דיאטנית קלינית וספורט - יעל רותם

חודשיים לפני ישראמן נגב – אתם מוכנים?

חודשיים לפני ישראמן נגב  – אתם מוכנים?

נראה שכבר אתם ממש לפני הסוף, עוד מעט תעמדו על קו הזינוק בדרך לחצי ישראמן או מקצה מלא, תעשו זאת לבד או בשלשה יחד עם חברים וחברות לאימונים.

התאמנתם על ריצה למרחקים, טיפסתם עליות באופניים, שעות של בריכה וים, יש לכם כבר את כל הציוד , אבל רק בחלק אחד אתם לא ממש בטוחים – תזונה.

יכול להיות שאתם אפילו לא מודעים לכך שאתם לא ממש מוכנים בנושא התזונתי, כי כבר עשיתם כמה תחרויות ומה עוד יש לחדש? מסתבר שלא מעט.

בדיוק כפי שאתם מתכוננים על קצבים בריצה, וואטים באופניים או דופק – כך גם רצוי שתהיה לכם תוכנית עבודה מסודרת לתזונה ביום התחרות ובמהלכה.

משקל ואחוזי שומן

אין ספק שמרכיב חשוב בקלילות שלנו במאמץ תלויה גם במשקל, ואם נדייק – באחוזי השומן שלנו.

ככל שמשקל השומן יהיה נמוך יותר (בטווח הבריאותי כמובן) כך יהיה לנו קל יותר לנוע, במיוחד בריצה ובתוואי עליות באופניים (מי אמר נטפים?…).

אם נרצה לדייק: כל 5 ק"ג שנפחית ממשקל השומן ייתנו שיפור של 12.5 שניות/ק"מ,

והמשמעות של זה היא הפחתה של מעל 2 דקות במרחק 10 ק"מ, 4 דקות בחצי מרתון, 8 דקות במרתון!

ואם אנחנו פשוט מקווים לסיים את התחרות בצורה טובה ולא לשפר זמנים, חשוב לדעת שעודף משקל שומן מעלה את אימפקט הכוחות על הגוף בזמן ריצה ומעלה את הסיכון לפציעות, לכן נשאף לצמצם את אותו עודף (אם קיים).

אז אולי אנחנו חודשיים לפני התחרות וירידה של 5 ק"ג שומן כבר בלתי אפשרית, אבל בהחלט ניתן להשיל עוד 1-2 ק"ג ולהגיע במוכנות טובה יותר הן מבחינת הביצועים והן מבחינת ההרגשה האישית בתחרות.

 

מציאת תוכנית התזונה הטובה ביותר

מה למעשה הכי טוב לצרוך בתחרויות מסוג זה? ג'לים? משקאות איזוטון? כריכים? פירות יבשים? התשובה אינה חד משמעית ודורשת התאמה אישית של כל אחד ואחת לעצמו.

כרגע אתם נמצאים ב"MONEY TIME" וחשוב ביותר שתמצאו את התזונה הנכונה ביותר עבורכם מכמה בחינות:

  • כמות – כמות הפחמימות למרחקים מסוג זה נעה בין 60-90 גר' פחמימות לשעה, שהן 240-360 קלוריות. זה לא מעט, וצריך ללמוד איך הכי נוח לכם לחלק את אותן הקלוריות על פני השעה (כמובן בחלק של האופניים והריצה ולא במהלך השחייה).
  • מרקם וטעמים – האם מתאים לכם ג'ל מסוג אחד או של חברה אחרת?סמיך או נוזלי? טעם לימון או פירות יער? ואולי בכלל משקאות איזוטוניים? או חטיפי אנרגיה מוצקים?

לרוב ההעדפה היא להתחיל עם מוצקים ומעט תוספים נוזליים יותר בשלב האופניים, ובריצה לעבור למשקאות איזוטון וג'לים בשל סבילות מערכת העיכול למוצקים בשלב עדין זה, אבל שוב – לכל אחד מתאים משהו אחר וצריך להתנסות בכל הזדמנות של אימון החלפות ארוך, סימולציות או מחנות אימונים.

  • מערכת עיכול אחת הבעיות השכיחות של ספורטאי מרחקים ארוכים היא בעיות במערכת העיכול בזמן המאמץ (45-85% ליתר דיוק דיווחו על כך במחקרים שונים).

אם אתם נוטים לסבול מאי נוחות במערכת העיכול כדאי שתפעלו כבר בתקופת האימונים ותנסו להפחית או להעלים את התופעות.

איך? הימנעות מסיבים תזונתיים (ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ועוד) 24 שעות לפחות לפני אימונים חשובים, לבדוק שאתם אינכם מתייבשים מה שמגביר תופעות אלו, למצוא את סוג התזונה וכמות הפחמימות הנכונה ביותר עבורכם ולהיות בטוחים שאתם יודעים בדיוק מה לעשות.

(עוד על מערכת העיכול במאמץ בקישור כאן)

  • סוג הפחמימות במאמצים ארוכים בהם כמות הפחמימות הנדרשת לשעה גדולה יחסית, עלול להווצר עומס על מערכת העיכול המוגבלת לספיגת 60 גר' גלוקוז בשעה.

מומלץ לשלב סוכרים מסוג פרוקטוז וגלוקוז, ולא להסתמך סוכר הגלוקוז, סוכרוז או מלטודקסטרין בלבד. יחס של 1:2 עם פרוקטוז וגלוקוז מגביר את ספיגת הסוכרים לשעה לעד 90 גר',  עם מינימום הפרעות במערכת העיכול.

שילוב סוכרים כזה נמצא זמין היום בלא מעט משקאות ספורט איכותיים.

  • להכיר את התזונה על המסלול גילוי נאות, אני יועצת התזונה של חברת התוספים HIGH5 שמספקת את התזונה לאורך המסלול בתחרות.

לא משנה איזו תחרות אתם עושים, המלצתי היא תמיד להכיר גם את התזונה במסלול התחרות – במקרה הזה מדובר בhigh5, בתחרויות בחו"ל ייתכן ותתקלו במוצרים אחרים.

התנסות אישית עם משקאות האיזוטון והג'לים שיחולקו בתחרות תקל עליכם בתחרות עצמה תמנע "הפתעות" בזמן התחרות עצמה, ועל כן חיוני שתכירו את התוספים כבר בשלב האימונים.

גם אם אינכם מתכוונים להסתמך על התזונה לאורך המסלול, לעולם אין לדעת מה יקרה בתחרות עצמה ומה יקרה אם תמצאו עצמיכם משלבים מפה ומשם מבלי לעבור הסתגלות במערכת העיכול.

 

על תזונה כבר חשבתם?
על תזונה כבר חשבתם?

תוספי תזונה

לרוב מגיעים אליי ספורטאים לקראת תחרויות מסוג זה מאוד מבולבלים ועמוסים בשאלות על תוספים.

חשוב לומר שאין המלצה גורפת לקחת תוספים כאלו ואחרים לכל ספורטאי, שכן בסופו של דבר רוב התוספים השכיחים לא מוכחים כיעילים באופן חד משמעי.

מה עושים? קודם כל צריך לבחון את התזונה האישית של כל אחד ולראות אם יש חוסרים, לבחון בדיקות דם, או תסמינים שיכולים להעיד על צורך בתוסף כזה או אחר. רק לאחר בחינה כוללת של אלו אפשר לשקול תוספת של רכיב זה או אחר לאימונים ולתזונה, לכן לא כדאי לקחת תוספים כי "שמעתם ש…" או "ראיתם ש…"

Image by Bruno /Germany from Pixabay

לפניכם מספר תוספים פופולאריים:

  • אנטיאוקסידנטים – בפעילות עצימה וממושכת נוצרים רדיקלים חופשיים, אשר עלולים להזיק לרקמות בריאות או לחבל בהתאוששות.

אנטי-אוקסידנטים (כגון ויטמין C, E, גלותטיון, סלניום ועוד) עשויים לסייע לגוף בניטרול אותם רדיקלים חופשיים, אך על אף ההגיון: לא קיימת המלצה לתוספים מסוג זה עבור ספורטאים, כיוון שאין מספיק הוכחות ליעילותם. ספורטאים מצליחים להתגבר על נזקי הרדיקלים ע"י הסתגלות מערכות ההגנה של הגוף למצב הקיים.

הדרך הטובה ביותר לקבלם היא מהמזון: גיוון בפירות ובירקות, אגוזים וזרעים למיניהם, דגנים מלאים.

  • מגנזיום – רמותיו אכן יורדות בזמן פעילות בשל הזעה מוגברת, לכן ספורטאי סבולת מאבדים יותר מהמינרל בהשוואה לאוכלוסיה רגילה.

אף על פי כן, נמצא כי אפילו תוסף של 500 מ"ג ליום לא ישפיע על ביצועים, אלא אם קיים מחסור, ולכן חבל לקחת תוסף ללא צורך ממשי בכך.

בדיוק כמו אנטיאוקסידנטים, גם כאן חשוב לצרוך את המינרל קודם כל מהמזון: אגוזים למיניהם, זרעים, עלים ירוקים, דגנים מלאים, קטניות.

במידה ומתעוררים תסמינים לחסר כגון כיווצי שרירים בלילה או עוויתות בשריר, אפשר לשקול עם איש מקצוע את צריכת התוסף לאחר בחינת נתונים נוספים בתזונה.

  • BCAA מדובר בחומצות אמינו מסועפות, אשר עשויות לספק אנרגיה בזמן מאמצים ממושכים. אין לתוסף יעילות ודאית, על כן גם כאן ההתאמה היא אישית לכל אחד בתקופות של עומס באימונים ואף במהלך התחרות עצמה.
  • מלחים ההנחיה לצריכת כדורי מלח היא כמות של 300-600 מ"ג לשעה, רק בתנאי חום במאמצים שמשכם עולה על 3-4 שעות. קרוב לודאי שבתחרות הישראמן לא ישרה עומס חום (ואפילו ההיפך), על כן נראה כי צריכת המלחים כתוסף מיותרת.

יש לקחת בחשבון שגם במשקאות האיזוטוניים, הג'לים וחטיפי האנרגיה, אותם קרוב לודאי תצרכו, יש נתרן שצריך להיכלל בתחשיב המלחים. גם צריכת מלחים מוגברת יחד עם צריכת נוזלים מועטה עלולה להפריע ולגרום לפגיעה בביצועים ובבריאות הכללית.

 

זמן לאימונים וזמן להתחרות

ניסיתם, טעמתם, יגעתם ומצאתם את התזונה הכי נכונה עבורכם? מצויין.

עכשיו חשוב שתזכרו לא לנסות דברים חדשים ביום התחרות עצמה כמובן, ואפילו בשבוע שלפני.

זה לא הזמן לנסות סוגי תזונה חדשים ליומיום, להוריד רכיב תזונה כזה או אחר, להתחיל לקחת תוספים חדשים, או לעבור לתזונה פליאוליטית/ טבעונית/ ללא גלוטן.

היצמדו למוכר ולידוע עבורכם וכמו שאומר רפי גינת  "אל תתפתו לעסקאות בשטח" (:

 

בהצלחה לכולם,

יעל רותם דיאטנית קלינית וספורט

נהנים או מתאמנים?

נהנים או מתאמנים?

יודעים מה החלק הקשה ביותר בפעילות גופנית?
לצאת מהבית כמובן….
הנה טיפ שלי בנושא, שפורסם השבוע ב"לאשה".

 

ליהנות או להתאמן?

אכילה רגשית – למה לאכול את הלב??

אכילה רגשית – למה לאכול את הלב??

לחץ, עצבים, כעס, עצב, חרדה, תסכול –
זה תוקף פתאום, וממש לא מתאים לנו עכשיו להרגיש את כל זה כשיש לנו עוד פגישות על הראש, להיות עם הילדים או לחייך לכולם!
בלי לשים לב, לוקחים את העוגיות הראשונות שנקרות לדרכינו או פונים למקרר ו"תוקעים" (לא אוכלים..) כאילו אין מחר.
"וואו איזו הקלה…זהו… יותר טוב עכשיו… אבל – איך זה קרה?? מה היה כאן הרגע ולמה זה תמיד קורה לי??"

אכילה רגשית

ושוב: תסכול כי לא עמדנו בציפיות של עצמינו, שוב פונים אל האוכל המנחם…
זהו מעגל הקסמים של אכילה רגשית עם הקלה רגעית עד לפעם הבאה – כי הרגש עדיין שם, הדבר היחיד שלא באמת "עיכלנו" כמו שצריך .

אם אתם ואתן מכירים/ות את התסריט הזה, ממליצה בחום על הסרטון הבא:

שתיית מים בפעילות גופנית

כל אחד יודע שחשוב לשתות מים, במיוחד בזמן אימונים.

 

חשבתם פעם אם אתם שותים מספיק? כמה זה מספיק ואיך תדעו אם התייבשתם כבר?

Image by Krzysztof Pluta from Pixabay

על כך בכתבה הבאה שלי, כנסו לקישור:

חורף, שתייה ואימונים – על מנהג במחסור (חלק 1 מ 2)

כאבי בטן בזמן פעילות? כתבה קלה לעיכול

כאבי בטן בזמן פעילות? כתבה קלה לעיכול

אתם מתחילים לרוץ, מרגישים נפלא. פתאום אחרי כמה קילומטרים זה מתחיל – קצת כאבים בבטן, קצת דקירות, והופ! אתם חייבים (אבל ממש חייבים) להתפנות.

התסריט הזה ידוע ומוכר ללא מעט רצים, רוכבי אופניים, טרי אתלטים ומתאמנים מענפי ספורט נוספים: עפ"י מחקר של Steel and kolman  משנת 2012, 45-85% מהאתלטים חווים סימפטומים במערכת העיכול בזמן פעילות.

בחלוקה גסה ניתן לומר שהסימפטומים מחלקים לשניים: מערכת עיכול עליונה ותחתונה.

במערכת עיכול עליונה נתקל בסימפטומים כגון עליית תוכן הקיבה, צרבות, בחילות, הקאות, דלקות בקיבה, כיבים, ו"סתם" כאבי בטן לא ברורים.

במערכת עיכול תחתונה לעומת זאת נחווה כאבי בטן תחתונה, גזים, דחף להתפנות, שלשולים, ועוד.

הענפים המועדים לפורענות יותר הם האולטרה (ריצות ארוכות מאוד, איש ברזל), וספציפית ניתן לומר כי רוכבי האופניים סובלים יותר מתופעות במערכת העיכול העליונה לעומת אצנים שדווקא סובלים מתופעות במערכת העיכול התחתונה:

סימפטומים במערכת העיכול בענפי ספורט שונים:

 

מדוע זה קורה? הגורמים העיקריים

על אף שעדיין לא ממש ברור מהן הסיבות לכך, ישנם מספר גורמים אשר קושרו כמעט לאי נוחות במערכת העיכול אצל אתלטים.

הסיבה העיקרית היא הוכחות כוחות מכאניים, המתבטאים בעיקר בריצה, ומשנים את זרימת הדם במערכת העיכול ואת התנועתיות שבה. בנוסף, מתרחשים לעתים שינויים הורמונאליים בזמן פעילות גופנית וכל אלו יחד גורמים לסיבוכים  ולאי נוחות במערכת העיכול.

גורמים אשר עלולים להגביר את אותן התחושות עשויים להיות אופי האימון,  סטרס, תזונה לא נכונה לפני אימון או תחרות, התייבשות, שימוש בנוגדי דלקת מסוג (NSAID) ודלקות שונות:

  1. עצימות האימון – נמצא כי לאחר בסך הכל 30 דקות של פעילות בעצימות בינונית של  60-70% מצריכת החמצן המירבית (צח"מ), ישנה הפחתה של 30-60% בזרימת הדם למערכת העיכול. ככל שעולה משך הפעילות בעצימות זו או גבוהה יותר, עולה תפקוד מערכת העצבים הסימפתטית , מופרש יותר נוירואפינפרין וההפחתה יכולה להגיע גם עד ל-80% ולגרום לאותה לאי נוחות במערכת העיכול המתבטאת ב:

–          נזקים בתאי המוקוזה (תאים מסויימים) של מערכת העיכול

–          קושי בספיגת רכיבי תזונה חשובים

–          דימום במערכת העיכול

–          עלייה בחדירות מערכת העיכול, כלומר ירידה בתפקודה החיסוני, מה שעלול להוביל לעלייה בנוכחות בקטריות

2.      משך האימון – בפעילות של מעל 60 דק' עולה שכיחות הופעת הסימפטומים במערכת העיכול.

3. טמפרטורה גבוהה

4. מאומן לעומת לא מאומן יחווה פחות איסכמיה תחת אותה הפעילות, אולם כאשר בודקים זאת באותו הצח"מ האישי לכל אחד, אין הבדל.

לדוגמא: כאשר ניתן למאומן ולאדם לא מאומן לרוץ 10 ק"מ המאומן יחווה פחות סימפטומים, אולם קרוב לוודאי שהסיבה לכך היא שהלא מאומן רץ בעצימות גבוהה יותר אשר גורמת כאמור ליותר סימפטומים.

5. גיל – צעירים יחוו זאת יותר ממבוגרים בשל הפרשת הורמון נוירואפניפרין שגבוהה יותר בזמן מאמץ ופעילות מוגברת של מערכת העצבים הסימפטתית.

6. התייבשות – מחקרים מראים כי איבוד מעל 3.5% ממשקל הגוף בנוזלים מובילה ליותר דיווחים על הפרעות במערכת העיכול בקרב ספורטאים.

רפלוקס, בחילות והקאות

כאשר חווים ריפלוקס (עליית תוכן הקיבה), בחילות או הקאות המשמעות היא שתוכן הקיבה עובר לאט יותר אל המעי, ועל כן קיים סיכוי שיעלה מעלה.

תופעות אלו נפוצים מאוד בקרב ספורטאי הסבולת, כאשר הריפלוקס באופן ספציפי אופייני יותר דווקא לרוכבי אופניים ופחות לאצנים.

מלבד בחירת מזונות גרועה בטרם האימון או התחרות, שימו לב שגם עצימות האימון, התייבשות ויתר נתרן בדם (היפרנתרמיה) עלולים לגרום להאטה בריקון הקיבה.

כאן חשוב לציין שני דברים: האחד הוא שאם אתם נוטלים כדורי מלח או תוספת נתרן בדרך אחרת חשוב שתשימו לב גם לשתייה מספקת על מנת לא להעלות את ריכוז הנתן בדם, והנושא השני הוא המשקאות האיזוטוניים.

במידה ואתם נוהגים להשתמש בהם, חשוב לשים לב לריכוז האופטימאלי במשקאות אלו: הריכוז המומלץ הוא עד 8% (כלומר עד 8 גר' סוכרים ל-100 מ"ל מים), ומעבר לריכוז זה תתרחש האטה בקצב ריקון הקיבה וכך יעלה גם הסיכון לבחילות, על אף השיפור בספיגת הנוזלים.

אז מה עושים אם צריך כמות גדולה יחסית של פחמימות לשעה בתחרות או אימון?

הרי בתחרויות ארוכות (איש ברזל, תחרויות אולטרא) 60 גר' פחמימות לשעה לא יספיקו בדרך כלל, והגוף זקוק אפילו ל-70 עד 90 גר' פחמימות בשעה.

ספיגת הפחמימות בזמן פעילות מוגבלת בעיקר בשל יכולת מוגבלת של ספיגה בגוף: כל הסוכרים מתפרקים בסופו של דבר לחד-סוכר גלוקוז, אשר קצב הספיגה המקסימאלי שלו הוא 1 גר' לדקה (כלומר 60 גר' פחמימות בשעה), ובשל כך עודף גלוקוז עלול לגרום למעין "פקק" של גלוקוז שאינו נספג ולאותה תחושת אי נוחות במערכת העיכול.

למזלינו, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי הדרך לעקוף את אותה מגבלת הספיגה היא לשלב פחמימה נוספת מסוג פרוקטוז ביחס של 1:2 (לטובת הגלוקוז ונגזרותיו). הפרוקטוז נספג ב"שער" עקיף לגלוקוז, וכך ניתן לעקוף את המגבלה בספיגה להגיע לשימוש של מעל 60 גר' פחמימות בשעה ולהימנע מכאבי בטן וסימפטומים אחרים ולא נעימים.

זכרו, צריכה מוגברת של פחמימות מבלי למקסם את קצב הספיגה שלהן עלולה להוביל לאי נוחות במערכת העיכול, לא להביא לשיפור בביצועים ואפילו להיפך.

"כואב לי בצד"

בוודאי לא פעם נתקלתם בדקירות מטרידות בצד הבטן שהפריעו לכם בזמן הריצה או פעילות אחרת. מנסים לעצור, לנשום, ללחוץ על האיזור – אבל שום דבר לא כל כך עוזר בדרך כלל.

תופעת ה- ETAP ((Exercise-related transient abdominal pain  היא אמנם תופעה די שכיחה, אבל עדיין בגדר תעלומה ברוב המחקרים עם השערות בלבד למקור הבעיה.

היא מתרחשת בעיקר בענפי ספורט בהם יש מחזוריות בתנועות torso movements (קפיצות, רוטציות) כגון ענפי כדור, ריצות וכד'.

ובכל זאת, מחקרים בודדים הציעו מספר דרכים על מנת להימנע מהתופעה:

–          לחכות 2-3 שעות לאחר ארוחה או שתייה ואז להתאמן

–          לגימות קטנות ממשקה היפוטוני (כלומר משקה בריכוז מתחת ל-4%) בזמן הפעילות

–          הידוק שרירי הבטן וביצוע נשימות עמוקות (Plunket et al 1999)

יעזור או לא? זה כבר הניסיון האישי של כל אחד יאמר.

שימוש בתרופות נוגדות דלקת מסוג NSAID

25% מהספורטאים משתמשים בנוגדי דלקת באופן קבוע  מסוג NSAID   או COX INHIBITORS.

לעתים השימוש נובע מדלקת אקוטית אשר דורשת שימוש בחומרים אלו, ולעתים כחלק משימוש שוטף לצורך הפחתת כאבי שרירים בזמן המאמץ.

השפעתם של נוגדי דלקת אלו בהחלט יכולה לכשעצמה לגרום למספר בעיות במערכת העיכול כגון הגברת את חדירות מעי (סיכון לחדירת בקטריות), לדימום (אנמיה) ולחסימת פרוסטגלנדינים שתפקידם להרחיב את כלי הדם, מה שגורם שוב להרחבת תופעת מחסור אספקת החמצן לאיזור.

ההמלצה היא, אם כן, להשתמש בנוגדי דלקת רק כאשר יש צורך אמיתי בכך, ולהיות מודעים לתופעות הלוואי שלהם במערכת העיכול אם יש לכם נטייה לאי נוחות בזמן הפעילות.

 שוב זה קורה? כאב בטן בזמן פעילות גופנית

מספר צעדים למניעה

כאמור, אי נוחות במערכת העיכול תהיה אופיינית יותר לרוכבי אופניים, אצנים וטריאתלטים, ואף על פי כן קיימת נטייה להתעלם מהתופעה ולקוות ש"יהיה בסדר" ביום התחרות.

ייתכן שבאמצעות כמה צעדים פשוטים יחסית תוכלו להימנע או להפחית את הסימפטומים, אם רק לא תתעלמו מהם:

1. הקפידו על תזונה דלת סיבים 72 שעות לפני הפעילות, גם במידה ואתם זקוקים להעמסת פחמימות, וזאת על מנת לא לגרום להאטה בקצב ריקון הקיבה. זה הזמן לאכול דווקא לחם לבן על צורותיו, פסטה, אורז לבן וכד', ולהימנע מצריכת פירות וירקות בכמות גדולה (כמובן שהכל אישי, וייתכן שתוכלו לצרוך אותם, אך בצורה מבוקרת).

2. לנסות, לנסות, לנסות! אל תשאירו את הניסיונות שלכם לרגע האחרון, הכירו את הגוף שלכם ומה "עושה לו טוב" או פחות טוב לפני ובזמן הפעילות (ג'ל? איזה ג'ל? לאכול פירות או לא וכד').

3. הקפידו על שתיית משקאות איזוטוניים בריכוז הנכון לשיפור ספיגת הנוזלים והימנעות מהתייבשות, אשר עלולה להוביל לאי נוחות במערכת העיכול.

4. במידה ואתם נדרשים לכמות פחמימות גדולה מ-60 גר' פחמימות בשעה (בתחרויות ultra endurance), העדיפו להשתמש בנגזרות גלוקוז (מלטודקסטרין, סוכרוז) יחד  עם פרוקטוז ביחס של 2:1 בהתאמה.

5. אמנם במצבים מסויימים עולה הצורך בשימוש בתיסוף של נתרן (בעיקר בתנאי חום), אולם אל תשכחו: במידה ותצרכו נתרן ללא שתיית נוזלים מספקת, יעלו רמות הנתרן בדם ויפרו את האיזון, ואתם עלולים לחוות בחילות לא נעימות (היפרנתרמיה).

6. שימוש באספירין ובנוגדי דלקת מסוג NSAID  עלול גם כן להחמיר את התופעות במערכת העיכול אצל ספורטאים שמועדים לכך. הפחיתו ככל הניתן את השימוש בהם, והשתדלו להוריד את עצימות האימונים אם אין ברירה וחייבים ליטול תרופות מסוג זה.

7. על מנת להפחית תופעות ריפלוקס וצרבות, הימנעו ממזונות עתירי שומן, פיקנטיים או משקאות היפר טוניים (מרוכזים מאוד כגון נקטר או מיצים טבעיים) בשעות שלפני האירוע, ואפילו יום לפני.

כמו בכל נושא כמעט בתזונה בכלל ובתזונת ספורט בפרט יידרשו לכם לא מעט התנסויות עד שתגיעו לנוסחה המנצחת, אך זה בהחלט שווה את זה. רק דמיינו את זה:  לצאת לאימון או לתחרות בלי כאבי בטן… 

ואם גם אתם סובלים מכאבי בטן או תחושה לא נעימה בזמן פעילות, אל תהססו! התקשרו אליי לייעוץ:

יעל רותם – דיאטנית 052-5507990

 

והנה לפניכם טבלה מסכמת לסימפטומים ודרכי מניעה אפשריות:

תופעה

טיפול/ מניעה

רפלוקס

  • הימנעות מארוחות כבדות ומשקאות היפרטוניים לפני פעילות
  • קיימת אפשרות לשימוש בסותרי חומצה (אומפרדקס וכד')

מערכת עיכול תחתונה

(כאבי בטן, התכווצויות, דחף להתפנות, שלשול, דימום רקטאלי, גזים)

מעט ספרות בנושא

להתפנות לפני פעילות

משקאות היפוטוניים

הימנעות מסיבים טרם הפעילות

כאבים לאחר הפעילות

(חום, רעידות בחילות, הקאות, שילשולים)

ככה"נ כתוצאה מאנדוטוקסמיה

צריכת 1000 מ"ג ויטמין C?

Ashton et al 2003

ETAP

–          לחכות 2-3 שעות לאחר ארוחה או שתייה ואז להתאמן

–          לגימות קטנות ממשקה היפוטוני בזמן הפעילות

–          הידוק שרירי הבטן ונשימות עמוקות

כאבים חוזרים ונשנים

בירור רפואי

 

ter Steele RWF and Kolkman JJ. The pathophysiology and management of gastrointestinal symptoms during physical exercise, and the role of splanchnic blood flow. Alimentary Pharmacology and Therapeutics 2012; 35:516-528

 

תזונה נכונה לקראת תחרות ישראמן אילת

תזונה נכונה לקראת תחרות ישראמן אילת

בין אם המטרה שלכם היא לשפר תוצאות מתחרות קודמת, או פשוט לסיים את התחרות בשלום, מלבד אימוני אופניים, שחייה וריצה, חשוב גם להיות מוכנים לתחרות מבחינה תזונתית.

לאלו שאינם יודעים במה מדובר, הכוונה לתחרות המשלבת שלושה ענפי ספורט:

המקצה המלא כולל 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבת אופניים ולסיום ריצת מרתון (42.2 ק"מ).

חצי ישראמן כולל "רק" 1.9 ק"מ שחייה, 91 ק"מ רכיבת אופניים ו-21.1 ק"מ של ריצה.

בדרך כלל ישאפו המתאמנים המנוסים לסיים את כל המרחקים האדירים הללו בפחות מ-10 שעות. לצורך השוואה, אלוף העולם בתחרות איש הברזל לשנת 2012, פיט ג'ייקובס מאוסטרליה סיים את התחרות בזמן של  8:12:18 שעות, ומהנשים ניצחה לינדה קייב מבריטניה בזמן של 9:15:54 שעות.

הכנה תזונתית

כמובן  שבהתאם למרחקים האדירים, וההשקעה באימונים, גם ההוצאה האנרגטית בתחרות זו גדולה למדי:

בתחרות חצי ישראמן ההוצאה הקלורית הממוצעת מגיעה לכ-5000 קלוריות, ולעומת זאת, במקצה המלא ההוצאה יכולה להגיע עד ל-10000 קלוריות.

לכן, כמו תמיד, לצד ההכנות הפיזיות והמנטליות, חשובה מאוד גם ההכנה התזונתית לתחרות: לנצל זמני התאוששות נכון על מנת להימנע מפציעות ספורט, ולהגיע לתחרות במוכנות מקסימאלית.

לרוב, אוכלוסיית המתאמנים לתחרות כזו מנוסה מבחינת ההתנהלות באימונים, אך חשוב לא פחות לשים דגש על הימים שלפני התחרות.

העמסת פחמימות

כשלושה ימים לפני התחרות, מומלץ לבצע העמסת פחמימות במקביל להורדת עצימות האימונים.

המטרה בהתנהלות זו היא להפחית את השימוש במאגרי הגליקוגן (הפחמימות), ומנגד לדאוג למילוי מקסימאלי של אותם מאגרים בשריר.

אם בעבר היו נוהגים בשיטה נוקשה יותר של העמסת פחמימות, כיום ההמלצה היא שונה:

בימים שלפני התחרות, יש להקפיד בכל יום על מינימום של 10 גר' פחמימות לכל ק"ג ממשקל הגוף.

לדוגמה, אדם ששוקל 70 ק"ג צריך להגיע למינימום של 700 גר' פחמימות ליום.

מומלץ כי הפחמימות יהיו בעלות אינדקס גליקמי בינוני-נמוך, על מנת לאפשר אגירה מיטבית של הפחמימות בשריר:

משקה איזוטוני ממוצע (בקבוק של 500 מ"ל) = 20-25 גר' פחמימות

כוס אורז מבושל/ פסטה/ קוסקוס/ פתיתים = 35 גר' פחמימות

כוס עדשים/ גרגרי חומוס/ שעועית לבנה/ אפונה יבשה = 30 גר' פחמימות

פרוסת לחם = 15 גר' פחמימות

בננה בינונית = 17 גר' פחמימות

5 כפות שיבולת שועל = 25 גר' פחמימות

כפי שאתם מבינים, מדובר בלא מעט פחמימות, ובלא מעט "עבודה" שהכרחית להצלחה בתחרות מסוג זה.

בערב שלפני התחרות חשוב להקפיד על ארוחה עשירה בפחמימות (פסטה, אורז וכו')  בכמות של  כ 2-4 גר'/ ק"ג משקל גוף, ומים.

לדוגמא, 2 גר' פחמימה למשקל 70 ק"ג הם 140 גר' פחמימות: 4 כוסות של אורז.

בוקר התחרות

כ-90 דקות לפני תחילת התחרות מומלץ לאכול כ-200 קלוריות ממקור פחמימתי, ולשתות כחצי ליטר מים (להשלים את האיבוד מהלילה).

דגני בוקר, 2 מנות פרי, 2 פרוסות לחם עם ריבה או דבש, חטיף אנרגיה על בסיס פחמימות, משקה איזוטון.

כ-20 דקות לפני הזינוק מומלץ לצרוך פחמימה עם אינדקס גליקמי גבוה שתתפרק מהר ותעלה את רמות הגלוקוז בדם בדיוק לתחילת התחרות: 200-300 מ"ל משקה איזוטון, ג'ל אנרגיה, או תמרים יכולים לעשות את העבודה מצויין.

כאן המקום לומר, כי נושא התזונה בסמוך לתחרות ובזמן התחרות הוא מאוד אינדיבידואלי, ולכל אחד יתאים משהו אחר.

על תזונה כבר חשבתם?

ומה במהלך התחרות?

  • על אף מזג האויר הקר הצפוי, הקפידו על נוזלים כדי לא להגיע להתייבשות! אם הגעתם לתחושת צמא, קרוב לוודאי שלא הקפדתם על שתייה נכונה וכבר התייבשתם.

קחו בחשבון שאיבוד של מעל 2% ממשקל הגוף במאמץ גופני משמעותו התייבשות ופגיעה בביצועים.

בידקו את עצמיכם כבר באימונים: אם ניקח שוב אדם השוקל 70 ק"ג כדוגמא, ברגע שבשקילה לאחר התחרות או האימון יראה שירד 1.4 ק"ג במשקל (2% ממשקל 70 ק"ג) – סימן שהתייבש.

הקו המנחה הכללי הוא כל רבע שעה לגמוע כ-200 מ"ל של נוזלים. כדאי לנצל את ההחלפות בין ענפי הספורט לצורך שתייה ואכילה, ובעיקר את שלב רכיבת האופניים בו הגוף נינוח יותר על האופניים (הכל יחסית) וסופג פחות זעזועים אשר עלולים להקשות על מערכת העיכול.

  • מומלץ לשלב שתיית משקה איזוטון במהלך התחרות מכמה סיבות:

ספיגת נוזלים טובה יותר בזכות הסוכרים במשקה, תוספת של פחמימות זמינות, ומלחים המתווספים למשקה ומצמצמים את האבודים הצפויים במהלך התחרות. לא כדאי להסתמך על משקאות מרוכזים מידי, שכן ריכוז גבוה מידי של סוכרים (מעל 8% עלול לגרום לתחושת אי נוחות במערכת העיכול).

  • מבחינת פחמימות, מומלץ כל שעה לצרוך 1-1.5 גר' פחמימה לכל ק"ג ממשקל גוף.

כיום ההמלצה אינה מסתמכת רק על 30-60 גר' פחמימות זמינות בשעה, אלא מגיעה אף ל-90 גר' פחמימות בשעה למאמצים ארוכים מסוג זה. לשם הדוגמא, 70 גר' פחמימות ה 2 ג'לים ובקבוק משקה איזוטון.

על מנת להעלות את קצב ספיגת הפחמימות ולהגיע עד ל-90 גר' פחמימות בשעה מומלץ כיום לשלב בין גלוקוז ופרוקטוז, ביחס של 1:2 לטובת הגלוקוז. כיצד זה קורה? גלוקוז וסוכרים כגון מלטודקסטרין שנמצאים ברוב החטיפים והמשקאות, מתפרקים לגלוקוז, עוברים מהמעי אל זרם הדם באמצעות טרנספורטר (=נשא) מסויים, ומשם אל השרירים. קצב הספיגה המקסימאלי של הגלוקוז הוא 1 גר'/ דקה, כלומר מקסימום 60 גר' בשעה, לעומת הפרוקטוז (סוכר הפירות) שעובר מהמעי אל זרם הדם והשרירים דרך נשא שונה, וכך ניתן להתתגבר על ההגבלה בקצב הספיגה של הסוכר. השילוב של גלוקוז ונגזרותיו  יחד עם פרוקטוז מביא לספיגה גבוהה יותר של פחמימות (כ-90 גר'/שעה), ומומלץ למאמצים קשים כמו זה שלפניכם.

  • במידה ואתם מרגישים בחילה או כאבי בטן, ואינכם מסוגלים לשתות או לאכול יותר, נסו לגרגר משקה איזוטון בפה מבלי לבלוע אותו. מחקרים מראים בבירור כי ישנם איזורים במח אשר מזהים את הגרגור בפה כצריכה של פחמימות ומביאים לשמירה על רמת הביצועים.
  • כיוון שלא מדובר בתקופה חמה בזמן התחרות, אין חובה לצריכת מלחים, אך כאמור זהו נושא אינדיבידואלי עבור כל אחד ואחת. במאמצים בתנאי חום שאורכים מעל 4 שעות בהחלט מומלץ לצרוך 300-600 מ"ג נתרן בשעה: בכל מקרה, שימו לב לכמות המלחים בג'לים, במשקאות האיזוטוניים ובתוספים אחרים שאתם לוקחים בזמן התחרות, ורק אז בדקו האם יש בכלל צורך בתוספת של כדורי מלח.

 

סיום התחרות

רגע לפני המנוחה, אל תשכחו שגם הגוף צריך להתאושש.

–          כ-30 דקות מסיום הריצה מומלץ לצרוך 1-1.5 גר' פחמימות לכל ק"ג ממשל הגוף,  ועד כ90 דקות לאכול ארוחה מלאה המכילה פחמימה באותה הכמות,  וחלבון. כ-20 גר' חלבון לארוחה הראשונה שלאחר התחרות יספיקו, ובהמשך יש לדאוג לחלבון במהלך שאר הארוחות להתאוששות.

–          לא לשכוח להחזיר נוזלים! פי 1.5 ממה שאיבדנו במהלך התחרות.

–          החלק החשוב להתאוששות המלאה, היא לצרוך ב-24 שעות שלאחר התחרות 1 גר'/ק"ג פחמימות בכל שעתיים. בדרך זו הגוף יחזיר לעצמו את הפחמימות שאיבד וימלא את מאגרי הגליקוגן שוב.

חשוב לזכור לא לנסות דברים חדשים בסמוך מיד לתחרות. לכל אחד ואחת יתאים תוסף אחר או מזון אחר, על כן יש להתאמן גם על התזונה מבעוד מועד ולהבחין מהי ה"נוסחה" המוצלחת ביותר עבורכם ועבורכן.

בהצלחה!

יעל רותם, דיאטנית קלינית וספורט RD B.Sc

 

איך עולים במשקל מסת השריר?

איך עולים במשקל מסת השריר?

לא, הכותרת היא אינה טעות הקלדה והכתבה הזו אינה עוסקת בירידה במשקל אלא בעלייה במשקל !

בין אם מדובר במפתחי גוף, ספורטאים בענפי ספורט אחרים או מכל סיבה אחרת, ישנם לא מעט אנשים אשר מעוניינים לעלות במשקל. בדיוק כמו בהרזייה, גם הם מחפשים תוכניות תזונה, "מזונות קסם", תוספי תזונה, תוכניות אימונים ומה לא.

אבל חכו רגע לפני שאתם אומרים "מה הבעיה? פשוט שיאכלו! אם אני הייתי צריכ/ה לעלות במשקל איזה כיף היה לי…"

בדיוק כפי שהרזייה הינה תהליך מורכב לעתים ולא מעט אנשים מתקשים בו, גם תהליך של עלייה במשקל עבור מי ש"רזה מטבעו" הוא תהליך קשה, ואפילו קשה מאוד.

למה זה כל כך קשה לעלות במשקל?

המתמטיקה לעלייה במשקל, בדיוק כמו לירידה במשקל, היא מאוד פשוטה:

ההכנסה הקלורית צריכה לעלות על ההוצאה הקלורית, או במילים אחרות – מאזן הקלוריות צריך להיות חיובי:

לכל אחד מאיתנו הוצאה אנרגטית בסיסית הקרויה RMR  שמשמעותה כמה קלוריות אדם מוציא ביממה במנוחה מוחלטת, רק בשביל "לתחזק" את הגוף ) נתון זה הוא אישי, תלוי בפרמטרים מסויימים ומשתנה בין אדם לאדם), לדוגמה: 1500 קלוריות ב-24 שעות.

על בסיס מספר זה מתווספת ההוצאה האנרגטית עבור פעולות היום-יום ופעילות גופנית.

דוגמה מספרית: עוד 200 קלוריות ביום עבור פעילות גופנית, ו- 400 על תפקוד יומיומי (אי-מנוחה).

יוצא מכך שההוצאה הקלורית היומית הממוצעת עבור אותו אדם היא כ-1900 קלוריות, ועל מנת לעלות במסת שריר עליו לצרוך לפחות 300-500 קלוריות יותר מההוצאה הקלורית: 2200-2400 קלוריות ליום.

כאן המקום לציין, ככל שהמאזן הקלורי יהיה מתון יותר, כך העלייה תהיה נטו במסה הרזה ומינימום שומן. ועוד חשוב לומר, שלמצוא את האיזון העדין הזה לפעמים לוקח קצת זמן ו"כיוונונים" קטנים אחרי תקופת נסיון.

ייתכן שחלקיכם ירימו גבה ולא יבינו מהי הבעיה לצרוך קלוריות אלו, אבל ברוב המקרים מי שצריך לעלות במשקל:

  1. אינו "אכלן" מטבעו, אוכל הוא סתם מטרד עבורו, ועל כן הכנסה קלורית שכזו היא אתגר.
  2. מתאפיין בתחושת שובע ומלאות מוקדמת, כלומר אינו מצליח לאכול הרבה.
  3. הכנסה קלורית שכזו ובכמויות קטנות (בשל מגבלת נפח הארוחה) מצריכה תבנית אכילה של כל 2-3 שעות, מה שאומר להסתובב קצת סביב האוכל. נשמע נהדר, אבל רובינו גם אנשים עובדים, לומדים, ואם נחזור לסעיף הראשון – יכול להיות שאוכל פשוט לא מעניין אותנו כל כך.

אז איך עושים את זה?

ראשית כל, חשוב אמנם להבין את המתמטיקה הפשוטה, אך יותר חשוב להבין שמתחת לכל זה יש אדם שצריך פתרונות מעשיים ופרקטיים להכנסת הקלוריות היומיות האלו.

הנה מספר טיפים שיסייעו למתקשים בעלייה במשקל מסת השריר, בין אם אתם נערים מתבגרים, או ספורטאים וספורטאיות:

  • על מנת לעלות עלייה איכותית במסת השריר ולא לעלות לחינם רק באחוזי השומן, שלבו פעילות כח בתהליך (משקולות חופשיות, חדר כושר, גומיות וכד'). מומלץ לקבל תוכנית מאיש מקצוע, לפחות בהתחלה, על מנת לוודא כי אתם מבצעים את התרגילים בצורה נכונה ויעילה.
  • בד"כ זה יצריך תבנית אכילה של הרבה ארוחות כך שלא יתפספסו חלונות הזדמנות לארוחות (אבל זה לא מחייב).
  • שלבו במהלך הארוחות מזונות בעלי צפיפות קלורית גבוהה: עתירי קלוריות, אך בעלי נפח קטן. מזונות אלו יהיו בדרך כלל עתירי שומן בריא מן הצומח כגון: אבוקדו, טחינה, שקדים ואגוזים למיניהם, שמן זית.

לשם הדוגמא, חצי אבוקדו יכול להכיל כ-200 קלוריות, וכף טחינה גולמית כ-100 קלוריות.

  • גם מיצים טבעיים הם פתרון טוב להכנסת קלוריות בצורה פשוטה יחסית, באיזון כמובן ולא על חשבון מזונות אחרים.
  • נכון, אתם צריכים לעלות במשקל אך אין זה מצדיק צריכת מזונות עתירי שומן רווי ושומן טראנס (חטיפים, ממתקים, עוגות וכד'). מזונות אלו אמנם עתירי קלוריות, אך גם מזיקים לבריאות ועל כן בשום מקרה אינם מומלצים ויש לצרוך אותם בהגבלה.
  • כאמור, דרך נוחה להכנסת קלוריות היא גם באמצעות משקה. נסו להכין לעצמיכם בכל יום משקה עתיר קלוריות ואיכותי שמכיל פירות טריים ו/או יבשים, חלב או משקה סויה, יוגורט למי שרוצה ואפילו כדור גלידת יוגורט. בדרך כזו תוכלו בקלות להכניס כ-500 קלוריות ללא מאמץ מיוחד (מלבד אולי הכנת השייק עצמו…).
  • למתבגרים ולילדים מומלץ לאכול ארוחה קטנה המכילה חלבון ופחמימה בסמוך לשעת השינה. בזמן שנת הלילה מופרש הורמון הגדילה, אשר פועל בצורה יעילה יותר בנוכחות חלבון. משקה כדוגמת השייק לעיל יכול להיות פתרון טוב, או חלב/משקה סויה עם גרנולה ועוד.
  • קיימת נטייה לפנות מהר מידי לתוספי תזונה כגון גיינרים או אבקות חלבון (הסבר נוסף בסוף הכתבה הזו), אך לא תמיד יש בהם צורך וניתן להסתפק באוכל "אמיתי".
Photo by Lukas from Pexels

בכל מקרה, מומלץ תמיד להתייעץ עם איש מקצוע שאינו בעל אינטרס מכירה (כלומר לא מדריך חדר כושר שלעתים מקבל עמלות מכירה או מוכרנים בחנויות לתוספים) ולבחון את נחיצות התוספים לתהליך. לא פעם פונים אליי אנשים אשר לוקחים גיינרים ואבקות חלבון ועדיין אינם מצליחים לעלות במשקל, כיוון שזהו אינו פתרון קסם ונדרשים דגשים נוספים להצלחת התהליך.

לסיכום, תהליך של עלייה במשקל מסת השריר הוא תהליך קשה לא פחות מירידה בשומן. הוא דורש התמדה וכח רצון, תכנון מוקפד של ארוחות וכמו שאני נוהגת לומר למטופליי: קצת "לעבוד בלאכול". כמו בכל תהליך, גם כאן צריך להגיע להחלטה כמה מוכנים להשקיע בתהליך, לעשות את השינויים הדרושים, ובסופו של דבר בהחלט תהיה תמורה לעבודה הקשה!

מתקשים בתהליך לבד? מבולבלים כבר אחרי שניסיתם כמעט הכל? כנראה שכדאי לכם לקבל הכוונה וייעוץ אישיים יחד עם תוכנית תזונה מדוייקת.

 פנו אליי עוד היום ונתחיל לעבוד לקבלת תוצאות!

יעל  רותם – דיאטנית ספורט 052-5507990

[email protected]

מירוץ נייקי ותזונה

הזמן חולף מהר והנה הגיע מירוץ ניייקי!

איך ואם בכלל להתכונן לריצה מבחינת התזונה? למה צריך לשים לש כשהריצה בלילה?

אם אינכם רגילים לרוץ בלילה, הכתבה הבאה במיוחד עבורכם. וגם אם לא, כנסו ותראו איך לאכול במהלך יום המירוץ.

ריצה מהנה (:

מה לאכול לפני מירוץ נייקי?
מה לאכול לפני מירוץ נייקי?

https://yaelrotem.co.il/2012/10/28/תזונה-לקראת-מירוץ-נייקי-עשה-ואל-תעשה/

טבעונות וצמחונות לספורטאים

טבעונות וצמחונות לספורטאים

פעם, כשהיינו שומעים על מישהו שהוא טבעוני, קרוב לוודאי שחשבנו שמדובר באדם שגר לו אי שם בהרים ואוכל בעיקר עשבים.

היום, ברור לכולנו שמדובר בתופעה שכיחה הרבה יותר, ולא מעט עוברים לתזונה צמחונית או טבעונית.

ומה קורה אם מתאמנים ורוצים לשלב אורח חיים טבעוני? זה בהחלט אפשרי, אם שמים דגש על מספר דברים בתזונה היומיומית, ומתכננים היטב את התפריט.

איך עושים את זה?

כנסו לקישור לכתבה שלי:

http://bikepanel.com/p/11208

מבחן תוספי תזונה של חברת HIGH5

מבחן תוספי תזונה של חברת HIGH5

לא פעם אנחנו עומדים מול ההמלצות שאנחנו מכירים לתוספי ספורט ואל מול מוצרים של חברה מסויימת ותוהים לעצמינו – המוצרים טובים? מתאימים? מיותרים?

לפניכם מבחן שערכתי למוצרים של חברת HIGH5 באתר bike panel.

כנסו לקישור ותיהנו!

http://bikepanel.com/p/10297

דיאטנית מלווה של רוכב ישראל 2013

דיאטנית מלווה של רוכב ישראל 2013

אני שמחה לבשר כי השנה אני הדיאטנית המלווה של מסע רוכב ישראל 2013.

במה מדובר? רוכב ישראל הינו מסע אופניים לאורך שלושה ימים ולאורך מדינת ישראל ממטולה עד אילת. מאתגר, כיפי ושמשאיר טעם של עוד לשנה שאחרי.

הייתם חושבים לצאת למסע כזה בלי אימונים מקדימים? כנראה שהתשובה היא חד משמעית לא.

בדיוק מאותה הסיבה, חשובה גם ההכנה התזונתית למסע שכזה:

  • להכיר את הגוף בזמן מאמץ – מה עדיף לאכול: תמרים? אולי חטיפי אנרגיה? ואולי בכלל ג'לים?
  • לדעת מהי תזונה מתאימה לפני, ובזמן הרכיבה.
  • לתת דגשים לגבי שתייה – מים? האם יש צורך במשקאות ספורט? אולי שניהם?
  • להכיר בחשיבות ההתאוששות בין יום רכיבה אחד למשנהו, ולדעת איך להיערך בהתאם.
  • להפסיק לתהות: צריך אבקת חלבון או שאפשר לאכול אוכל "רגיל"?
  • לדעת כיצד להתמודד עם תנאי חום, שייתכן ויהיו.
  • להגיע עם אחוזי שומן מתאימים, שיקלו על חווית הרכיבה (ובעיקר העליות).
  • לעשות סופסוף בדיקות דם, לקחת (אם בכלל) תוספי תזונה שבאמת צריך, ולא "כי שמעתי שזה טוב".

אני מזמינה אתכם להכיר את עולם תזונת הספורט, להתחיל בתהליך כבר מהיום ולא לחכות לרגע האחרון:

כי שינוי הוא תהליך, ולא קורה ביום אחד.

לפרטים – 052-5507990, או במייל [email protected]

בהצלחה!

יעל רותם – דיאטנית קלינית וספורט

לקראת מרתון ת"א – לא רק העמסת פחמימות, גם נוזלים

לקראת מרתון ת

ריצה בתנאי חום היא לא דבר פשוט, אולי אפילו לא נעים, ולעתים מסוכן.

אבל מה לעשות? התאמנתם במשך שבועות ארוכים לחצי מרתון ולמקצה ה-10 ק"מ, הקדימו בשבילכם את שעת הזינוק – נותר רק להגיע ולהתכונן היטב למאמץ.

 בתנאי חום קיצוניים, כמו אלו הצפויים ביום שישי במרתון ת"א, קיים ייתרון ברור למי שכבר התמודד בעבר עם ריצה בתנאי חום, ולמי שיודע כיצד לנהוג.

אז מלבד העמסת פחמימות שמדברים עליה לא מעט, בואו ניתן את הכבוד הראוי גם לנוזלים.

Photo by Renan Mandelo Oliveira from Pexels

כמה נקודות למחשבה:

  • לא מספיק לשתות רק בבוקר הריצה. מלבד העמסת פחמימות לחצי המרתון, מומלץ להעמיס גם מים לאורך כל היום שלפני הריצה (חצי או 10 ק"מ). כך תגיעו ברוויה מקסימאלית לבוקר הריצה.
  • משקה איזוטון, לאלו שמורגלים בכך, מומלץ מאוד לשימוש בתנאי החום. בראש ובראשונה הוא מכיל נוזלים, אך גם מלחים שחיוניים כיוון שאיבוד המלחים מוגבר דרך הזיעה (הוא מכיל גם פחמימות, אך זהו כבר דיון אחר).

כפי שציינתי, השתמשו במשקה איזוטון אך ורק אם ניסיתם אותו מבעוד מועד באימונים. ישנם אנשים שעלולים לחוש אי נוחות במערכת העיכול בזמן הריצה.

  • שעתיים לפני הריצה, בהנחה שרוב הרצים יהיו כבר ערים, הקפידו לשתות עוד כחצי ליטר מים או משקה איזוטון.
  • כ-20 דקות לפני הריצה, מומלץ לשתות כ-200 מ"ל מים או משקה איזוטון.
  • על מנת לווסת את טמפרטורת הגוף, מומלץ לשפוך מים על הראש במהלך הריצה. כאשר החום כבד, קשה לגוף לצנן עצמו ואנו צריכים לסייע לפעולה זו על מנת לא לסיים עם מכת חום את הריצה
  • גם כדורי מלחים יכולים להוות פתרון עבור אלו שלא אוהבים משקאות איזוטונים – כאמור, רק אם אתם מורגלים בכך. ההמלצות מדברות על תוספת של מלחים רק בפעילות של למעלה מ-4 שעות בתנאי חום, אולם יש כאלו שיעידו כי הם זקוקים לכך עוד לפני זה.

ההמלצה היא לצרוך 300-600 מ"ג נתרן בשעה או 1.7-2.9 גר' מלח (בערך 1/3 כפית מלח).

Image by Krzysztof Pluta from Pixabay
  • גם בסיום הריצה חשוב מאוד להחזיר נוזלים לגוף על מנת להתאושש היטב ולא להגיע להתייבשות! השיטה הכי פשוטה לדעת כמה לשתות היא לבחון את גוון השתן שלכם: שתו עד אשר גוון השתן שלכם בהיר עד שקוף וכך תהיו בטוחים שלא התייבשתם.
  • חשוב לזכור: כאשר אנו מאבדים מעל 2% ממשקל גופינו בנוזלים – ככל הנראה אנו כבר מיובשים, וגם קצב הריצה יפגע. לא כדאי להגיע לכך, על כן שתו לאורך כל הדרך בלגימות קטנות, גם אם אתם לא מרגישים צמא. אם אתם חשים כבר בצמא, כנראה שהתייבשתם.

ומעבר לכך שריצה בחום היא דבר קצת מעיק ועלול לפגוע בתוצאת הריצה – זכרו שזהו גם מצב שעלול להיות מסוכן. היו ערוכים לכך מראש והכל יעבור בשלום.

בהצלחה לכולם, ונתראה השכם בבוקר!

העמסת פחמימות לקראת ישראמן אילת

העמסת פחמימות לקראת ישראמן אילת

שעת הש' קרבה ובאה, ובעוד כשבוע יתחרו המוני אנשים בתחרות הישראמן המתקיימת באילת.

לאלו שאינם יודעים במה מדובר, הכוונה לתחרות המשלבת שלושה ענפי ספורט:

המקצה המלא כולל 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבת אופניים ולסיום ריצת מרתון (42.2 ק"מ).

חצי ישראמן כולל "רק" 1.9 ק"מ שחייה, 91 ק"מ רכיבת אופניים ו-21.1 ק"מ של ריצה.

בדרך כלל ישאפו המתאמנים המנוסים לסיים את כל המרחקים האדירים הללו בפחות מ-10 שעות, אם כי יש לזכור שהתחרות באילת נחשבת לאחת המאתגרות.

בין אם המטרה היא לשפר תוצאות מתחרות קודמת, או פשוט לסיים את התחרות בשלום, רבים וטובים מתאמנים לרגע הזה במשך חודשים, אימונים ואפילו שני אימונים ביום. כל שנותר הוא לקוות כי מזג האויר ייטב עמם, בניגוד לקור העז שתקף את העיר לפני מספר שנים, וגבה לא מספר מקרים של היפותרמיה.

הכנה תזונתית

כמובן  שבהתאם למרחקים האדירים, וההשקעה באימונים, גם ההוצאה האנרגטית בתחרות זו גדולה למדי:

בתחרות חצי ישראמן ההוצאה הקלורית הממוצעת מגיעה לכ-5000 קלוריות. לעומת זאת, במקצה המלא ההוצאה יכולה להגיע עד ל-10000 קלוריות (!).

לכן, כמו תמיד, לצד ההכנות הפיזיות והמנטליות, חשובה מאוד גם ההכנה התזונתית לתחרות, לנצל זמני התאוששות נכון על מנת להימנע מפציעות ספורט, ולהגיע לתחרות במוכנות מקסימאלית.

לרוב אוכלוסיית המתאמנים לתחרות כזו מנוסה מבחינת ההתנהלות באימונים, אך חשוב לא פחות לשים דגש על הימים שלפני התחרות.

העמסת פחמימות או לא להיות

כשלושה ימים לפני התחרות, מומלץ לבצע העמסת פחמימות במקביל להורדת עצימות האימונים.

המטרה בהתנהלות זו היא להפחית את השימוש במאגרי הגליקוגן, ומנגד לדאוג למילוי מקסימאלי של אותם מאגרים בשריר.

אם בעבר היו נוהגים בשיטה נוקשה יותר של העמסת פחמימות, כיום ההמלצה היא שונה. (עוד על שתי השיטות להעמסת פחמימות תוכלו לקרוא בכתבה הזו).

אז איך זה עובד?

בימים שלפני התחרות, יש להקפיד בכל יום על מינימום של 10 גר' פחמימות לכל ק"ג ממשקל הגוף.

לדוגמה, אדם ששוקל 70 ק"ג צריך להגיע למינימום של 700 גר' פחמימות ליום.

מומלץ כי הפחמימות יהיו בעלות אינדקס גליקמי בינוני-נמוך, על מנת לאפשר אגירה מיטבית של הפחמימות בשריר:

כוס אורז מבושל/ פסטה/ קוסקוס/ פתיתים = 35 גר' פחמימות

כוס עדשים/ גרגרי חומוס/ שעועית לבנה/ אפונה יבשה = 30 גר' פחמימות

פרוסת לחם = 15 גר' פחמימות

פרי בגודל של תפוח בגודל ממוצע = 10 גר' פחמימות

בננה בינונית = 17 גר' פחמימות

כוס דגני בוקר מלאים (כגון ברנפלקס) = 30 גר' פחמימות

5 כפות שיבולת שועל = 25 גר' פחמימות

כפי שאתם מבינים, מדובר בלא מעט פחמימות, ובלא מעט "עבודה" שהכרחית להצלחה בתחרות מסוג זה.

פרקטיקה:

  • אכלו במהלך הימים הללו 2 ארוחות גדולות ועשירות בפחמימות (2/3 צלחת של פחמימה, השאר חלבון כגון דג, חזה עוף, קטניות, טופו) ומעט ירקות
  • הקפידו בין הארוחות, כל שעתיים עד 3 שעות, לאכול ארוחת ביניים פחמימתית כגון: חטיף אנרגיה, כריכים, בייגלה, פירות (לא יותר מידי בשל תכולת הסיבים הגדולה שלהם), קרקרים ועוד.
  • שלבו 2 בקבוקי משקה איזוטון על מנת להוסיף עוד פחמימות, נוזלים ומלחים לגוף.
  • העדיפו להפחית עד כמה שניתן דגנים מלאים, פירות, ירקות ומוצרים עשירים בסיבים תזונתיים. אלו מאטים את ריקון הקיבה ועלולים לגרום לאי נוחות במערכת העיכול באמץ.

צלחת תחרות

הבוקר בא ולעבודה

סביר להניח שעד עכשיו כבר סיגלתם לעצמיכם את הארוחה המועדפת על הגוף מבחינת אנרגיות ונוחות במערכת העיכול לפני המאמץ. במידה ואינכם בטוחים עדיין, הנה כמה המלצות:

כ-90 דקות לפני תחילת התחרות מומלץ לאכול כ-200 קלוריות ממקור פחמימתי, ולשתות כחצי ליטר מים (להשלים את האיבוד מהלילה).

דגני בוקר, 2 מנות פרי, 2 פרוסות לחם עם ריבה או דבש, חטיף אנרגיה.

כ-20 דקות לפני הזינוק מומלץ לצרוך פחמימה עם אינדקס גליקמי גבוה שתתפרק מהר ותעלה את רמות הגלוקוז בדם בדיוק לתחילת התחרות: 200-300 מ"ל משקה איזוטון, ג'ל אנרגיה, סוכריות אנרגיה או תמרים יכולים לעשות את העבודה מצויין.

כאן המקום לומר, כי נושא התזונה בסמוך לתחרות ובזמן התחרות הוא מאוד אינדיבידואלי, ולכל אחד יתאים משהו אחר.

ומה במהלך התחרות?

נוזלים – על אף מזג האויר הקר, הקפידו על נוזלים כדי לא להגיע להתייבשות!!! אם הגעתם לתחושת צמא, קרוב לוודאי שלא הקפדתם על שתייה נכונה וכבר התייבשתם.

קחו בחשבון שאיבוד של מעל 2% ממשקל הגוף במאמץ גופני משמעותו התייבשות ופגיעה בביצועים.

כלומר , אם ניקח שוב את אותו אדם השוקל 70 ק"ג כדוגמא, ברגע שבשקילה לאחר התחרות יראה שירד 1.4 ק"ג במשקל (2% ממשקל 70 ק"ג) – סימן שהתייבש.

הקו המנחה הכללי הוא כל רבע שעה לגמוע כ-200 מ"ל של נוזלים. כדאי לנצל את ההחלפות בין ענפי הספורט לצורך כך, ובעיקר את שלב רכיבת האופניים בו הגוף נינוח יותר על האופניים (הכל יחסית), וסופג פחות זעזועים אשר עלולים להקשות על מערכת העיכול.

פחמימות – הצריכה המומלצת לתחרויות באורך שכזה היא כ300 קלוריות ממקור פחמימתי לשעת מאמץ. מדובר בלא מעט אוכל אך מי שלא יצליח להגיע לצריכה קלורית סבירה לשעת תחרות (במיוחד בשלב האופניים) ימצא עצמו מחוסר אנרגיות לריצה.

100 קלוריות הן:

2 תמרים

בננה

רבע פיתה עם דבש וכד'

ג'ל

חצי בקבוק איזוטון 2:1 (שילוב של גלוקוז ופרוקטוז)

בקבוק איזוטון רגיל

4 סוכריות אנרגיה

חצי חטיף אנרגיה מיועד לספורט

חופן בייגלה

"סדר הפעולות" המומלץ בדרך כלל יהיה:

לאחר השחייה התאוששות על האופניים  ואז להתחיל לאכול.  לפני העלייה לנטפים פחמימה קלה לעיכול (ג'ל,איזוטון, סוכריות)  בעלייה  שתיית איזוטון וג'ל,  המשך עם מוצקים על גבי האופניים עד 45 דקות מסיום שלב האופניים ומעבר לריצה, בריצה בד"כ רק איזוטון וג'לים.

 כמובן שהכל מאוד אינדיבידואלי, וקרוב לודאי שמי שמגיע לתחרות מסוג זו קרוב לודאי שמכיר ויודע מה נוח ונכון לו יותר.

Image by Ich bin dann mal raus hier. from Pixabay
  • במידה ואתם מרגישים בחילה או כאבי בטן, ואינכם מסוגלים לשתות או לאכול יותר, נסו לגרגר משקה איזוטון בפה מבלי לבלוע אותו. מחקרים מראים בבירור כי ישנם איזורים במח אשר מזהים את הגרגור בפה כצריכה של פחמימות ומביאים לשמירה על רמת הביצועים.
  • כיוון שלא מדובר בתקופה חמה בזמן התחרות, אין חובה לצריכת מלחים, אך כאמור זהו נושא אינדיבידואלי עבור כל אחד ואחת. במאמצים בתנאי חום שאורכים מעל 4 שעות בהחלט מומלץ לצרוך 300-600 מ"ג נתרן בשעה: בכל מקרה, שימו לב לכמות המלחים בג'לים, במשקאות האיזוטוניים ובתוספים אחרים שאתם לוקחים בזמן התחרות, ורק אז בדקו האם יש בכלל צורך בתוספת של כדורי מלח.

בתנאים חמים מאוד בהם איבוד המלחים גדול, מומלץ מאוד משקה איזוטוני בשל תכולת המלחים שלו, וכמו כן יש לשקול תוספת של כדורי מלח.

ומה אחרי התחרות?

בשביל זה אתם כנראה לא צריכים אותי, אני בטוחה שתמצאו מה לאכול (:

  קחו לעצמיכם עם סיום התחרות קצת זמן לעכל גם את החוויה, לנוח, להתאושש ו…למצוא את היעד הבא שתרצו לכבוש.

בהצלחה!

 

מתאמנים ולא רואים תוצאות? על טעויות ותהיות בתזונת ספורט

כיום אי אפשר לומר את המילה "תזונה" מבלי לשזור בה את המילה "ספורט", ולהיפך.

רבים מתחילים בפעילות ספורטיבית על מנת לשמור או להוריד קצת במשקל, ולעתים נשאבים אל עולם הספורט התובעני עם אימונים אינטנסיביים יחד עם עבודה, משפחה ונסיון לשלב בין הכל יחד.

לא מעט מהפניות אליי מגיעות מגברים ונשים שהחליטו לצמצם בקלוריות ולצאת להליכות לצורך ירידה במשקל, המשיכו לריצות, ולפתע מצאו עצמם מתכוננים למרתון, לטריאתלון או לתחרות איש ברזל.

כאן כבר תפקיד התזונה משתנה מעט, וצריך לעשות גם את השינוי המחשבתי (שלא תמיד פשוט לעשות). ללא הכנסת אנרגיה מתאימה, ותשומת לב לשאר הרכיבים התזונתיים החשובים (פחמימות, חלבונים, ויטמינים, מינרלים, נוזלים) – אנו עלולים לפגוע בבריאותינו, לגרום לפציעות ספורט וכמובן לפגוע בהתקדמות הספורטיבית שלנו.

כמה אבני דרך להם צריך לשים לב כאשר נכנסים למסגרת אימונים אינטנסיבית:

משקל

גם לפי שהתאמנתם, ובמיוחד כעת אין טעם לעלות על המשקל בכל יום. בכלל, שיטת המדידה הנכונה יותר לספורטאים היא ע"י מדידת אחוזי שומן.

משקל יכול להשתנות בקלות מיום ליום, משעה לשעה, בהתאם לאימון שעשינו ולנוזלים שאיבדנו או צברנו. מדידות רבות מידי עלולות להטעות אותנו ולא פעם, גם לגרום לתסכולים מיותרים.

מדידת אחוזי שומן הינה מדידה מדוייקת ונכונה יותר עבור העוסקים בספורט, כיוון שגם אם עליתם במשקל ייתכן וירדתם באחוזי השומן. המדידה מאפשרת לבדוק עם העלייה היא עלייה בשומן או במסה הרזה (שרירים הנוזלים).

(לחצו כאן לקריאה נוספת: "אחוזי שומן או משקל – מה חשוב יותר?")

פיזור הארוחות במהלך היום

אתחיל ואומר, שלפיזור הארוחות (הקלוריות) לאורך היום אין משמעות מבחינת ירידה במשקל אלא הסך הקלורי היומי הוא שחשוב. מה בנושג לאימונים? כאן המקום לומר שגם אם תקפידו ממש בקנאות על ארוחה קטנה לפני האימון, היא לא תסייע לכם ככל הנראה אם כל היום שלכם אינו מאוזן מבחינת ארוחות. לדוגמא, אם האימון אחה"צ והארוחה האחרונה שלכם היא בשעה 12:00, ייתכן שתרגישו באימון פחות טוב (תלוי מאוד בסוג האימון, נסיון המתאמנ/ת ועוד).

מאזן קלוריות

בהמשך לנקודה הקודמת, במידה ואתם מרגישים "תקועים" בהתקדמות באימון או בנושא המשקל, חשוב לבדוק עם איש מקצוע את מאזן הקלוריות בהתאם לתוכנית האימונים. מאזן קלוריות הוא המאזן שבין ההכנסה הקלוריות להוצאה של כל אחד: מאזן מאופס יוביל לשמירה על משקל, מאזן חיובי יביא לעלייה, ומאזן שלילי ומבוקר יביא לירידה בשומן.

חשוב לוודא כי נמצאים במאזן קלורי מאופס, או לכל היותר שלילי אך מבוקר במידה ורוצים להפחית באחוזי השומן.

לעתים עם מאבקנו לירידה במשקל אנו עלולים ליצור מאזן קלורי שלילי מידי, אשר יפגע לנו באימונים, בהתאוששות, ובסופו של דבר גם בירידה במשקל.

פחמימות

על אף המוניטין הרע של הפחמימות, הן הבסיס לתזונה בכלל ולתזונת ספורט בפרט. צריכת פחמימות שאינה מספקת, בעיתוי לא נכון או כאשר סוג הפחמימה אינו מתאים עלולה לפגוע בהתאוששות בין האימונים, לגרום לעייפות ואף לסכן בפציעות ספורט.

על אף חשיבותן, הפחמימות נאגרות בכמות מוגבלת בשריר ובכבד בצורת גליקוגן: רק 400-500 גר' גליקוגן, דהיינו כ-1800 קלוריות.כמות זו אינה מספיקה לפעילות סבולת בעצימות מתונה-גבוהה הנמשכת בין שעה וחצי ל-3 שעות.

בשל מאגרי הגליקוגן המוגבלים, חשוב להגיע אל האימונים עם מאגרים כמה שיותר מלאים, ולדאוג לתיסוף פחמימות מתאים במהלך פעילויות הארוכות (מעל שעה וחצי) ובסיומן.

תלוי בתדירות ועצימות האימונים, אך על הקלוריות מקבוצת הפחמימות להוות 50-60% מסך הקלוריות היומיות, ואף 70% בתקופות של העמסת פחמימות.

הפחמימות המומלצות לשמירה על אורח חיים בריא, תחושת השובע ואיזון רמות הדם הן פחמימות מורכבות (לחם מלא, דגני בוקר מלאים, אורז ודגנים אחרים מלאים).

לעומת זאת, בסמוך לפעילות הגופנית, במהלכה (בתדירות נכונה) ובסיומה מומלץ לצרוך פחמימות פשוטות אשר ישמרו על רמות גלוקוז מאוזנות ויעוררו בנייה מחודשת של גליקוגן לקראת האימון הבא.

(עוד על תזמון אכילה ופחמימות).

חלבונים

חלבונים מהווים חלק מאבני הבניין של השרירים, הגידים, ועוד. כמו כן יש להם תפקיד חשוב בייצור הורמונים, אנזימים חשובים, ובתפקוד מערכת החיסון.

תפקידם החשוב של החלבונים מתבטא בעיקר בשיקום הנזקים המיקרוסקופיים ברקמת השריר לאחר אימון, ובבניית רקמות חדשות.

חשוב לומר כי קיימת סביב החלבונים תהילה גדולה, ואיתה גם שלל תוספי תזונה (אבקות חלבון, GAINER ועוד), אך לא תמיד יש בכלל צורך לפנות לתיסוף מהסוג הזה.

אדם אשר צורך כמות חלבון מספקת לאורך כל היום, ממקורות חלבון איכותיים, וכן דואג לצריכת חלבון עם פחמימה בסיום כל אימון – מכוסה מבחינת צריכת החלבון היומית.

מבחינת התאוששות ושיקום השריר אין שום יתרון מחקרי לצריכה של אבקות חלבון על פני אוכל של ממש.

חשוב כאמור לדאוג לצריכת חלבון איכותי (בדרך כלל מהחי) בתפריט היומי, שכן הוא המכיל את רוב חומצות האמינו החיוניות (ביצים, עוף, בשר, הודו, דגים, חלב ומוצריו).

צריכת החלבון המומלצת עבור אוכלוסיה ממוצעת היא 0.8-1 גר'/ק"ג ליום, בעוד ככל שעולים בתדירות ועצימות האימונים עולה גם צריכת החלבון המומלצת ל1-1.5 גר/ק"ג ליום, ואף ל-2 גר'/ק"ג ליום.

תוספי תזונה

נתחיל מכלל חשוב: לא כולם צריכם תוספי תזונה!

ויטמינים ומינרלים הם בעלי תפקיד חשוב בתהליכים רבים בגוף האדם, בייצור הורמונים, בתפקודן התקין של מערכות הגוף ועוד.

כאשר עוסקים בפעילות גופנית עצימה, קיימת בהחלט נטייה לחסרים תזונתיים כגון ברזל, סידן, מגנזיום, B12 ומינרלים וויטמינים אחרים. חסרים תזונתיים אלו עלולים לפגוע בהתאוששות הגוף מאימון אחד לשני, לגרום לתשישות בלתי מוסברת, לפציעות ספורט, למחלות חוזרות ונשנות, ולבעיות רפואיות נוספות (כגון אנמיה).

בדיקות דם הן  נושא בעייתי קצת ליישום, אבל חובה על כלל האוכלוסיה, ובעיקר על העוסקים בספורט, להיות אחראים ולבצע בדיקות דם כל חצי שנה.

הדרך הטובה והבטוחה ביותר לדעת אם יש לכם צורך בתוסף זה או אחר היא כאמור ע"י ביצוע בדיקות דם והתייעצות עם איש מקצוע ,ולא מהמלצות של חבר זה או אחר.

תוסף תזונתי יידרש רק במידה ורואים חסר בבדיקות הדם, או כאשר איש מקצוע סבור שאינכם יכולים להגיע להמלצות המקובלות על ידי תזונה בלבד.

כאשר התזונה מאוזנת ומכילה את כל אבות המזון יחד עם ירקות, פירות, תשומת לב לסידן, ברזל ומיקרונטריאנטים אחרים – אין צורך בדרך כלל בתוסף.

Image by Bruno /Germany from Pixabay

נוזלים

אמנם נראה נושא מובן מאילו, אך בפרקטיקה ניתן לראות כי זהו אחד מהתחומים בהם אנשים יותר מתקשים.

כל התהליכים בגוף דורשים שימוש במים, על אחת כמה וכמה בזמן פעילות גופנית.

הסיבה לאיבוד הנוזלים היא עליית טמפרטורת הגוף, ונסיונו של הגוף לקרר עצמו ע"י ייצור של זיעה.

גופינו מאבד לאורך כל היום נוזלים, אולם אם אין מדובר בעומס חום קיצוני ואנו שותים מספיק, נצליח להתגבר על כך.

אפילו אם איבדתם "רק" 2-4% נוזלים ממשקל גופכם באימון, איבוד זה כבר מסוכן ויפגע בביצועיכם ובהתאוששות לקראת האימון הבא.

ככלל, יש להגיע לצריכה של כ2-3 ליטר מים ליום, ללא קשר לפעילות הגופנית.

אין הכוונה לשתייה של 2 ליטר לפני האימון כי שכחתם לשתות לאורך כל היום, אלא פיזור הנוזלים לאורך כל היום.

בנוסף, חשוב לדאוג לשתיית מים גם בסמוך לאימון עצמו, במטרה להסיר ספק של התייבשות:

2-4 שעות לפני האימון יש לשתות 2-3 כוסות מים, ובסמוך לאימון (כרבע שעה לפני) מומלץ לשתות 1-2 כוסות מים נוספות.

כמובן שגם במהלך האימון עצמו חשוב לשתות על מנת להחזיר את הנוזלים שאנו מאבדים, 200-300 מ"ל מים בכל 20 דקות.

תרגלו שתייה בזמן האימונים, ואל תחכו לתחושת הצמא ביומיום או באימון עצמו – תחושת צמא מאותתת כי בוודאי כבר התייבשתם.

גם בסיום האימון חשובה השתייה לצורך התאוששות והחזרת הנוזלים לגוף. תוכלו להישקל לפני האימון ולאחריו, ולהחזיר פי 1.5 מהנוזלים שאיבדתם: ירדתם 1 ק"ג? שתו 1.5 ליטר מים לאחר האימון.

מנוחה

כחלק מהתפתחות ענף הטריאתלון, הריצה, הרכיבה ועוד ענפי ספורט בארץ, אנו עדים לאנשי ונשות קריירה אשר צריכים לתמרן בין האימונים, לעבודה ולמשפחה.

אין ספק שתמרון זה עלול לגזול גם משעות המנוחה, אולם זהו חלק חשוב ביותר בכל תוכנית אימונים ואף לירידה במשקל.

בזמן המנוחה הגוף מסוגל לשקם את נזקי האימון הקודם, לחדש מאגרים ולהתכונן לאימון הבא.

אצל ילדים ספורטאים חשיבות המנוחה גדולה על אחת כמה וכמה, שכן בזמן שנת הלילה מופרש הורמון הגדילה (Growth Hormon).

שנת לילה מומלצת לילדים היא 8-9 שעות רצופות בלילה, ולמבוגרים 6-7 שעות.

מחסור בשעות שינה, לחץ תמידי ועומס נפשי יחד עם תוכנית אימונים אינטנסיביים עלולים להוביל לפציעות ספורט, עייפות כרונית ופגיעה בתהליך הצמיחה בקרב ילדים.

מומלץ כי כל אחד ואחת המעוניין לשפר את ביצועיו, ולהיכנס לעולם התובעני יותר של הספורט, יבדוק עצמו גם בנושא התזונתי.

 אל תשכחו "להקשיב לגוף", ואף להתייעץ עם איש מקצוע במידה ונראה לכם כי אינכם מתקדמים באימונים כצפוי, אם אתם חשים עייפות מתמשכת, חווים מחלות חוזרות ונשנות או פציעות ספורט חוזרות.

תזונה למירוץ נייקי – עשה ואל תעשה

תזונה למירוץ נייקי – עשה ואל תעשה

אין זו השנה הראשונה שנערך מירוץ נייקי בת"א, אולם נראה כי בכל שנה רק עולה מספר המשתתפים במירוץ.

יש כאלו שמגיעים לריצה כחלק משגרת האימונים שלהם בדרך לחצי מרתון או מרתון מלא, ויש לא מעט אשר הציבו בפניהם את המירוץ כמטרה ונכנסו בזכותו לכושר.

ומה בנוגע לתזונה לפני ולאחר הריצה?

לפניכם מספר כללים חשובים, "עשה ואל תעשה":

ארוחות לאורך היום

אל תעשה: הקפידו לא לאכול את הארוחה העיקרית של אותו היום בסמוך מידי ריצה, על מנת לא להכביד על מערכת העיכול בזמן הפעילות.

עשה: את הארוחה העיקרית מומלץ לאכול כ-3 שעות לפני המירוץ. כמובן שזהו גם עניין אישי, וישנם רצים אשר יכולים לאכול את הארוחה גם שעתיים לפני ולא להרגיש בכבדות,              ולהיפך.

יום לפני?

אל תעשה: חשוב לומר כי מדובר במירוץ קצר יחסית (גם לאיטיים שביניכם ובטח שלמהירים יותר), על כן אין צורך להגזים בהכנה מיוחדת ביום לפני כגון העמסת פחמימות.

 עשה: בארוחת הצהריים , הקפידו לאכול ארוחה מלאה המכילה פחמימות, מעט חלבונים, ירקות, ולהרבות במים.

לדוגמה: לחמנייה עם ממרח (גבינה 5%/ ביצה/ טונה/ פסטרמה/ ממרח קטניות/ חומוס), 1/3 צלחת פחמימה (אורז, פסטה, קוסקוס, פתיתים, תפ"א, בטטה, עדשים, שעועית לבנה, גרגרי חומוס, קינואה, אפונה), 1/3 צלחת מנה בשרית (דג/ עוף/ בקר רזה/ הודו/ קטניות לצמחוניים והטבעוניים/ טופו/ סייטן) וירקות.

ארוחה סמוכה לריצה

אל תעשה: כחצי שעה עד שעה לפני הריצה, מומלץ לאכול ארוחת ביניים קטנה. הקפידו שהארוחה לא תהיה עשירה בשומן, בחלבון או בסיבים תזונתיים, כיוון שאלו מתעכלים באיטיות ועלולים להפריע לכם בזמן הריצה.  למה הכוונה? אגוזים, שקדים, טחינה, חלבה, פירות בכמות גדולה, בשר.

עשה: בארוחה הסמוכה לריצה כן מומלץ לצרוך פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה, אשר יתפרקו מהר לגלוקוז (סוכר) ויסייעו לכם בתחילת הריצה ולאורכה.  לדוגמה: 2 פרוסות לחם לבן עם ריבה או דבש, בננה, 2-3 תמרים, חופן גרנולה עם יוגורט.

נוזלים

אל תעשה: לא לשכוח לשתות מים לפני הריצה, ובכלל לאורך כל היום.

 עשה: מומלץ לשתות 8-10 כוסות מים ביום (ללא קשר לריצה), ולהקפיד על 2 כוסות מים כחצי שעה לפני הריצה עצמה.  במידה ומתאפשר לכם, שתו מים גם לאורך הריצה בלגימות קטנות.

אכילה בזמן הריצה?

אל תעשה: כיוון שמדובר בפעילות גופנית שלא עולה על שעה וחצי , אין צורך לאכול בזמן הריצה! הקפידו על הארוחה הקטנה בסמוך לריצה, ואתם מסודרים.

אחרי הריצה

אל תעשה: איזה כיף, הסתיים המירוץ! בהחלט מגיעה לכם טפיחה על השכם, אך כיוון שמדובר בריצה קצרה (הכל יחסי בחיים) אין צורך בהעמסה של קלוריות וחלבונים לאחריה.

 מצד שני, חשוב כן לאכול לאחר אימון, על כן אל תשתהו יותר מידי עם הארוחה.

 עשה: עד שעה מסיום הריצה מומלץ לאכול ארוחה קלה המכילה חלבון ופחמימה.  לדוגמה: 1-2 כוסות דגני בוקר מלאים עם חלב או יוגורט (סויה או רגיל), כריך עם ביצה/ פסטרמה/ גבינה/ טונה/ ממרח קטניות, חופן גרנולה עם יוגורט רגיל או סויה.

החזרת נוזלים

אל תעשה: חלבונים ופחמימות הם חשובים, אך אל תשכחו גם להחזיר לגוף נוזלים בסיום הריצה.

עשה: פשוט לשתות מים עם סיום הריצה! אם אתם רוצים לדייק יותר באימונים הביתיים שלכם, שקלו את עצמכם לפני ולאחר הריצה. המשקל שאיבדתם הוא נוזלים בלבד, וכעת                     מומלץ כי תשתו פי 1.5 ממנו. לדוגמה: ירדתם 1 ק"ג? שתו כעת 1.5 ליטר מים בלגימות.

 ולסיום –

אל תעשה: אם התאמנתם במיוחד למירוץ נייקי, אל תזניחו עכשיו את הריצה ותפסיקו את האימונים.

עשה: חשבו כבר על המטרה הבאה שלכם על מנת לעורר בכם מוטיבציה מחודשת לאימונים עד המירוץ הבא!

בהצלחה!!

קפאין, קפה, שוקולד מריר ומחלות לב

אם אתם נמנים על האנשים ש"לא יכולים לפתוח את העיניים" בלי קפה על הבוקר, כנראה שאתם בכתבה הנכונה.

לא פעם שואלים אותי – כמה כוסות קפה מותר לשתות ביום? האם שוקולד מריר באמת טוב ללב?

ממש לא מזמן, פורסם מסמך עמדה עם המלצות תזונתיות מקיפות למניעת מחלות קרדיווסקולאריות ע"י האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד (עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל).

כחלק מההמלצות שם, מדבר המסמך גם על סוגיית הקפה והקפאין, והאם יש אמת במה ששומעים על השפעותיהם המטיבות או השליליות על בריאות הלב.

ראשית כל, מהו בכלל הקפאין?

קפאין הינו חומר אלקלואיד, והוא מצוי במגוון של משקאות ומזונות כגון: קפה, תה, שוקולד, משקאות אנרגיה ואפילו קולה.

חשוב לציין כי כמות הקפאין במוצרי המזון השונים משתנה, ותלויה בסוג הפולים, תהליך ההפקה ובגורמים נוספים.

לקפאין שימושים שונים, גם בתחום הספורט, שם מייחסים לקפאין 2 תפקידים עיקריים:
1. פעילות מעוררת על מערכת העצבים המרכזית – ע"י עיכוב פעילות חומר הקרוי אדנוזין, אשר משרה בדרך כלל רוגע ומפחית עירנות.
2. יכולת ניוד חומצות השומן וניצולן להפקת אנרגיה (וכך לחסוך במאגרי הפחמימות, הגליקוגן).
האפקט המסייע של קפאין קשור יותר לפעילות שלו במערכת העצבים המרכזית ופחות לנושא חמצון השומן.
בשנת 2004 הסיר WADA את הקפאין מרשימת החומרים האסורים לשימוש, אולם ארגון NCAA עדיין מחשיב את הקפאין כחומר אסור לשימוש, במידה וקיימת כמות קפאין של מעל 15 מיקרוגרם/מ"ל בבדיקת שתן.

קפאין ובריאות הלב

גם בתחום הבריאות בכלל וכלי הדם בפרט קפאין שנוי במחלוקת, ועל כן ניתן למצוא המלצות סותרות לגבי שתיית קפה באוכלוסייה הבריאה או חולים במחלות לב.

במשך שנים נשענו על מספר מחקרים פרוספקטיביים, אשר טענו כי צריכת משקאות קפה באופן קבוע קשורה גם בעליית הסיכון לתמותה ממחלות לב.

כמו תמיד בתזונה הקלינית וברפואה המתפתחת, בשנים האחרונות מצאו עובדות אשר סותרות מעט טענה זו.

המחקרים האחרונים דווקא מדווחים על הפחתה בסימנים הדלקתיים בקרב שותי קפה, ומכאן גם הפחתת הסיכון למחלות לב כליליות.

עוד מחקר שפורסם ממש לאחרונה, ובוצע ע"י חוקרים מישראל, מצא כי נטילת קפאין בקפסולה במינון של 200 מ"ג שיפרה באופן משמעותי את התפקוד בכלי הדם, והפחיתה את סממני הדלקת בחולים עם מחלת לב כלילית.

מה לעשות, ומחקרים בתזונה הם תמיד מורכבים ובעייתיים כיוון שקשה לבודד רכיב מזון יחיד, וייתכן שיש לכך קשר לדיעות הסותרות בנוגע לקפאין:

פולי הקפה אינם מכילים אך ורק קפאין, אלא גם גורמי תזונה חיוניים אחרים (תרכובות פנוליות), אשר להם יכולת נוגדת חמצון.

סטרס חמצוני נוטה להזיק לכלי הדם, וייתכן שהתרכובות נוגדות החמצון אשר מצויות בקפה הן אלו האחראיות על ההשפעות החיוביות בכלי הדם.

לצערי עדיין לא בטוח מהו הגורם החיובי בהשפעתו במשקה הקפה – הקפאין עצמו או מרכיבים אחרים בפולי הקפה, ועל כן קיים הבלבול.

כמה קפאין מומלץ ביום?

אם נתקלתם בחייכם ביום בו שתיתם יותר מידי קפה (מה זה "יותר מידי", מיד נדע), וודאי נתקלתם גם בתופעות הלוואי לצריכה מוגזמת של קפה.

עפ"י הגדרות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, קיימות תופעות לוואי בצריכה של למעלה מ-1 גר' קפאין ליום: קצב לב מואץ, מחשבות טורדניות, הפרעות בריכוז ועוד.

על מנת להתרחק כמה שאפשר מתופעות לוואי אלו, המופיעות אפילו בצריכה של 600-700 מ"ג ליום, ממליצים ארגוני הבריאות בעולם (כולל ישראל) להגביל את צריכת הקפאין היומית ל-300 מ"ג ליום.

קפאין במזונות השונים:

מוצר כמות קפאין (מ"ג)
כוס נס קפה (200 מ"ל) 75
אספרסו/פילטר 200 מ"ל 100-180
קפה נטול 4
כוס תה 15-110
שוקו מאבקה 1.1-8.2
250 מ"ל משקה אנרגיה 28-87
משקה מסוג קולה (פחית) 10-70
50 גר' שוקולד 6-40

כאמור, ניתן לומר כי אין עדיין דיעה חד משמעית לגבי ההשפעה החיובית או השלילית של הקפאין על מחלות לב כליליות, אך חשוב להתייחס להמלצות של ארגוני הבריאות כמקדם בטחון.

ואלו הן ההמלצות הוועדה בנוגע לקפאין:

על מנת לא להגביר את הסיכון לתחלואה ולתמותה קרדיוואסקולאית, ו/או תופעות לוואי בריאותיות מומלץ לצרוך קפאין בכמויות הבאות:

  • אוכלוסייה בוגרת בריאה – עד 400 מ"ג ליום (עד 4 כוסות קפה)
  • נשים הרות עד 200-300 מ"ג ליום
  • ילדים בני 4-6: עד 45 מ"ג ליום

ומה עם שוקולד ומחלות לב?

המרכיבים החשובים בשוקולד הינם שומן וקקאו, אשר תכולתם בשוקולד גבוהה.

הרכב השומן בשוקולד מורכב משילוב של שומן בלתי רווי (שאינו מזיק), וחומצת שומן רוויה, שאינה קשורה כל כך בעלייה של הכולסטרול ה"רע" (LDL).

המרכיב הנוסף והמרכזי בנושא של מחלות לב, הוא הקקאו אשר מכיל ריכוז גבוה של אנטיאוקסידנטים (פלבנואידים), ואלו מפחיתים ייצור חומרים משרי דלקת בכלי הדם.

Photo by freestocks.org from Pexels

רגע לפני שאתם רצים אל חפיסת השוקולד הקרובה אליכם, שימו לב להמלצות הוועדה:

  • לא מומלץ לצרוך שוקולד במטרה למנוע מחלות לב קרדיוואסקולאריות
  • שוקולד מריר, ובפרט בעל אחוז מוצקי קקאו גבוה יותר, עשיר יותר בנוגדי חימצון

ועל כן עדיף באופן כללי על שוקולד חלב.

אם כך, אין המלצה להתחיל ולצרוך שוקולד מריר במטרה למנוע מחלות לב, אבל אם כבר אתם מתענגים על סופלה שוקולד – עדיף שיהיה משוקולד מריר.