעילות גופנית.

ומה בזמן הרכיבה? כדאי לאכול רק אם מדובר ברכיבה של למעלה משעה וחצי (וזה עקרון שתקף גם לכל פעילות גופנית אחרת). למאגרי הגליקוגן לוקח כשעה וחצי להתרוקן ורק אז חשוב שנמלא אותם מחדש.  מומלץ לאכול מזונות עם אינדקס גליקמי בינוני עד גבוה כגון חטיף אנרגיה (30-60 גר' פחמימות או בתרגום קלורי 120-240 קק"ל, תלוי במשקל הרוכב), בננה, 2 פרוסות לחם לבן עם ריבה או דבש, 3 תמרים, ג'ל אנרגיה.

אם מדובר ברכיבה עצימה בלי יותר מיד עצירות (אופיין של רכיבות הכביש בפלוטון למשל) רצוי להיעזר בג'לים, משקאות איזוטוניים שמיועדים לספורטאים (ריכוז של 6-8%), זאת על מנת לספק לגוף את הפחמימות בצורה יעילה ומהירה.

כדאי לבחון את חטיף האנרגיה שלנו גם לפי המדד הבא: לצמצם עד כמה שניתן את כמות השומן (עד 5%) והחלבון על מנת לא להכביד על מערכת העיכול בזמן המאמץ הגופני. לכל אלו מאיתנו שמכינים את חטיפי האנרגיה בבית – אגוזים, שקדים, וחלבה לצערי מחוץ למשחק (שומנים).

נוזלים והתאוששות

מים, מים, מים. לא לשכוח לשתות! כמובן שבקיץ מזיעים יותר ומאבדים יותר נוזלים, אבל גם בחורף (עד כמה שיש לנו בישראל) למים תפקיד חשוב: כל חצי שעה יש לשתות חצי ליטר מים. נשמע קשה, אבל להשתדל לעמוד במשימה: איבוד של 2% ומעלה ממשקל הגוף בנוזלים מביא באופן חד משמעי להתייבשות וירידה בקצב הרכיבה. לא חבל?

לאחר הרכיבה אנחנו נכנסים לשני שלבים מאוד קריטיים: מיד לאחר הרכיבה (בזמן שמעמיסים את האופניים על הרכב ו”משוויצים” איך "טסתם בעלייה") קחו פחמימה עם אינדקס גבוה בדיוק כמו לפני הרכיבה וזאת כדי לאותת לגוף שהגיע הזמן לעבור לתהליך של בנייה ולהפסיק עם ההרס. עד 45 דקות אחרי הרכיבה ישנו חלון הזדמנויות לבניית השרירים – כעת חשוב לאכול ארוחה המשלבת בין פחמימות וחלבונים (לחם עם פסטרמה או טונה, אורז עם מנה בשרית וכדומה) כי רק השילוב של שני מרכיבים אלו יביא לבניית השריר המיוחלת. לא לעשות את הטעות הנפוצה ולהעמיס על הגוף חלבון מבלי לשים את הדגש על הפחמימות.

נתראה בשבילים או בכבישים!

קישור לאתר שמסביר ומפרט על אינדקס גליקמי: http://www.montignac.com/en/ig_tableau.php