עולם הכדורגל השתנה מאוד בשנים האחרונות וזו לא סתם הרגשה. דוגמא קטנה: המספרים מעידים על כך שמשנת 2006 ועד 2013  עיקר השינוי הוא היא בעצימות המאמץ במשחק כדורגל עם עלייה של 35% בספרינטים למשחק. בנוסף, שחקני כדורגל מתמודדים עם הוצאה קלורית גבוהה שיש להתייחס אליה: ההוצאה הקלורית מגיעה לכ-3500 קלוריות ביום בממוצע, ובמשחק כדורגל בלבד נעה בין 1300-1600 קלוריות.

כדיאטנית של מכבי פתח תקווה כבר כמה שנים וגם בקליניקה אני פוגשת שחקני כדורגל שמתאמנים ומשקיעים: יותר יחידות אימון בשבוע, האימונים יותר ספציפיים אך גם מגוונים לתחומים שונים. ברור היום יותר מתמיד שבשביל הסיכוי לפרוץ ולהגיע לרמות הגבוהות (ממש כמו מנור סלומון) צריך להשקיע מעבר למשחק ולאימונים גם בתחום המנטלי והתזונה.

אין ספק שכיום יותר מתמיד קיים צורך משמעותי בחידוד ההמלצות התזונתיות לשחקנים שמבינים כי תזונה מתאימה משפרת ביצועים. ככל ששחקן יהיה מדוייק בתזונה שלו, כך הביצועים יעלו, ההתאוששות בין האימונים והמשחקים תשתפר והוא אפילו יצליח להימנע מפציעות ולהשתקם מהר יותר (לא עלינו).

כדי להיות כמה שיותר ממוקדים, ריכזתי לפניכם 5 צעדים חשובים שיש להם קשר ישיר לשיפור הביצועים שלכם:

1. ניהול סדר יום

 כישרון הוא חשוב, אבל כל ספורטאי מקצועי חייב לבנות לעצמו אוסף של הרגלים קבועים בסדר היום שלו (במיוחד בתקופות כמו הנוכחית בהם סדר היום שונה מאוד).
זה מתחיל מלקבוע את שעת ההתעוררות בבוקר, שעות המנוחה, זמני האימונים ובהתאם לכל זה כמובן את סדר הארוחות.

הסתכלו על הלו"ז השבועי שלכם ותכננו לפרטי פרטים את כל מרכיבי הסדר היומי על מנת לייצר הרגלים קבועים, להקל על ההתנהלות היומיומית וכך תייצרו עקביות בביצועים (אין אימון אחד שתרגישו נפלא ואימון אחר מרוקנים מאנרגיה).

2. ארוחות סדירות ועקביות 

כל ארוחה שמתוכננת חייבת להתחשב בשאלות האם זוהי ארוחה כהכנה לאימון? התאוששות מאימון? האם זהו יום שלפני משחק? וכד'. לדומא: ההמלצות לתזונה לפני משחק הן להגביר בצורה משמעותית את צריכת הפחמימות וכך שחקן ששוקל 70 ק"ג יידרש ל1700-2200 קלוריות ליום רק מפחמימות במטרה להכין את מאגרי האנרגיה בצורה אופטימלית למאמץ.

"זגזוג" בכמות הפחמימות המומלצות יפגע כמובן בביצועים על המגרש ואימונים עם מאגרי פחמימות מדולדלים הם אפילו גורם סיכון לפציעות ספורט. לא רק הפחמימות חשובות כמובן, אלא גם רכיבי תזונה נוספים כגון חלבון ונוזלים ולכן ארוחות מסודרות עם תשומת לב כל רכיבי התזונה החשובים הן עוד כלי בדרך לשיפור הביצועים והמקצועיות של כל שחקן.

3. שעות שינה

למספר שעות השינה ולאיכות שעות השינה יש המון משמעות בחייו של שחקן. כמות שעות השינה תלוי בגיל השחקן (בגילאים הצעירים 9-10 שעות שינה, ולבוגרים מינימום 8 שעות שינה) ואיכות שעות השינה מתחשבת בשינה רצופה, קטועה ומתי החלה השינה.

בשעות הלילה, החל משעה 22:00 לערך, מופרש הורמון הגדילה שבין תפקידיו הוא אחראי לתהליכי גדילה בגילאים הרלוונטיים, אבל גם על תהליכי התאוששות שונים בגוף. קיים קשר מובהק בין שינה טובה לבין שיפור ביצועים, מניעת פציעות וכמובן קבלת החלטות טובה יותר (שיפור קוגנטיבי).

ככל שתרחיקו את שעת השינה משעה זו, אתם למעשה מפספסים שעות שינה איכותיות וכאמור זו לא רק כמות שעות השינה אלא גם האיכות. בהתחשב בזה, החליטו על שעה מקסימלית בה תלכו לישון וכך תרוויחו גם איכות שינה טובה וגם מספר שעות שינה הולם (ואם אכן תקבעו גם שעת התעוררות קבועה החישוב הזה יהיה לכם קל).

4. אוכל אמיתי לפני תוספים 

שחקנים, במיוחד הצעירים, נוטים לחשוב שיש קסם גדול סביב תוספי תזונה כאלו או אחרים כדי להיות שחקני כדורגל טובים יותר. בשנים האחרונות ובכל קבוצות הכדורגל המקצועיות בעולם הנטייה היא דווקא להעדיף אוכל "אמיתי" על פני תוספים (food first approach) מתוך ההבנה שבמזונות השלמים ישנם רכיבי תזונה רבים שיכולים להועיל לספורטאי ולא כדאי לפסוח עליהם.

כך, למשל, עדיף לאכול גבינה או לשתות חלב שעשירים בחלבון ורכיבי תזונה נוספים חשובים (כמו סידן) מאשר לקחת תוסף אבקת חלבון בלבד. לא מומלץ לקחת תוסף מבלי להתייעץ עם איש מקצוע והקפידו על אוכל מגוון ככל שניתן: הרבו בירקות, פירות, אגוזים למיניהם, חלב ומוצריו או מוצרי סויה, קטניות, דגנים מלאים בשר, עוף ודגים.

5. התאוששות נכונה

חלק חשוב בחייו של כל ספורטאי הוא להתאושש מכל אימון בצורה הכי טובה שניתן כדי להגיע לאימון שלאחריו עם רמות אנרגיה טובות. איך מתאוששים נכון? הקפדה על צריכה של פחמימות למילוי מאגרי האנרגיה אחרי כל אימון ובמיוחד משחק, צריכת חלבונים אחרי מאמץ גופני (20-40 גר', דוגמאות בהמשך), החזרת נוזלים לגוף ומנוחה.

חשוב לומר שיש חשיבות לתזמון הארוחה עד שעה מסיום המאמץ עבור שחקן שמצוי בעומס אימונים גבוהה של אימון יומיומי ואפילו 2 אימונים ביום. ככל שהארוחה תהיה בסמיכות לסיום האימון או המשחק כך ההתאוששות תהיה איכותית יותר ומהירה יותר.

דוגמאות לארוחות:

3 כוסות פסטה מבושלת, 150-200 גר' חזה עוף/ דג/ בשר/ טופו, ירקות ומים

לחמניה עם טונה, כוס מיץ טבעי, ירקות

יוגורט מועשר בחלבון, כוס מיץ טבעי, חטיף גרנולה או 2 פירות

לסיכום, קיימים כמובן גורמים נוספים בתזונה שישפיעו על הביצועים הספורטיביים של שחקן כדורגל (הכנה למשחק, תזונה במחצית, מעקב בדיקות דם וכד'). מניסיוני, התחילו בחמשת הצעדים המשמעותיים האלו, שללא ספק יהפכו את התזונה למקצועית יותר, יסייעו בשיפור הביצועים לאורך זמן ויהיו עוד צעד משמעותי בבניית הרגלים נכונים לחיים הספורטיביים.

מקורות:

Collins J, Maughan RJ, Gleeson M, et a. UEFA expert group statement on nutrition in elite football. Current evidence to inform practical recommendations and guide future research. British Journal of Sports Medicine. 23 October 2020. doi: 10.1136/bjsports-2019-101961

אם נתחיל מהסוף, ילדים אינם מבוגרים צעירים. זה נכון בכל דבר כמעט אשר מדברים על ילדים, ואיך לא – גם בתזונת ילדים.

גילאי הילדות מאופיינים בתהליכי גדילה מואצים, המצריכים דגשים תזונתיים מסויימים כדי לקיים את אותם התהליכים הצורה המיטבית. חשוב לומר שאמנם אנחנו מדברים על ילדים, אבל ישנם דגשים תזונתיים שאם לא נקפיד עליהם בגילאי הילדות נראה בוודאות השפעה שלהם בגילאים המבוגרים.

כתבה בהשתתפותי מעיתון ישראל היום (5.8.20) עם מתכונים בריאים וטעימים לילדים שרקחה מאיה דרין והדגשים התזונתיים שלי.

תחרות אפיק ישראל, מירוץ רב יומי ברכיבת אופני שטח, מתקרבת אלינו, כולם/ן כבר מתרגשים ועולות השאלות – מה עליי לאכול בשבוע לפני התחרות??

אז בואו נתחיל בכמה טיפים כלליים אבל סופר-חשובים!

• היצמדו לתזונה שמוכרת לכם, מה שהתאמנם עליו עד עכשיו ואל תגרעו או תפחיתו מזה אם מצאתם את הנוסחה המנצחת עבורכם.
• תשארו בדיוק כפי שאתם – זה לא הזמן לרדת במשקל, אח"כ יהיה לכם זמן לבנות תוכנית תזונה ולשפר אחוזי שומן.
• תוספי תזונה – לוקחים תוספים? נפלא, תמשיכו לקחת אותם. לא נוטלים תוספים? גם נפלא, אל תתחילו לקחת עכשיו וגם לא בתחרות עצמה! אין לדעת איזו השפעה תהיה לתוסף כזה או אחר עליכם, גם אם החבר נשבע שזה נותן לו אנרגיה מטורפת ברכיבה. תקף לגבי כדורי מלח, מגנזיום, BCAA ושאר ירקות.
• להתרכז במנוחה, לאכול ארוחות נכונות בשבוע לפני, שתיית נוזלים.
• לוודא שאתם יודעים מהו פרוטוקול התזונה שלכם – תמיד יכולות להיות הפתעות, אבל ההכנה המוקדמת מקטינה סיכונים.
• קפאין – ניסיתם פעם להפסיק לשתות קפה סתם ככה? טעות נפוצה של ספורטאים היא להפחית שתיית קפה כמה ימים לפני תחרות על מנת לגרום לגוף להגיב בצורה טובה יותר לקפאין ביום התחרות (דריכות, עירנות). בפועל? אין בכך צורך ממשי, גם ממחקרים אחרונים בתחום וגם מהפרקטיקה. לעתים הפחתת קפאין יכולה לגרום לתסמיני "גמילה" של ממש, כאבי ראש, עצבנות, סחרחורות, שינויים בלחץ הדם ועוד – לא מומלץ ולא נותן ייתרון.
• 45-85% מהספורטאים סובלים מבעיות במערכת העיכול בזמן מאמץ, כאשר אצל רוכבי אופניים זה בעיקר מתבטא בהקאות, בחילות, צרבות ורפלוקס. אם אתם מאותם ספורטאים, הקפידו על תזונה דלת סיבים יום-יומיים לפני תחילת האירוע וכמובן במהלכו, כיוון שאלו מקשים על תהליך העיכול: מעט ירקות, דגנים לא מלאים (זה הזמן לקמח לבן, בייגלה…), בלי קטניות, מעט פירות ולהפחית במזונות עתירי שומן שעלולים לעורר צרבות.

העמסת פחמימות – כל המוסיף גורע

וודאי אתם מחכים לרגע הזה, שבו תדרשו לאכול הררי פסטה ולהעמיס פחמימות לקראת האירוע.

הסבר: העמסת פחמימות זו אסטרטגיה תזונתית, שנועדה להגדיל את מאגרי הפחמימות בגופינו (גליקוגן) מעבר למה שניתן בתזונה יומיומית, כיוון שזהו מאגר האנרגיה העיקרי למאמצים מסוג זה.

לרוב ימליצו על העמסה לפני מאמצים ארוכים ועצימים של 3 שעות ומעלה, או במילים אחרות – לפני אפיק ישראל.

 מתי  עושים את זה?

1-2 ימים לפני התחרות (לפי התנסות אישית של הרוכב/ת לפני רכיבות אימון מסוג זה)

כמה?

 70% מהתפריט פחמימות (7-10 גר' לכל ק"ג משקל גוף)

איך?

 העלאת כמות הפחמימות היומית בהדרגה, חלוקת ארוחות, מזון מוכר וידוע

תכ'לס:

 2 ארוחות גדולות ביום, עשירות בפחמימה (דוגמא מיד)

ארוחה כל 2-3 שעות המכילה פחמימה

חלבון ללא שינוי

להרבות בשתיית מים

יום לפני לשלב ליטר איזוטון לפחות

לקחת בחשבון: עלייה במאגרי הפחמימות (גליקוגן) = עלייה קטנה במשקל!

דוגמא לכמויות בארוחות העיקריות בהעמסת פחמימות:

כוס אורז מבושל/ פסטה/ קוסקוס/ פתיתים = 35 גר' פחמימות

כוס עדשים/ גרגרי חומוס/ שעועית לבנה/ אפונה יבשה = 30 גר' פחמימות

פרוסת לחם = 15 גר' פחמימות

פרי בגודל של תפוח בגודל ממוצע = 10 גר' פחמימות

בננה בינונית = 17 גר' פחמימות

כוס דגני בוקר מלאים (כגון ברנפלקס) = 30 גר' פחמימות

5 כפות שיבולת שועל = 25 גר' פחמימות

הבוקר בא ולעבודה

שוב, הדבר הכי חשוב הוא להתנהל כפי שהתנהלתם בבקרים לפני רכיבות ארוכות בתקופת האימונים.

זה לא צריך להיות שונה בשום צורה, מלבד זה שמודדים לכם זמנים וההתרגשות בשיאה. ובכל זאת, דוגמאות ומספרים.

כ-90 דקות לפני תחילת המרתון מומלץ לאכול כ-200-300 קלוריות ממקור פחמימתי קל לעיכול, ולשתות כחצי ליטר מים או איזוטון (להשלים את האיבוד מהלילה).

דגני בוקר, 2 מנות פרי (לבעלי "קיבת הברזל"), 2 פרוסות לחם או לחמניה עם ריבה או דבש, חטיף אנרגיה ספורטיבי (ייעודי לספורט – פאוור בר, high5, GU , קליף וכו).

כ-20 שעה לפני: ג'ל/ 3 תמרים/ רבע ליטר משקה איזוטון

"אני רוכב, השמש בגבי…" (תזונה לרכיבה)

קרוב לוודאי שעד זמן זה מצאתם את פרוטוקול התזונה הנכון ביותר עבורכם לתחרות.

אם יצא לכם לדבר עם חברים לרכיבה על התזונה שלהם ברכיבה, ודאי גיליתם תשובות שונות. הרכב התזונה הנכון למאמץ משתנה בין אחד לשני בשל העדפות של טעם, מרקם, יכולת אכילה ברכיבה, תחושת מערכת העיכול ועוד. היא  אינה חד משמעית ודורשת התאמה אישית של כל אחד ואחת לעצמו.

הבסיס לתזונה ברכיבות ארוכות הוא פחמימות, הדלק הזמין ביותר והמשמעותי ביותר לגוף בזמן מאמץ. כמות הפחמימות למרחקים מסוג זה נעה בין 60-90 גר' פחמימות לשעה, שהן 240-360 קלוריות. זה לא מעט, וצריך ללמוד איך הכי נוח לכם לחלק את אותן הקלוריות על פני השעה, כמובן לא לאכול את הכל בבת אחת!

לדוגמא, מה זה 100 קלוריות?

בננה

1-2 תמרים

1 ג'ל

1/2-1 בקבוק איזוטון (תלוי בסוג המשקה, ניתן לבדוק ערכים על האריזה)

רבע פיתה עם דבש/ריבה/סילאן

חופן ביגלה

חצי חטיף ספורטיבי (לא אלו של הסופרמרקט)

המטרה היא להגיע לאיזור 200-300 קלוריות לשעת רכיבה משילובים שונים. כאמור, אין זה הזמן לערוך שינויים ומה שהכי חשוב זה להתנהל כפי שהתנהלתם באימונים, גם אם זה פחות מהמספרים המומלצים!

תזונה להתאוששות בין מקטעי רכיבה

כאן אנחנו נכנסים לשלב קריטי בהתאוששות, למי מכם שמשתתפים ברכיבה הרב יומית.

אמנם אנחנו לא רוכבי טור דה פראנס, אבל זוהי הדוגמא הכי מובהקת לחשיבות התזונה שבין ימי הרכיבות.

רוכב אופניים בטור דה פראנס מאבד 4000-8000 קלוריות ליום ועליו להחזיר את אותן הקלוריות אחרת ההתאוששות שלו תהיה לקויה והיכולות שלו ביום שלמחרת ייפגעו.

מה זה אומר בפועל?

יש לכם "חלון" אכילה עד ליום המחרת, בו מומלץ לאכול ארוחות ב"אינטרוואלים" של כשעתיים בערך, ולצרוך בארוחות אלו פחמימות בצורות שונות יחד עם חלבון כמובן.

פחמימות: לחם (כריכים מלחם לבן עם גבינה 5%/ גבינה צהובה/  טונה/ חומוס/ טחינה/ ממרח תמרים/ חמאת בוטנים), פסטות, אורז, תפוחי אדמה, בייגלה, משקאות איזוטוניים (אם עדיין לא נמאס לכם), גרנולה.

חלבונים קלים לעיכול: טונה, ביצים, עוף, דגים, טופו, תוספים: אבקות או חטיפי חלבון (למי שרגיל להשתמש)

אני ממליצה מאוד לשים דגש גם על החזרת נוזלים (חוץ מבירה…), לקחת איתכם בקבוק מים/ איזוטון או אפילו מים בטעמים שיכילו מעט פחמימות ולשתות לאורך היממה עד לשינה.

ומה אחרי שסיימתם את כל שלושת הימים?

מה זה משנה? לכו לחגוג את החוויה בארוחה טובה ותמצאו את היעד הבא שתכבשו..

בהצלחה!

יעל רותם, דיאטנית ספורט קלינית 

 052-5507990

בעוד מספר שעות יעמדו על קו הזינוק אלפי רצים ויתכוננו לריצה של 5 ק"מ, 10 ק"מ, 21.1 ק"מ (חצי מרתון) או 42.2 ק"מ (מרתון מלא).

אין ספק שהריצה סחפה אליה רבים בשנים האחרונות, קבוצות ריצה צומחות להן בלי סוף, יעדים נכבשים ואנשים בהחלט מתמכרים לעניין. יחד עם טרנד הריצה, קיימות הנחיות כאלו ואחרות בנושא תזונה וריצה: פחמימות? נוזלים? כן העמסה או לא?

כאשר מדברים על תזונה לאירוע מסוג זה, או לאימונים בכלל, כמובן שהכל תלוי במשך הריצה ובנסיון האישי של כל אחד.

דגשים כלליים:

• במידה ואתם רגילים להתאמן בשעות הערב, שימו לב לכך שהריצה מתבצעת בבוקר לאחר לילה בו משתמש הגוף במאגרי האנרגיה שלו, הגליקוגן. לכך יש חשיבות בתזונה נכונה לפני הריצה. אם לפני ריצת הערב אתם לא תמיד אוכלים כי אכלתם לא מזמן, כאן אתם מתחילים את הריצה מצום מוחלט.
• בסמיכות לריצה, ולעתים אפילו יום או יומיים לפני, כדאי להפחית בצריכה של סיבים תזונתיים (ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות) על מנת לא להכביד על מערכת העיכול, במיוחד עבור מי שנוטה לסבול מבעיות במערכת העיכול בזמן הריצה.
• בכל מקרה, מומלץ לצרוך ביממה שלפני מזונות, שאינם מכבידים על מערכת העיכול: להפחית בשומנים וסיבים, לאכול חלבונים קלים לעיכול (עניין אישי) ופחמימות פשוטות יחסית.
• קרוב לוודאי שרובינו יתעוררו כבר כשעתיים לפני הזינוק ויש לכך משמעות מבחינת התזונה. 1.5-2 שעות לפני יש צורך לאכול בדרך כלל, ובנוסף גם בסמיכות לריצה.
• לנסיון האישי של כל אחד ואחת תפקיד חשוב בכל הקשור לתזונה ואימונים – חשוב להכיר את הגוף, לדעת מתי ואם כדאי לאכול לפני הריצה, מה לאכול בזמן הריצה (במידה וצריך לאכול במהלכה) ולהיות מוכנים להפתעות.
• אל תנסו דברים חדשים שאינם מוכרים לכם דווקא לפני המירוץ שהתכוננתם אליו כדי לא לקבל "הפתעות" לא נעימות.

מה לאכול לפני ריצת 5 ק"מ או 10 ק"מ?

אלו המקצים של הריצות הקצרות יותר באירוע, על כן חשוב להתמקד בתזונה בבוקר הריצה, ואין צורך לאכול גם במהלכן.

בריצות מסוג זה לא תמיד חייבים לאכול 1.5-2 שעות לפני ושוב בסמוך לריצה, אולם כדאי להיות על "הצד הבטוח" ולהסתמך על הנסיון.

למי שזקוק לכך, כשעתיים לפני הריצה מומלץ לאכול כ 100-200 קלוריות מפחמימה כגון בננה או 3 תמרים או 1-2 פרוסות לחם לבן עם ריבה/ דבש, כמובן יחד עם שתיית 2 כוסות מים. כ-20 דקות לפני הריצה שתו מעט מים (כמות של כוס בערך) יחד עם 2 תמרים/ חצי בננה או ג'ל אנרגיה למי שמכיר ומשתמש במוצר.

אחרי הריצה אין צורך למהר ולאכול מיד בסיומה, במיוחד אם אתם חווים דיכוי מסויים של התיאבון אחרי ריצה. עד כשעה וחצי לאחר הריצה אתם יכולים לאכול ולשלב פחמימות יחד עם 15-20 גר' חלבונים:

כריך עם גבינה/טונה/ביצה/פסטרמה/ ממרח קטניות, דגני בוקר או גרנולה עם יוגורט או חלב סויה ועוד.

ריצת חצי מרתון ומרתון

כאן כבר הנסיון האישי מתחיל לתפוס מקום חשוב עוד יותר. מדובר בריצה ארוכה יחסית שבדרך כלל מצריכה תוספת פחמימות במהלכה, וכמו כן למשך הריצה יכולה להיות יותר השפעה על מאזן הנוזלים, המלחים ועל מערכת העיכול.

עבור חלק מהרצים והרצות ייתכן וריצת החצי מרתון זוהי "סתם עוד ריצה" של אימון ואולי לא ירגישו שיש צורך בהכנה מיוחדת, אבל עבור חלק לא מבוטל דרושה הכנה קצת שונה מהרגיל (בתקווה שהתאמנתם עליה בריצות הארוכות).

אתייחס למי מבין רצי מקצה החצי והמלא שזקוקים להכנה קצת שונה מהרגיל:

יום לפני הריצה –  כולם מדברים על העמסת פחמימות לפני המרתון. ההנחיות להעמסת פחמימות מדברות על צריכה של מינימום של 10 גר' פחמימות לכל ק"ג ממשקל הגוף במשך 3 ימים, במקביל להורדת עצימות האימונים.

לדוגמה, אדם ששוקל 70 ק"ג צריך להגיע למינימום של 700 גר' פחמימות ליום ומומלץ כי הפחמימות יהיו בעלות אינדקס גליקמי בינוני-נמוך על מנת לאפשר אגירה מיטבית של הפחמימות בשריר:

כוס אורז מבושל/ פסטה/ קוסקוס/ פתיתים = 35 גר' פחמימות

כוס עדשים/ גרגרי חומוס/ שעועית לבנה/ אפונה יבשה = 30 גר' פחמימות

פרוסת לחם = 15 גר' פחמימות

פרי בגודל של תפוח בגודל ממוצע = 10 גר' פחמימות

בננה בינונית = 17 גר' פחמימות

כוס דגני בוקר מלאים (כגון ברנפלקס) = 30 גר' פחמימות

5 כפות שיבולת שועל = 25 גר' פחמימות

בפועל, גם אם תקפידו על ארוחות מסודרות לאורך היום או היומיים שלפני המירוץ (כל 3 שעות לערך) ובכל ארוחה שימו דגש על פחמימות, כמו גם על נוזלים – תצליחו להגיע לאגור פחמימות בשרירים ולהשיג את התוצאה המבוקשת.

לדוגמא:

בוקר – דייסת שיבולת שועל עם חלב רגיל/סויה/אורז/שקדים + בננה

ביניים – פרי ושקדים

צהריים – 1/2 צלחת פחמימה (אורז, תפ"א , בטטה, פסטה, קוסקוס קינואה, קטניות למי שאינו רגיש), תוספת קטנה של ירקות ומנת חלבון (דג, טופו, בשר, עוף).

ביניים – חופן בייגלה (בהתאם לצורך)

ערב – כמו ארוחת הצהריים, ללא הירקות ומעט חלבון.

לאורך היום מומלץ לשתות 2 ליטר מים ולמי שרגיל למשקאות איזוטוניים לשלב 1-2 בקבוקי איזוטון

בוקר הריצה – כ-90 דקות לפני תחילת התחרות מומלץ לאכול כ-200 קלוריות ממקור פחמימתי, ולשתות כחצי ליטר מים (להשלים את האיבוד מהלילה).

דגני בוקר, 2 מנות פרי למי שיכול , 2 פרוסות לחם/לחמניה עם ריבה או דבש, חטיף אנרגיה (כ30-40 גר' פחמימות לחטיף).

במידה וארוחת הבוקר היתה 1.5 שעות ומעלה מהזינוק, מומלץ לאכול גם  כ-20 דקות לפני הזינוק פחמימה, אשר תספק לנו במהירות את האנרגיה בדיוק לתחילת התחרות:

200-300 מ"ל משקה איזוטון, ג'ל אנרגיה, סוכריות אנרגיה, חצי בננה,  או תמרים יכולים לעשות את העבודה מצויין.

במהלך הריצה – לכל אחד ואחת מתאימה תזונה אחרת במהלך הריצה – חלק מעדיפים ג'לים מסוגים שונים, אחרים תמרים או רק משקאות איזוטוניים וכד'.

דגש לריצת חצי מרתון – במידה ואתם מאומנים יחסית ותסיימו את ריצת חצי המרתון שלכם בשעה וחצי עד שעתיים בערך, ייתכן שלא תזדקקו לשום דבר גם במהלך הריצה עצמה (בהנחה שאכלתם נכון לפניה).

מאגרי הגליקוגן בשרירים מספקים כ-2000 קלוריות (או יותר, תלוי ברמת המתאמן) ועל כן לפעילות של כשעה וחצי הם יספיקו. מעבר לזה נדרשת בדרך כלל תוספת של פחמימות לריצה יעילה.

במידה ואתם כן זקוקים לתוספת פחמימות בריצת החצי, ובוודאי שבריצת המרתון, ההעדפה של רוב הרצים ושל מערכת העיכול בזמן הריצה היא לפחמימות נוזליות יותר בשל הקושי המכאני שבלעיסה בזמן הריצה, כמו גם המהירות היחסית בה נספגות אותן פחמימות ומתורגמות לאנרגיה זמינה.

הקפידו על 30-60 גר' פחמימות בכל 30-45 דק' של ריצה ממשקאות איזוטוניים, ג'לים, תמרים לפי הנוחות שלכם, וכמו תמיד – אין פתרון אחד שמתאים לכולם.

לדוגמא:

מטופל שהגיע אליי לקראת ריצת המרתון התחיל מלקיחת ג'ל בכל 8 ק"מ (כ-40 דק' מבחינתו) אך הרגיש בק"מ ה-30 מרוקן מאנרגיות. לאחר מחשבה החלטנו יחד שהחל מהק"מ ה-24 יעבור  לצריכת ג'ל בכל 6 ק"מ , מה שפתר לחלוטין את התחושה שלו.

נוזלים הם חלק בלתי נפרד מהריצה, גם אם לא מתוכננים תנאי חום כמו בשנים קודמות.

במידה ואתם לא רצים עם שתייה עליכם, הקפידו על שתייה בכל נקודת מים, גם אם זה אומר שכמה שניות תתעכבו על זה:  איבוד של מעל 2% ממשקל הגוף במהלך מאמץ יכול לפגוע בביצועים עקב התייבשות, וזה יכול להיות המרחק בין ריצה מוצלחת לריצה מתישה ואף גרוע מכך.

אחרי הריצה – בדיוק כמו במקצי  ה-5 או ה-10 ק"מ, אין צורך למהר ולהכריח את עצמיכם לאכול משהו מיידית בסיום הריצה.

נסו לאכול כמה תמרים, לשתות קצת איזוטון או לאכול פרי בסיום הריצה על מנת לעורר הפרשת אינסולין ולאותת לגוף כי הגיע הזמן להתאושש, ועד כשעה וחצי לאחר הריצה אתם יכולים לפנות לארוחה המשלבת פחמימות וחלבונים, עם קצת יותר פחמימות מהרגיל.

לסיכום, זיכרו שההתנסות האישית שלכם חשובה יותר מהכל, על אף שההנחיות נבחנו לעומק והתקבלו לאחר מחקרים רבים. הן מהוות את נקודת המוצא של כל אחד ואחת, ומשם הן יכולות להשתנות קצת ולהתגמש ליצירת חווית ריצה מהנה ובטוחה.

שיהיה בהצלחה לכולם/ן!

לכבוד הטור דה פראנס, הבאתי לפניכם נתונים על ההוצאה הקלורית וחשיבות התזונה להתאוששות במירוצים רב-שלביים. כדי לדעת איך זה קורה בשטח, קיימתי ראיון עם גיא שגיב:  רוכב קבוצת CYCLING ACADEMY , אלוף ישראל באופני כביש לשנת 2016  וספורטאי מצטיין בצה"ל.

טור דה פראנס ידוע כאחד ממרוצי הספורט האינטנסיביים והמאמצים ביותר לגוף האדם.
זהו מרוץ בן 3 שבועות, שיחל השנה ב- 2/7 ויסתיים ב- 24/7. הוא בנוי מ-21 שלבים, אורכו 3,519 ק"מ והוא כולל רכיבה באזורים מישוריים, במעלה גבעת אחת ו- 9 הרים, כאשר בחלקם נקודות הסיום יהיו בפסגות ההרים.

שמירה על אנרגיה מאוזנת לאורך המרוץ

ההוצאה הקלורית במהלך המרוץ יכולה להגיע עד לפי 2-4 מהממוצע. רוכב, אשר לא מקפיד על צריכה מאוזנת של קלוריות, עשוי לאבד משקל במהירות. במצב כזה הוא יחוש עייפות, אבדן כוח וסיבולת, מה שעשוי להביא לסיום דרכו במרוץ בשלב מוקדם.

לכן האתגר הגדול של המשתתפים בטור דה פראנס הוא שמירה על מאזן קלוריתקין לאורך כל המרוץ, כזו שתשמור על רמת אנרגיה ותאפשר לרוכב להיות בשיאו לאורך המרוץ כולו.

מה אומרים המחקרים בנושא

מבין מספר מחקרים, אשר בחנו את נושא צריכת האנרגיה במרוצים הבנויים משלבים, ישנו מחקר אחד בלבד אשר בחן את נושא ההוצאה וההכנסה הקלורית בטור דה פראנס עצמו:

• המחקר של פרופ' ווים סאריס מאוניברסיטת מאסטריכט בהולנד:

במחקרו, אשר פורסם בשנת 1989, מתאר פרופ' סאריס את צריכת האנרגיה לאורך הטור דה פראנס. המסקנה שלו: ישנם ימים בהם לא ניתן לשמור על צריכת אנרגיה מאוזנת, בעיקר משום שאלו ימים בהם הרוכבים נמצאים רוב שעות היום על האופניים ואין להם זמן לעשות הפסקת אוכל מסודרת, בה יאכלו ארוחה גדולה ומספקת מבחינה קלורית.
צריכת האנרגיה במהלך הרכיבה נמצאה נמוכה יחסית.

המחקר בדק את את ההוצאה הקלורית  לפי הטכניקה שנחשבת לאחת המדוייקות ביותר (הכוללת שתיית DLW- doubly labelled water ואיסוף שתן) והגיע להוצאה קלורית יומית ממוצאת של 6000 קלוריות!

ביום השיא במרוץ נמדדה הוצאה של 9,000 קלוריות (לשם השוואה, 9,000 קלוריות הם שווי ערך ל-27 צ'יזבורגרים!!!).

למרות שהמחקר נעשה לפני כ-27 שנה, הנתונים נחשבים למדויקים גם היום. על אף שהכוח שמשקיעים הרוכבים כיום עשוי להיות מעט גבוה יותר, השלבים עצמם מעט יותר קצרים מבעבר, ולכן נראה שההבדלים זניחים.

• מחקרים אחרים, שמדדו צריכת אנרגיה לאורך מרוצים הבנויים משלבים:

מחקר אחר, אשר בדק קבוצת רוכבים בטור ספרד מצא, כי צריכת האנרגיה הממוצעת עומדת על קרוב ל-6,000 קלוריות ביום. במחקר זה מצאו, כי הרוכבים צרכו רק 15% מכמות הקלוריות הזו.
אין ספק שלא פשוט לאכול במהלך מרוצים כאלה, אולם זוהי הזדמנות חשובה להחזיר לגוף את האנרגיה שהוא הוציא.

עלייה בצריכת אנרגיה בשלבי המרוץ בשנים האחרונות

בשנים האחרונות הבינו יותר את חשיבות ההחזרה הקלורית במירוצים בני מספר שלבים, על כן ישנה עלייה בצריכת פחמימות לאורך שלבי המרוץ:

• מחקר אשר בדק את צריכת הפחמימות במהלך טור ספרד וכמו כן Dauphine Libere, מצא צריכה ממוצעת של 64 ג' פחמימות לשעה (=250 קלוריות). יש לציין שבין הרוכבים היו כאלה שצרכו 29 ג' לשעה והיו שצרכו 107 ג' לשעה.

• על פי מחקר אחר, אשר בחן רוכבים במרוץ אנדלוסיה, צריכת האנרגיה הממוצעת עמדה על כ- 6,000 קלוריות בכל שלב במרוץ (המרוץ נמשך 4 ימים ואורכו 648 ק"מ). לפי מחקר זה, צרכו הרוכבים 26% מכמות האנרגיה במהלך המרוץ ולא היה להם צורך לאכול כמות גדולה לאחריו.

מסקנות

1. צריכת האנרגיה היומית בכל שלב במרוץ מקצועי עומדת על כ-6,000 קלוריות בממוצע, עם שיאים שיכולים להגיע עד ל-9,000 קלוריות.
2. נראה כי צריכת האנרגיה במהלך הרכיבה עצמה קטנה יחסית, אולם ישנו טרנד, אשר הולך וגובר בשנים האחרונות, לפיו יש לצרוך פחמימות לאורך שלבי המרוץ.

מהתיאוריה לשטח (או לכביש)

אז אחרי שהבנו מה קורה בטור דה פראנס ממחקרים ואיסוף נתונים, פניתי אל גיא שגיב, אלוף ישראל באופני כביש 2016 ורוכב קבוצת cycling academy על מנת לבדוק איך הוא מתנהל במירוצים רב שלביים.

תפסתי את גיא במהלך מחנה אימונים בגובה של הקבוצה באיטליה וזה מה שהיה לו לומר.

נסיון מהשנים האחרונות

הטורים בהם רכב גיא הם טורים של 5-6 שלבים. אומנם לא 21  אבל בהחלט מאמץ שדורש הכנה מסויימת, במיוחד שלא מדובר פה ברכיבה להנאה, אלא במאמץ תחרותי ועצים.

בטור באיטליה (קופי ברטאלי) לדוגמא, שנמשך חמישה ימים, מרחקי הרכיבה ליום היו 150-190 ק"מ ושלב אחד של נג"ש קבוצתי. בטור קרואטיה לעומת זאת, מספר שגיב שהיו 6 שלבים, מתוכם יומיים עם מרחק של 240 ק"מ כל אחד! גם הוא מודה שזו היתה הפעם הראשונה שחווה מרחק מסוג כזה בטור וזה לא היה פשוט.

ומה באשר להוצאה הקלורית?

שגיב מאשר שבהוצאה היומית הכוללת (כלומר רכיבה יחד הוצאה בסיסית של רוכב) אפשר להגיע למספרים של 6000-9000 קלוריות ליום. כמות הקלוריות הגבוהה ביותר שזכורה לו מיום רכיבה בטור היא 5500 קלוריות, כך שאם נוסיף למספר הזה חילוף חומרים בסיסי (RMR) וגם הוצאה על פעילות יומיומית בסיסית המספרים בהחלט הגיוניים.

איך מחזירים הוצאה קלורית כזו? מיד נדע.

התנהלות תזונתית בערב ובבוקר הרכיבה

בשונה מהגישה של העמסת הפחמימות בת 3 ימים (שככל הנראה הולכת ונעלמת, או לפחות משתנה), שגיב טוען שארוחה גדולה מידי בבוקר היציאה לרכיבה מכבידה עליו במערכת העיכול ויוצרת אי נוחות בשלבים הראשונים של הרכיבה.

ידוע היום שבהחלט יום אחד לפני מאמץ מספיק לצורך העמסת פחמימות ויש שיטענו שאפילו פחות מזה. מה שבטוח, לכל אחד ואחת תהיה אסטראטגיה שונה במעט.

בנוסף, לא מעט ספורטאים סובלים מבעיות במערכת העיכול (45-85% מהאתלטים, ליתר דיוק) וזוהי בדיוק הכוונה ב"אימוני תזונה" – להכיר את הגוף ולדעת להתאים לו את התזונה הנכונה ביותר לפני מאמץ.

לעומת בוקר הרכיבה, ביום שלפני גיא בהחלט מקפיד על ארוחות עשירות בפחמימה, אבל נמנע מסיבים תזונתיים, שגורמים לעיכול איטי יותר ומכבידים על הגוף במאמץ. לדבריו הוא אוכל אוכל "קל ופשוט" – לחם, פסטה, חלבון קל לעיכול (כמו טונה) , מעט ירקות ופירות. זוהי בהחלט דרך נכונה למי שצריך תחושה קלה ונוחה במערכת העיכול. יש כאלו שיצטרכו להימנע מסיבים תזונתיים יום לפני מאמץ ויש כאלו שאפילו 72 שעות לפני.

במהלך הרכיבה

האסטראטגיה של שגיב למהלך הרכיבות הארוכות הללו היא להתחיל עם צריכת אוכל במרקם נוזלי יחסית כגון ג'לים או "סוכריות", כאשר כל פעם החברה משתנה בהתאם למקום בו הם מתחרים.

לאחר צריכה של אלו, עובר שגיב לצריכת מזון מוצק יותר כמו חטיפים, עוגות אורז (כן, כן, יש דבר כזה) או לחמניות קטנות עם בננה וריבה. כך הוא מתנהל עד לחצי המירוץ ובהדרגה עובר שוב לצריכת הג'לים שוב. כמובן שמשקאות איזוטון נצרכים לכל אורך הרכיבה.

לשאלתי בנוגע לצריכת חלבון הוא משיב: "אני צורך חלבון ברכיבות של מעל שלוש שעות (תלוי בעצימות האימון) , בעיקר מחטיפים של 4:1  (כלומר כמות מתונה של חלבון ויותר פחמימות) ולפעמים ברכיבות ארוכות במיוחד אוסיף אפילו סנדוויץ קטן עם נקניק או ביצה קשה".

האמת שבמקרה הזה שגיב עובד "לפי הספר": מוצקים בהתחלה ולקראת הסוף יותר נוזלי על מנת להקל על העיכול.

בעניין החלבון, אין אחידות דעים במחקרים לגבי צריכתו במהלך מאמץ גופני וזאת בשל הכבדת החלבון על מערכת העיכול. אם כן צורכים חלבון, בהחלט מומלץ על יחס 1:4 של חלבון מול פחמימה.

כאן המקום לומר שוב כי כל אחד שונה בנושא התזונה במהלך הרכיבה בשל שונות בתגובת מערכת העיכול למאמץ ולכן צריך להתנסות ולמצוא את הפרוטוקול התזונתי המתאים ביותר לכל אחד מכל הבחינות (ביצועים, טעם, מערכת עיכול).

ומי מכם שמעוניין במתכון  של rice cakes שמכינים לקבוצת SKY, הנה הוא:

https://www.britishcycling.org.uk/knowledge/nutrition/article/izn20150612-Rice-cakes-0

קדימה להתאוששות!

אחת מהנקודות הקריטיות במירוצים רב שלביים היא ההתאוששות. כפי שנאמר בחלק הראשון של הכתבה, רוכב אשר לא יצליח להשלים את איבודי האנרגיה שלו יתקשה להמשיך בשלבים, יאבד משקל במהירות וכמובן כח.

שגיב מודע לכך, על כן מקפיד על משקה התאוששות, המכיל חלבונים ופחמימות ביחס של 1:3 לערך (יותר פחמימות כמובן), בטווח של 10-15 דקות מסיום הרכיבה.

הוא מציין שלמשקה הבסיסי הוא מוסיף כפית ספירולינה ואבקת BCAA.

ספירולינה מתפרסמת בשנים האחרונות כ"מזון על" , במיוחד לספורטאים, בשל תכולת ויטמינים, מינרלים וכמות חלבון גבוהה יחסית. לצערי אין עדיין המלצות חד משמעיות לגבי יעילותה, על כן יהיו ספורטאים שיישבעו שהם מרגישים הרבה יותר טוב ומתאוששים מצויין בזכותה וכאלו ש… לא.

מה עושים? מתנסים.

BCAA לעומת זאת, הינו תוסף בעלת רמת הוכחה די גבוהה. מדובר בחומצות אמינו מסועפות (ואלין, איזולאוצין ולאוצין) ששייכות לקבוצת חומצות האמינו החיוניות.

מטרתן היא להפחית פירוק שריר ובמאמצים אירובים ממושכים הן מספקות אנרגיה ודוחות את העייפות השרירית. זוהי דוגמא לתוסף שבהחלט אמליץ עליו למי שנמצא בתקופת אימונים עמוסה מאוד (לקראת תחרות חצי איש ברזל או איש ברזל, אולטראמרתון ועוד) או לספורטאים מקצועיים.

בספורט העממי לרוב אין צורך בתוסף כיוון שהתזונה תענה על הדרישות עם צריכת חלבון נכונה.

שאלתי אותו על צריכה של "קלוריות ריקות" (גלידות, ממתקים, עוגות וכד') במהלך שעות ההתאוששות על מנת להחזיר את הקלוריות שאבדו. אחרי הכל, מדובר בלא מעט קלוריות להחזיר לגוף ובזמן קצר יחסית.

אז לכל מי שמתאמן שעות רבות וחושב שאפשר לאכול בלי חשבון, תשמעו מה יש לו לומר:

"תלוי באיזה תקופה הטור. אם זאת תקופה שצריך לחסוך ורוצים להוריד במשקל, זו דווקא התקופה הכי טובה לחסוך בקלוריות ולרדת במשקל. הגוף עסוק בהתאוששות וחידוש מאגרים ואם מצליחים בתקופה של השלושה-ארבעה ימים מיד אחרי הטור לשמור ממש על התזונה, אפילו בלי אימונים משמעותיים אפשר להוריד קילו.

נכון שזה מפתה ולפעמים אפילו מאד, אבל זה משהו חדש שלמדתי השנה וזה עובד. את הגלידות ואת ה״שטויות״ אני משתדל לאכול בתקופת אימונים אינטנסיבית, ככה שהגוף גם ככה עובד קשה ועוד כמה קלוריות לא מאד משמעותיות והמאזן הכולל של אותו שבוע נשאר בסדר".

משקל רבותיי, משקל

משקל. מי לא מגיע לשלב הזה בו מנסים להוריד משקל בשביל להרגיש קל יותר בעליות או עוצמתי יותר במישורים?

ספורטאים משקיעים לא מעט מהאנרגיות שלהם (מלבד באימונים כמובן) על מנת לשפר את אחוזי השומן שלהם, כל ספורטאי בהתאם לענף הספורט שלו.

לדוגמא, הנתונים של כריס פרום (זוכה טור דה פראנס 2015) מחודש אוגוסט 2015 מעידים על 9.8% שומן שנמדדו בבדיקת DXA, הנחשבת למדוייקת ביותר. למען האמת קצת מפתיע, היה אפשר לצפות לפחות מזה.

נושא המשקל חייב להיות מתוזמן בדיוק רב ולהתאים לשלב בעונה – אין טעם להביא רוכב לאחוז שומן המטרה שלו (שכנראה יתקשה להחזיק בו) אם מדובר בתקופה שאינה תחרות המטרה שלו. לעתים יגיע רוכב לאותו אחוז שומן לתחרות מסויימת, יעלה ויירד שוב לקראת תחרות אחרת – לא פשוט.

ובשביל מה כל זה? שיפור היכולות כמובן. ככל שמשקל המסה הרזה (LBM) יהיה אידיאלי עם משקל שומן אידיאלי לשלב המסויים בעונה, כך יחס וואטים למשקל יהיה יעיל יותר.

לדברי שגיב, כמובן שגם הוא מתייחס למשקל במהלך העונה והוא יכוון אותו לפי המטרה הבאה של הקבוצה. במישורים, לדוגמא, הוא ירשה לעצמו להיות עם יותר משקל (הכל יחסי, כן?).

אז איך הוא יורד במשקל?

"בתקופות שאני רוצה להוריד במשקל אני מפחית את כמות הפחמימות ומעלה בכמות החלבונים כדי לא לאבד שריר ושהמשקל ירד בעיקר מהשומן. הכמות של החלבון יכולה להגיע גם -ל2 גרם לכל ק"ג משקל גוף."

זוהי נקודה חשובה מאוד עבור מי שמתאמן סבולת ושואף להוריד במשקל עם מינימום פגישה במסת השריר, להגיע לצריכת חלבון גבוהה ממקורות איכותיים (מן החי או שילובים מהצומח).

מעניין לשמוע אותו מסביר שאם מדובר בטור קשה, הוא יעדיף להוריד משקל, גם אם במחיר שבו נפגעת מעט מסת השריר – העיקר להיות קל יותר.

וטיפ אחרון – לא יכולתי להסכים איתו יותר:

אם יש משהו שגם אני נוהגת להסביר למי שמתאמן לקראת תחרות או אירוע ספורט חשוב – יש זמן לאימונים וזמן לתחרות.

שגיב מדגיש שבעיניו חשוב לאכול רגיל, בלי יותר מידי שינויים דרסטיים – ובמיוחד לא לפני מירוצים!

גם אני מסכימה ומוסיפה שאם כבר הגעתם חודש או יותר לפני תחרות חשובה, זה לא הזמן לניסיונות בתזונה: מומלץ להישאר עם התוספים המוכרים  והידועים לכם (אם בכלל), לא להפסיק לשתות קפה שבוע לפני כדי שהגוף יגיב טוב יותר לפני התחרות(כי זה עלול לגרום לתחושות לא נעימות) וכמו כן ירידה במשקל מתחילה להיות מאתגרת יותר ועדיף כנראה לשמור על הקיים.

* נתונים אודות הטור דה פראנס לקוחים מתוך My Sport Science:

תודה רבה לגיא שגיב ולקבוצת CYCLING ACADEMY  על השיתוף!

לדף הפייסבוק של הקבוצה: https://www.facebook.com/CyclingAcademyTeam/?fref=ts

Close up of bread with olivesתמצית ההרצאה שלי מכנס תזונת ספורט ה-2 שנערך בתאריך 4.4.16.

האם יש צורך בפחמימות יחד עם חלבון לאחר אימוני כח לצורך היפרטרופיה (בניית מסת שריר)?

ידוע כי פחמימות חשובות לאחר אימוני סבולת ממושכים לצורך מילוי מאגרי הגליקוגן, אך פעמים רבות נשאלת השאלה האם הפחמימות חשובות לצורך בניית שריר.

אכילת פחמימות מובילה להפרשת הורמון האינסולין, הורמון אנאבולי המעודד תהליכי בנייה וביניהם סינתזת חלבוני שריר ובנוסף מעכב תהליכי פירוק חלבוני שריר לאחר אימון.

הסברה הינה שבשל כך אותו אינסולין חשוב גם לאחר אימוני כח. האמנם?

מסתבר שחומצות אמינו לבדן יכולות להעלות את רמות האינסולין לרמות מינימאליות (כאלו המושגות לאחר צום לילה) ושרמה זו בהחלט מספקת לצורך סינתזת חלבוני שריר ועיכוב פירוקם.

בנוסף , מראים מחקרים כי ללא הפחמימה ובנוכחות חומצות אמינו או חלבון מאזן חלבוני השריר הופך לחיובי לאחר אימון (כלומר קצב הסינתזה עולה על קצב הפירוק).

אז מה צריך לאכול לאחר אימון? התשובה הסופית היא: תלוי באימון.

ברגע שיש חשיבות לחידוש מאגרי גליקוגן וההתאוששות קצרה עד לאימון הבא – חשיבות הפחמימות עולה ונקפיד על צריכת פחמימות בכמות שהולמת את ריקון המאגרים, בתוספת 20-25 גר חלבון ממקור איכותי (המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות – מהחי או שילוב של מקורות מהצומח).

באימון בו מאגרי הגליקוגן לא ניזוקו ולא התרוקנו (לאחר אימוני כח), חשיבות הפחמימות יורדת וניתן להגיע לסינתזת חלבונים מיטבית ועלייה במסה רזה בלעדיהן.

בכל מקרה, חשוב לזכור שפחמימות הן מקור חיוני וחשוב לתפקוד היומיומי ולמערכת העצבים ולכן חשוב להקפיד על צריכה שהולמת את הפעילות הגופנית של כל אחד ואחת.

לפניכם המצגת מהכנס:

תורת היחסים יעל רותם

קריאה נעימה (:

בתור דיאטנית ספורט, זה כבר לא מעט שנים שאני מלווה מאות מתאמנים מתחילים ומקצועיים יותר בתהליכי תזונה שונים.

בין אם המטרה היא להוריד אחוזי שומן, להתכונן לתחרות או פשוט לדעת איך לאכול נכון בשילוב עם האימונים, רבים מגיעים אליי מבולבלים משטף המידע באינטרנט ומהסובבים אותם ומוצפים בשאלות.

ריכזתי עבורכם את 10 השאלות הנפוצות בתזונת ספורט ביותר בהן אני נתקלת, והחלק הכי חשוב – גם את התשובות.

שאלה 1: מה לאכול לפני אימון?

ה-שאלה הנפוצה (אחריה כמובן תבוא השאלה מה לאכול אחרי האימון).

באופן בסיסי, ה"דלק" העיקרי של גופינו בזמן פעילות הן הפחמימות, על כן המטרה שלנו היא להגיע עם רמות סוכר (=גלוקוז) מתאימות לתחילת האימון.

מתי ואילו פחמימות אתם שואלים כמובן.

לגבי אילו פחמימות, ההגבלה העיקרית שלנו במקרה זה היא למעשה מערכת העיכול של כל אחד ואחת מאיתנו. יש שיעידו שאין להם שום בעיה לאכול פחמימות מורכבות עתירות סיבים תזונתיים שמתפרקות באיטיות כגון לחם מלא או דגנים מלאים מסוג אחר, ויש שפחמימות אלו יכבידו עליהן בזמן האימון.

לרוב אנשים כן יעדיפו פחמימות פשוטות יותר בסמוך לאימון על מנת לא להכביד על מערכת העיכול ולהגיע עם רמות גלוקוז גבוהות לאימון.

ה"מתי" יתחלק ל-2:

כחצי שעה לפני האימון – כאן נזדקק לפחמימה בלבד. כאמור ההעדפה תהיה לפחמימה שמתפרקת מהר יחסית כגון פרוסת לחם לבן עם דבש/ריבה/סילאן, 2-3 תמרים, ג'ל אנרגיה, מעט משקה איזוטון, בננה.

לעומת זאת, בטווח זמן של 3-4 שעות ומעלה לפני האימון  (ערב לפני אימון בוקר או צהריים לפני אימון ערב) הארוחה יכולה להכיל מעט חלבון וירקות, ולא תהיה הגבלה בד"כ על סוג הפחמימה. כאמור הכל תלוי מערכת העיכול של המתאמן.

זו יכולה להיות ארוחה של לחמנייה עם ממרח (גבינה עד 5% שומן, אבוקדו, ביצה, טונה, ממרחי קטניות וכו') או ארוחה מלאה יותר שתכיל אורז/ פסטה/ קוסקוס/ פתיתים עם חלבון כגון עוף, קטניות, דג, טופו, סייטן עם תוספת ירקות (מעט או הרבה, לפי התחושה בבטן…).

שאלה 2: מה לאכול לאחר האימון?

ראשית כל, חשוב בהחלט  לאכול לאחר אימון לצורך תיקון נזקים מיקרוסקופיים בשריר, מילוי מאגרים וכמובן התאוששות לקראת האימון הבא.

על אף הדיבור הרחב סביב חלבונים לאחר אימון, לפחמימות תפקיד חשוב גם כן, במיוחד ככל שהאימון אירובי יותר.

מחקרים מראים שכמות החלבון לאחר האימון לא צריכה להיות יותר מכ-15-25 גר' חלבון, כיוון שמעבר לכמות זו אין כבר יותר שיפור בהתאוששות ובבניה.

אם אתם רוצים לדייק, כמות החלבון לאחר האימון צריכה להיות 0.2-0.4 גר' חלבון לכל ק"ג משקל גוף, כלומר אדם ששוקל 70 ק"ג יצרוך 14-28 גר' חלבון.

והפחמימות? כאשר אנחנו מדברים על אימוני כח נטו, לא ברור בכלל אם יש צורך בתוספת של פחמימות, ולכן אפשר אפילו להסתפק בפחמימה וחלבון ביחס של 1:1 (או בכלל בלי לפי חלק מהמחקרים).

כאמור, ככל שהאימונים אירוביים יותר, הגוף מנצל יותר פחמימות וחשוב למלא מאגרים אלו שנקראים גליקוגן. כאן כבר כמות הפחמימות הנדרשת תשתנה בהתאם לאופי האימון, משכו, תדירות האימונים השבועית ועוד (לדוגמא אימון אירובי בכל יום או 2 אימונים ביום ידרוש כנראה יותר פחמימות).

עוד דוגמא: אימון רכיבה שמשכו 3-4 שעות בעצימות בינונית, כאשר יום למחרת בבוקר שוב עלינו להתאמן, ידרוש יחס פחמימות גבוה יותר לעומת החלבון. באזור 1:3 או 1:4 לטובת הפחמימות.

דוגמא לכמויות חלבון במזונות שונים:

כוס חלב = 7 גר'

100 גר' חזה עוף לאחר צלייה = 25 גר'

כוס עדשים לאחר בישול = 16 גר' (בתוספת 35 גר' פחמימות)

כוס משקה חלב סויה = 10 גר' (בשילוב כ-8 גר' פחמימות)

100 גר' טופו = 16 גר'

יוגורט 1.5% = 10 גר' (בתוספת 20 גר' פחמימות)

ביצה = כ-7 גר'

ובמידה ונרצה לשלב פחמימות הנה מזונות המכילים 15 גר' פחמימות:

1 פרוסת לחם, חצי כוס אורז לאחר בישול, 2 כפות שיבולת שועל, 1 תפוח אדמה קטן, 1/2 כוס ברנפלקס.

כך ארוחה של יוגורט (10 גר' חלבון, 8 גר' פחמימות) יחד עם 4 כפות שיבולת שועל (30 גר' פחמימות) יעניקו יחס של 1:2 לערך לטובת הפחמימות ויספיקו בהחלט לאחר אימון אירובי מתון של 1-1.5 שעות כאשר יש מנוחה לאחר מכן.

שאלה 3: מתי לאכול לאחר האימון?

בין אם התחלתם להתאמן או אתם מתאמנים וותיקים, בודאי אתם מכירים את המושג "חלון הזדמנויות" או ששמעתם שעליכם לאכול כמה שיותר בסמוך לסיום האימון (כ-60 דקות מסיומו ליתר דיוק).

בטווח זמן זה ישנה פעילות שיא אינטנסיבית לצורך שיקום השרירים ובנייה מחדש, אלא שהשנה יצאה סקירה מדעית שמחדדת את המושג הזה.

כאשר מדובר על אימוני כח : אם התחלתם את האימון מבלי לאכול דבר ("צום" של לפחות שעתיים לפני האימון), חיוני שאכן תאכלו בטווח זמן זה לאחר האימון כדי לספק לגוף אבני בניין לשיקום ובניית שריר.

כמו כן, אם אתם מתאמני סבולת (אופניים, ריצה, שחייה וכד') שהאימונים שלכם ארוכים כשעתיים ומעלה, או יש לכם 2 אימונים ביום או יום אחרי יום – כדאי להקפיד על אותו חלון הזדמנויות כדי להספיק להתאושש לקראת האימון הבא. דחיית האכילה יכולה לפגוע במילוי מאגרי הגליקוגן ושיקום השריר ואתם עלולים להגיע לאימון הבא נטולי אנרגיות.

מנגד, אם אכלתם ארוחה המכילה מעט חלבון ופחמימה לפני אימון כח של עד 90 דק', אתם לא צריכים לרוץ ולאכול לאחר האימון. מסתבר שהחלבון שצרכתם לפני האימון ישמש את הגוף גם בתהליך הבנייה שלאחריו ולכן הרשו לעצמיכם לנוח מעט אחרי האימון ולא להילחץ עם נושא הארוחה שלאחריו.

שאלה 4: כדאי לקחת מגנזיום?

בהקשר הספורטיבי, אכן יש ירידה ברמות המינרל מגנזיום באימוני סבולת עצימים. לצערנו בדיקות דם לא מאוד רלוונטיות לאבחון חסר כיוון שזהו מינרל שנמצא בתוך התא, על כן בד"כ בדיקת חסר על ידי דיאטנ/ית תתבצע לפי צריכת המזון של המתאמן וניסיון להערכת כמות המגנזיום היומית הנצרכת.

על אף הירידה ברמות המגנזיום כפי שציינתי, אין שום המלצה גורפת לנטילת תוסף מגנזיום בקרב ספורטאים! מתאמנים רבים נוטים לקשר בין כיווצי שרירים לחסר במגנזיום, אך לא הוכח שום קשר שכזה מבחינה מדעית.

אז איך יודעים אם לקחת או לא?

אם אתם כן סובלים מכיווצי שרירים פתאומיים (בעיקר בלילה), ייתכן שתוסף בכמות של 200-400 מ"ג יעזור לכם, פשוט צריך לנסות לאחר התייעצות עם איש מקצוע כמובן.

אם אותם כיווצים מתרחשים בזמן הפעילות, זה יכול להיגרם בשל גורמים אחרים (כיווץ מכאני מעצם הפעולה של השריר, עצימות גבוהה מידי, חסר בנוזלים או נתרן ועוד). לא צריך "לקפוץ" ישר ולקחת מגנזיום.

קחו בחשבון שמגנזיום נמצא באגוזים למיניהם, זרעים, דגנים מלאים, קטניות, עלים ירוקים ואם אתם צורכים מזונות אלו ביומיום, קרוב לודאי שלא תסבלו מחסר במינרל.

בכל מקרה, כדאי כמובן להתייעץ עם איש מקצוע בעניין.

שאלה 5: עברתי לדיאטה טבעונית ואני בחשש שאני לא מאוזן מבחינת הספורט והתזונה. למה לשים לב?

במידה ועברתם לטבעונות, ההמלצות התזונתיות עבור העוסקים בספורט אינן שונות ממתאמן "אוכל-כל". הדבר היחיד שכן משתנה הוא הדרך בה תגיעו להמלצות, כיוון שסל המזונות שלכם קרוב לודאי השתנה.

כמה נקודות לשים לב אליהן:

• נטילת תוסף B12 הכרחית כיוון שוויטמין זה מגיע אך ורק מהחי, וגם אם כעת אין לכם חסר לא מומלץ להגיע אליו גם בעתיד.
• חלבון – מקורות לחלבון יכולים להגיע מטופו, סייטן, קטניות, מעט באגוזים ובירקות. אם אתם מגיעים לכמות הקלוריות שאתם צריכים להגיע אליה, מגוונים במזונות שלכם ולא אוכלים בצורה חד-גונית, ככל הנראה תגיעו לכמות החלבון היומית המומלצת עבורכם (ואם לא, תמיד אפשר לקחת השלמה עם אבקת חלבון טבעונית).
• ברזל – מינרל חשוב ביותר לעוסקים בספורט כיוון שחסר בו עלול לגרום לירידה בביצועים, מלבד תסמינים נוספים (חוסר תיאבון, חולשה, עייפות, קושי בריכוז ועוד). אפשר בהחלט לצרוך מספיק ברזל גם בתזונה טבעונית עם תשומת לב למזונות עתירי ברזל: קטניות, אגוזים למיניהם, עלים ירוקים, דגנים מלאים. נסו לשלב ויטמין C שנמצא בפירות הדר, גמבה, קיווי ועוד מזונות יחד עם מזונות המכילים ברזל לשיפור הספיגה.
• סידן – מינרל חיוני לצפיפות עצם תקינה, מניעת שברי מאמץ ובמקרים מסוימים שיקום מפציעות. אפשר להשיג גם אותו בתזונה טבעונית כמובן, עם פוקוס על ירקות כמו ברוקולי, כרוב, כרובית, שעועית ירוקה, טחינה (אם כי הספיגה מטחינה אינה טובה), סייטן, משקאות סויה מועשרים בסידן.
• כמובן שאם אתם עדיין חוששים שמסתבכים קצת עם המעבר לטבעונות בשילוב הספורט, התייעצו עם איש מקצוע לבניית תוכנית תזונה מאוזנת בהתאם לענף הספורט ונפח האימונים.

שאלה 6: כדאי לקחת אבקת חלבון?

לא פעם שואלים אותי את השאלה הזו "על-הדרך", אך צר לי לומר שאין כאן תשובה אחת שמתאימה לכולם.

ראשית חשוב להבדיל בין אבקות חלבון שמכילות חלבון בלבד לבין גיינרים המכילים חלבון ופחמימה ביחסים שונים ומהווין תוספת קלורית משמעותית בדרך כלל לצריכה הקלורית היומית.

אבקות החלבון או הגיינרים הן פתרון טכני בהחלט נוח למי שאינו יספיק לאכול אחר האימון, למי שממש לא מצליח להגיע לכמות החלבון היומית המומלצת עבורו, או במקרה של גיינר – אם עלינו להגיע לצריכה קלורית יומית מאוד גבוהה ואנו מתקשים לעשות זאת רק באמצעות האוכל.

קחו לדוגמא מתבגרים ספורטאים שנמצאים גם בתהליך של גדילה מואצת ובנוסף מוציאים אנרגיה רבה באימונים – לעתים הם נדרשים לצרוך 4000 ואפילו יותר קלוריות ליום, וזה לא פשוט כמו שזה נשמע כאשר נמצאים גם יום שלם בלימודים ואח"כ שעות רבות באימונים.

לרוב המתאמנים קל מאוד להגיע לרמות החלבון המומלצות עבורם, ולכן לא יהיה צורך בשימוש באבקות חלבון. לעתים מתאמנים שאינם זקוקים לאבקות משתמשים בהן להכנת שייק עתיר קלוריות לאחר האימון (עם פירות, טחינה גולמית, חלב וכו'), ואח"כ גם משלימים עם עוד ארוחה "אמיתית". בדרך כלל זהו עודף קלורי שלא נחוץ, ואם רוצים לרדת במשקל זה עלול רק להפריע (ראו הוזהרתם).

ובכל מקרה, כמובן שלא מומלץ להתחיל לקחת אבקות כאלו ואחרות מבלי להתייעץ עם גורם מקצועי ואובייקטיבי.

שאלה7: אז אילו תוספים כדאי לי לקחת?

לא פעם מגיעים אליי מתאמנים עם רשימות ארוכות של תוספי תזונה אותם הם נוטלים. כשאני עוברת על הרשימה ושואלת לגבי כל אחד מהם למה הם נוטלים אותו, לרוב התשובה לא באמת ברורה, ומסתכמת ב"שמענו ש…", "חברה שלי לוקחת…", " קראתי ש….".

אז נכון, מדפי התוספים מלאים בויטמינים ומינרלים שנראים מאוד מפתים, ויכול להיות שלחברה שלכם תוסף מסוים באמת עזר. זה אומר שגם לכם הוא יעזור? בוודאי שלא.

תוסף תזונה כשמו כן הוא – תוספת לתזונה. התאמת תוספי תזונה צריכה להיעשות בקפידה על ידי איש מקצוע לפי בדיקות דם, אבחון צריכת המזון של המתאמן, תסמינים שעלולים להצביע על חסר כזה או אחר, תקופת האימונים והיסטוריה רפואית.

לצערי אין כאן אם כך בשורה למספר תוספי תזונה שכל מתאמן חייב לקחת, כי זה פשוט לא הגיוני לומר שכולנו זהים מבחינה גופנית!

חסכתי לכם כמה שקלים על תוספי תזונה אני מקווה (:

שאלה 8: אני מתאמן/ת המון אבל המשקל תקוע ולפעמים עולה. למה זה?

חשוב לומר שפעילות גופנית לבדה, ללא כל שינוי בתזונה, לרוב לא יביא לירידה במשקל! מחקרים מראים כי השילוב המנצח לירידה במשקל הוא תוכנית תזונה, פעילות אירובית ופעילות כח לשמירה על מסת השריר בתהליך הירידה.

יחד עם זאת, לא מומלץ לוותר כמובן על הפעילות האירובית, כיוון שהיא גורם מכריע בתהליך השמירה על המשקל, בזכותה לעתים הדבקות בתוכנית התזונה משתפרת, וכמובן מבחינה בריאותית אין לה תחליף.

אז אם אתם עוסקים בפעילות ספורטיבית ואינכם מצליחים לרדת במשקל, הגיע הזמן לבדוק מספר דברים:

• ייתכן שאתם עוסקים לא מעט בספורט, אך ההכנסה הקלורית שלכם לעומת ההוצאה גבוהה מידי. במילים אחרות, אתם אוכלים יותר ממה שאתם "שורפים" בפועל, מצב שאינו יכול לאפשר ירידה במשקל. על מנת לרדת במשקל עלינו להיות במאזן אנרגיה שלילי, כלומר להכניס בצורה מבוקרת פחות קלוריות ממה שאנו מוציאים.

לדוגמא: אתם מוציאים 2000 קלוריות ליום? הכניסו 1500 קלוריות בצורה מאוזנת כמובן ותעודדו כך ירידה במשקל. במידה ותכניסו 2000 קלוריות ומעלה, קרוב לודאי שלא תצליחו לרדת במשקל.

• לעתים ההערכה שלנו לגבי ההוצאה הקלורית שלנו בפעילות גבוהה מידי, ואנחנו נוטים עדיין להעלות את כמות האוכל שלנו.

אם אדם מתאמן 3 פעמים בשבוע במשך שעה ובכל אימון שורף 400 קלוריות, הוא מוציא לאותו שבוע 1200 קלוריות וההוצאה הקלורית היומית הממוצעת שלו לכל יום בעבור פעילות גופנית היא לא 400 קלוריות אלא רק כ-170 קלוריות. לא מעט, אבל גם לא הרבה.

• לא הכל קלוריות כמובן, ויכול להיות שאם אתם נוטים להיות בדיאטות רבות במשך שנים והגבלה קלורית הגוף מנסה קצת "להילחם" בכם ולמנוע ירידה במשקל מסיבות הורמונאליות כאלו ואחרות. במקרה כזה מומלץ אולי לפנות לאיש מקצוע שינסה לשחרר את אותה התקיעות ולכוון אתכם בבטחה לירידה במשקל.

(עוד על ירידה במשקל ש"נתקעת" בקישור כאן)

שאלה 9: ומה עם קפה לפני אימון? כדאי?

כדאי לדייק את השאלה לגבי קפה ולגבי קפאין עצמו.

קפאין הוא בהחלט חומר משפר ביצועים ידוע, מוכח, ובטוח לשימוש. מנגנון הפעולה שלו מתבטא ב-2 אופנים:

• בפעילות אירובית הוא גורם לשחרור חומצות שומן חופשיות לזרם הדם בכמות מוגברת, כך הגוף מנצל את במאמץ יותר את השומן ויכול לשמור את מאגרי הפחמימות (גליקוגן) לשלב מאוחר יותר ולהמשיך בפעילות לאורך זמן ממושך יותר.

אין זה אומר שבשל שימוש מוגבר בשומן הדבר יוביל לירידה במשקל על אף שרוב המתאמנים משתמשים בו לצורך זה!

• בנוסף, ואפילו בצורה יותר מובהקת, צריכה של 3-6 מ"ג קפאין לכל ק"ל של משקל גוף משפרת את הדריכות והערנות של הספורטאי, ובהחלט מראה שיפור בביצועים. על כן ספורטאים תחרותיים רבים נוהגים לצרוך קפאין לפני תחרויות או אימונים חשובים.
• עד כאן דיברתי על מיצוי חומר הקפאין בקפסולה, שכן המחקרים לגבי שתיית קפה מראים שההשפעה של הקפאין לאחר קליית פולי הקפה יורדת קצת ואינה מובהקת. בתהליך קליית פולי הקפה נוצרים חומרים מסוימים שככל הנראה מורידים את השפעת הקפאין, על כן שתיית קפה לפני אימון צריכה להילקח בעירבון מוגבל – ייתכן ותסייע, אבל לא כמו מיצוי של הקפאין עצמו.
• אז מה עושים? אם אתם רגילים לצרוך קפה לפני אימון, אין סיבה שתפסיקו לעשות זאת (כל עוד הבטן מגיבה בצורה טובה), ואם לא – לא צריך לרוץ ולשתות קפה מהיום. במידה ואתם ספורטאים תחרותיים יותר, ניתן לשקול תוסף של קפאין בכמות הנכונה, כמו תמיד לאחר התייעצות עם איש מקצוע.

שאלה 10: מה כדאי לאכול תוך כדי אימון ומתי?

לא כל אימון כמובן יש תורך בתוספת של פחמימות, אבל אם אנחנו מדברים על אימון של 1.5 שעות ומעלה בעצימות בינונית פלוס, כדאי שנשקול בחיוב תוספת של פחמימה זמינה לגוף.

מה? פחמימה זמינה יכולה להיות תמרים, לחם עם ריבה/דבש/סילאן, בננה, ג'ל אנרגיה, משקה איזוטון, חטיף ספורט ועוד. לכל אחד תתאים סוג פחמימה שונה בהתאם להעדפות האישיות, כמו כן עצימות האימון מאוד משפיעה. ככל שהעצימות באימון גבוהה יותר או לחילופין שיש יותר זעזועים למערכת העיכול, כך נדרש יותר לפחמימות נוזליות כגון ג'ל או משקאות איזוטוניים.

חשוב לומר שאם אנחנו כבר משתמשים במוצרי ספורט מקצועיים יותר כגון ג'לים, משקאות ספורט וחטיפי ספורט, הסוכרים המומלצים בהם הם תשלובות של גלוקוז, מלטודקסטרין, סוכרוז ופרוקטוז (שנמצא גם בפירות לדוגמא). ככל שכמות הפחמימות לשעה עולה, כדאי להשתמש יותר בשילוב של פרוקטוז וגלוקוז ביחס של 1:2 לטובת הגלוקוז בשל קצב ספיגה גבוה יותר בשילוב זה ופחות בעיות במערכת העיכול.

כמה? הכמות משתנה כמובן בהתאם לעצימות האימון, משכו וסבילות מערכת העיכול של המתאמן. הטווח נע בין 30 גר' פחמימות לשעה (120 קלוריות) ועד אפילו 90 גר' פחמימות לשעה (360 קלוריות) באירועי ספורט מאוד ארוכים וממושכים כגון תחרויות אולטרא, חצי איש ברזל ותחרות מלאה.

מתי? ההמלצה הבסיסית היא לאכול בכל כ-45 דקות, אולם מכאן כמובן ההמלצות צריכות לעבור התאמה אישית לכל אחד. כמובן שאם אנחנו נדרשים לאכול 90 גר' פחמימות בשעה, לא נוכל לעשות זאת בפעם אחת אלא נצטרך לפזר זאת במהלך אותה שעה לטווחי זמנים קצרים יותר. בנוסף, ייתכן שבתחרות ארוכה בתחילתה נוכל לאכול בטווחי זמנים מרווחים יותר, וככל שתתארך התחרות נצטרך לצמצם זמנים בין אכילה אחת לשנייה כדי להכניס יותר פחמימות בשעה.

המלצתי היא להתחיל מצריכת פחמימות בכל 45 דקות, ומשם לנסות ולבדוק מהו הפרוטוקול המוצלח ביותר עבורכם. ייתכן וכל 45 דקות יהיה מצוין, ואולי תדרשו לעשות שינויים בהתאם לתחושה האישית שלכם.

יש לכם עוד שאלות בלי תשובות?

אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל [email protected]  או בטלפון 052-5507990 ואשמח לענות (:

יעל – דיאטנית קלינית

כתבה בהשתתפותי שפורסמה במוסף "זמנים בריאים" של ידיעות אחרונות בתאריך 15/06/14.

ואם אתם מתקשים לקרוא…הנה החלק שלי במלואו:

כיום כבר אין ויכוח כי גם למחסור בשעות שינה יש קשר להשמנה ולתחלואה כגון יתר לחץ דם, השמנה, סוגי סרטן שונים, מחלות לב, וכמובן גם השפעה קוגנטיבית ונפשית.

אם אתם לפעמים מרגישים שאתם "חייבים לאכול כדי להישאר ערים" זה לא סתם:

ידוע ממחקרים כי למחסור בשעות שינה השפעות הורמונאליות של ממש על ויסות תחושת הרעב והשובע. במחקר שבחן את ויסות הרעב והשובע לאחר יומיים של שינה בת 4 שעות לעומת שינה בת 8 שעות נמצא כי המחסור בשעות שינה הוביל לירידה של 18% ברמות הורמון הלפטין המשרה שובע, ומנגד לעלייה של 28% ברמות ההורמון גרלין , האחראי על תחושת הרעב. השינוי ההורמונאלי הזה כמובן מביא לתחושת רעב מוגברת בקרב "מחוסרי השינה", וייתכן שגם לאכילת יתר בסופו של דבר.

ומה קורה אם חווים קשיים בשינה? האם התזונה יכולה לסייע לשינה טובה יותר?

נראה כי תזונה נכונה בהחלט יכולה להשפיע על הפחתת נדודי שינה ולשפר את מחזור השינה שלנו, אולם עדיין קיימים סימני שאלה לגבי אילו רכיבי תזונה בדיוק יעודד שינה ארוכה ומתוקה ואילו יפריעו לה.

יחד עם זאת, הנה מספר טיפים שעשויים לסייע לכם בהפחתת נדודי שינה או פשוט להפוך את השינה שלכם לאיכותית יותר:

• הימנעו מארוחה גדולה לפני השינה  – אמנם זה נשמע ברור כשמש, אך אנו נוטים "לחטוא" בנושא.

בזמן השינה מערכות הגוף ביניהן מערכת העיכול, אינן פועלות בתפקוד יעיל כפי שפועלות בזמן ערות. ארוחה בכמות גדולה מידי ועם מזונות הדורשים עיכול ממושך (בשר, מנת ירקות או פירות גדושה, קטניות) עלולה להביא לעומס מיותר על העיכול ולגרום לאי נוחות בזמן השינה.

ארוחה שכזו כדאי לאכול כ-3 שעות לפני השינה ולא פחות מכך בדרך כלל.

• מצד שני, אל תלכו לישון רעבים – אם החלטתם שאתם מנסים לרדת במשקל, אל תתפתו להפסקת הארוחות בשעה 17:00 או 18:00 אם אתם נוהגים לישון רק בשעה מאוחרת יותר. גם רעב עלול להפריע לשינה תקינה ולגרום לעתים אף ליקיצה באמצע הלילה לצורך אכילה.

הקפידו על ארוחה קטנה בת 100-200 קלוריות כשעה עד שעתיים כגון יוגורט 1.5%, מנת פרי, פרוסת לחם מלא עם ממרח וכד'.

• קפאין – נסו להימנע מצריכת קפאין הנמצא במשקאות קפה, תה, קולה ושוקולד מספר שעות לפני השינה. קפאין מעורר את מערכת העצבים המרכזית ועל כן יכול להפריע לתהליך ההירדמות. אם אתם מאוד רגישים לקפאין הרחיקו מכם את הקפאין אפילו 8 שעות לפני השינה, אבל בכל אופן מומלץ לערוך נסיון אישי ולבדוק את השפעתו האישית של הקפאין עליכם.
• אלכוהול – שותים קצת כדי להירדם? ייתכן ואלכוהול מסייע לכם להירגע קצת לפני השינה, אך לעתים בחלוף ההשפעה המרגיעה אתם עלולים להתעורר באמצע הלילה. זה לא אומר לוותר על האלכוהול לחלוטין, אך חשובלהיות עירניים לנושא ולבחון אותו בנושע אליכם.
• שתייה – במידה ואתם נוהגים להתעורר פעמים רבות בלילה לשירותים, שתו את המשקה האחרון שלכם כ-90 דקות לפני השינה ולא יותר. זהו הזמן פחות או יותר שייקח לאותה כוס להוביל אתכם לשירותים, ועדיף שזה יתרחש כמובן לפני השינה ולא במהלכה.
• מזונות מעוררי הפרשת סרוטונין – סרוטונין הוא נוירוטרנסמיטר חשוב ביותר המשרה רוגע ותחושה ישנונית, ומיוצר מחומצת אמינו ששמה טריפטופן הנמצאת בחלבון מן הצומח ומן החי.

הדרך להשגת השפעה מקסימאלית היא על ידי שילוב של טריפטופן עם פחמימות. מדוע?

על מנת לגרום לטריפטופן לפעול עליה להצליח לעבור את "מחסום דם המח" (blood brain barrier), וזה לא כזה פשוט כיוון שכל חומצות האמינו "מתחרות" על הכניסה דרך המעבר הזה.

עם תוספת הפחמימות לחלבון, משתחרר הורמון האינסולין אשר "לוכד" את חומצות האמינו המתחרות לתוך השרירים ומשאיר את הטריפטופן לבדה ומוכנה ליצירת הסרוטונין המיוחל.

מכאן שכדאי לאכול ארוחה קטנה לפני השינה שתכיל חלבון ופחמימה כגון יוגורט עם או בלי גרנולה, חלב סויה עם שיבולת שועל, פרוסת לחם מלא עם מעט גבינה או עם ממרח קטניות לטבעונים שביניכם ועוד.

• מלטונין – מלטונין נמצא בהחלט בפוקוס בשנים האחרונים כיוון שמדובר בהורמון אשר אחראי על השעון הביולוגי של כל אחד ואחת מאיתנו, זה שמאותת לנו מתי הגיע זמן לישון ומתי הגיעה העת להתעורר.

ככל שאנו מתבגרים, אנו מייצרים פחות מלטונין ועל כן ישנה עלייה בשכיחות הפרעות השינה בגילאים המבוגרים.

בישראל לא קיימת אפשרות לרכוש תוסף מלטונין ללא מרשם רופא (בארה"ב לדוגמא, הדבר אפשרי), אך ניתן לנסות ולהשתמש בתוספים טבעיים כגון שורש הולריאן.

בכל מקרה, לא מומלץ ליטול שום תוסף ללא התייעצות עם רופא כיוון שעלולות להיות אינטראקציות בין תוספי תזונה ותרופות או מצבי חולי אחרים.

פציעות הן בהחלט לא נעימות, אבל בלתי נמנעות בספורט: דלקת שמסרבת לעזוב אתכם באחד השרירים, חבלה כתוצאה מנפילה או כל פציעה אחרת אליה חשופים מתאמנים חובבנים ומקצועיים כאחד.

פציעות אשר נגרמות מפעילות גופנית עלולות לגרום לליקויים בגודל, כח או תפקוד השריר, וכמובן שע"י כך משבשות גם את היכולת של האתלט להתאמן או להתחרות בצורה אופטימאלית.

בנוסף, פציעות אשר יגרמו להפחתה באימונים ובתנועתיות של האיבר הפגוע יובילו גם לדלדול במסת השריר ולכן ישנה חשיבות גם לתזונה בהיבט זה.

לא פעם מגיעים אליי מתאמנים אשר מתאמנים למטרה מסויימת (תחרות או אירוע ספורט), רגילים להתאמן מספר שעות מסויים בשבוע ופתאום נגזרת עליהם מנוחה בגלל פציעה: חלבונים? ויטמינים ומירלים? לצמצם קלוריות?

לא מעט נכתב כבר על תזונה ופציעות, אך באופן מפתיע הרוב לא נכתב על בסיס מחקרים אלא יותר נסיון מהשטח.

בבסיס הכתבה שלפניכם אתמקד בפציעות אקוטיות וטראומטיות שקשורות להגבלה בתנועת הגפיים ואיבוד מסת שריר, ובמספר דרכים לסייע לגוף להתאושש ולהשתקם מהפציעה גם באמצעות תזונה.

דלקת

מיד לאחר פציעה קשה, מתחילה תגובה דלקתית וסוג וחומרת הפציעה יקבע את משך הדלקת.

בהתחשב בכך שהדלקת חיונית להחלמה, הפחתת הדלקת אינה האידיאלית. למעשה, תוספי תזונה למטרה זו (אנטיאוקסידנטים לדוגמא) בכמות גדולה לצורך הפחתת הדלקת יכול אפילו להזיק להחלמה!

אז מהי ההמלצה? על אף הנטייה לגשת למדף תוספי התזונה, פשוט לאכול בצורה מאוזנת עם ירקות ופירות מגוונים ובלי יותר מידי תוספים מפחיתי דלקת שעלולים בעצם להזיק יותר מאשר להועיל.

איבוד מסת שריר בתקופה של הגבלה תנועתית

במידה ונדרשת או נכפית הגבלה תנועתית לאחר פציעה, התוצאה ברורה למדיי:  ירידה בתפקוד השריר כתוצאה  מאיבוד מסת השריר.

הגורם הראשוני לאיבוד מסת השריר הוא ירידה בסינתזת החלבונים, אך באופן מפתיע גם קצב פירוק החלבונים יורד. התערבות תזונתית צריכה אם כך להתרכז בהעלאת קצב סינתזת החלבונים ככל שניתן ליצירת מאזן חלבונים חיובי  בשריר (יוסבר בהמשך).

תנגודת אנאבולית (ANABOLIC RESISTENCEׂ)– קושי בבניית שריר

כחלק מאותה הגבלה תנועתית לאחר פציעה, יורד כאמור גם הגירוי לבניית שריר ועלול להיווצר קושי לשיקום מסת השריר שיורדת – תנגודת אנאבולית בשפה המקצועית.

מחקר משנת 2008 (גלובר ועמיתיו) הראה שהגבלה תנועתית מורידה באופן משמעותי את הזמינות והסינתזה של חלבוני שריר מסויימים (myofibrillar) , זאת על אף נוכחות של חומצות אמינו בדם שבדרך כלל מהוות גורם אשר מעודד בניית שריר.

אותו מחקר הציע, כי לריכוזים שונים של חומצות אמינו בדם בעקבות צריכת חלבונים גבוהה תהיה השפעה על מסת השריר לאחר פציעה.

למעשה רמות גבוהות של חלבונים בארוחות על פני היום חיונית אפילו אם כמות החלבון הכוללת לא תעלה משמעותית.

בפועל מומלץ לקיים 5-6 ארוחות במהלך היום, ובכל ארוחה כזו לוודא כי קיימת כמות חלבונים איכותיים ממקורות כגון בשר, עוף, דגים, ביצים, חלב ומוצריו, קטניות, סויה ועוד.

חשוב לציין כי הכמות היומית המומלצת לצריכת חלבונים משתנה בין אנשים על פי רמת הפעילות הגופנית וגורמים נוספים, ונעה בין 0.8 גר' חלבון לכל ק"ג משקל גוף ועד 2.2 גר'/ ק"ג.

מלבד עניין החלבונים, נראה שיש מקום לעוד מספר רכיבים תזונתיים על מנת להפחית את אותה תנגודת אנאבולית.

חומצת האמינו לאוצין וחומצת השומן אומגה 3 עשויות שתיהן להתגבר על אותה תנגודת לבניית שריר, אולם לא נעשו מחקרים ספציפיים על צריכת לאוצין ואומגה 3 ברמה מוגברת (עם או ללא חלבון)  לאחר פציעה והגבלה תנועתית.

צריכה קלורית

האינסטינקט הראשוני של מתאמנים לאחר פציעה הוא להוריד את הצריכה הקלורית, שכן גם כמות האימונים יורדת להפליא (אם בכלל מתאמנים).

הירידה יכולה להגיע כתוצאה מהפחתה באימונים, ובנוסף גם מירידה בתנועה היומיומית (תלוי באיבר הפגוע) בשל הקושי בביצוע פעולות פשוטות לעתים.

אולם חשוב לזכור מספר דברים כאשר פונים להפחתה בצריכה הקלורית:

• ראשית, ההוצאה הקלורית לאחר פציעה, במיוחד מיד לאחריה או אם מדובר בפציעה קשה, עשויה לעלות בעד 20% בשל תהליכי הדלקת והמאמץ הגופני להתגבר על הפגיעה. המשמעות היא שייתכן שקיימת ירידה בהוצאה הקלורית מאימונים, אבל ההוצאה הקלורית הכוללת לא בהכרח תשתנה ויש לקחת זאת בחשבון.
• בנוסף, הגבלה תנועתית עשויה לעתים לגרום לשימוש בקביים או עזרים אחרים. כתוצאה מכך התנועה מסורבלת יותר, מאמצים שרירים אחרים בגוף יותר מהרגיל, והיעילות המכאנית בתנועה יורדת – מה שמגדיל גם כן את ההוצאה הקלורית לפעילות יומיומית (NEAT) בצורה משמעותית.

הליכה עם קביים, לדוגמא, מגדילה את ההוצאה הקלורית פי 2-3 מאשר הליכה רגילה.

• כפי שצייתי, בזמן שיקום לאחר פציעה עם הגבלה בתנועה חשוב להביא לבניית שריר, על אף התנגודת האנאבולית.

גורם מכריע בבניית שריר בכלל ולאחר פציעה בפרט הוא צריכת קלוריות נכונה. גם במידה ויורדת מעט הצריכה הקלורית מסיבות כאלו ואחרות (חוסר תיאבון לעתים), חשוב לוודא כי עדיין קיימת תמיכה קלוריות מספקת לבניית שריר על מנת לצמצם איבוד מסת שריר ככל שניתן.

מאזן האנרגיה לצורך תמיכה בבניית שריר צריך להיות חיובי (כלומר להכניס יותר קלוריות מאלו שמוציאים), או לפחות מאופס.

לעתים עדיפה אפילו עלייה קטנה במשקל מאשר מחסור חמור באנרגיה שעלול לפגוע בשיקום השריר, אך כמובן שכל מקרה לגופו ותלוי ברמת המתאמן ובהחלטה המשותפת שלו יחד עם תזונאי/ת והמאמן (במידה ויש).

עצמות, גידים ורצועות

מלבד איבוד מסת שריר שמתרחש לאחר פציעה, קיימים שחקנים נוספים חשובים לפעילות גופנית כגון עצמות, גידים ורצועות, וגם הם עלולים להיפגע מהגבלה תנועתית.

רקמת החיבור החלבונית, קולגן, היא המרכיב העיקרי ברצועות ובגידים. ירידה בסינתזת הקולגן בגידים מובילה בד"כ גם לשינויים בתפקוד המכאני בגידים.

מצד אחד קצב סינתזת הקולגן בגידים אינו מושפע מרמות חומצות האמינו בדם, מה שמעיד על כך שכאן לא תהיה השפעה לצריכת חלבונים מוגברת.

הקולגן בעצמות מצד שני, בהחלט מגיב לרמת חומצות אמינו גבוהה בדם, ומהווה  מרכיב חשוב בהחלמת עצמות.

אז מה נכון?

צריכת ויטמין D וסידן חשובה ביתר להחלמה אופטימאלית לאחר פציעה, אולם הקשר בין גידים, עצמות ורצועות ובין קולגן נשאר עדיין לא וודאי.

השורה התחתונה

לחוסר תנועתיות בגפיים כתוצאה מפציעה יש השלכות גדולות על מטבוליזם השרירים והגידים, ובסופו של דבר על ירידה בגודל השריר.

על כן, בזמן פציעה שמובילה לתנועה מוגבלת יש לשים לב למספר דברים:

• צריכת חלבון גבוהה ממקורות איכותיים
• קביעת מאזן אנרגיה נכון לשיקום מפציעה, על אף הירידה בנפח האימונים ובתנועה היומיומית
• צריכת לאוצין עשוייה להוריד תנגודת אנאבולית ובכך לסייע לסינתזת שריר
• תוספת אומגה 3 יכולה לסייע בהפחתת איבוד מסת השריר

יעל רותם – דיאטנית קלינית וספורט

בין אם המטרה שלכם היא לשפר תוצאות מתחרות קודמת, או פשוט לסיים את התחרות בשלום, מלבד אימוני אופניים, שחייה וריצה, חשוב גם להיות מוכנים לתחרות מבחינה תזונתית.

לאלו שאינם יודעים במה מדובר, הכוונה לתחרות המשלבת שלושה ענפי ספורט:

המקצה המלא כולל 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבת אופניים ולסיום ריצת מרתון (42.2 ק"מ).

חצי ישראמן כולל "רק" 1.9 ק"מ שחייה, 91 ק"מ רכיבת אופניים ו-21.1 ק"מ של ריצה.

בדרך כלל ישאפו המתאמנים המנוסים לסיים את כל המרחקים האדירים הללו בפחות מ-10 שעות. לצורך השוואה, אלוף העולם בתחרות איש הברזל לשנת 2012, פיט ג'ייקובס מאוסטרליה סיים את התחרות בזמן של  8:12:18 שעות, ומהנשים ניצחה לינדה קייב מבריטניה בזמן של 9:15:54 שעות.

הכנה תזונתית

כמובן  שבהתאם למרחקים האדירים, וההשקעה באימונים, גם ההוצאה האנרגטית בתחרות זו גדולה למדי:

בתחרות חצי ישראמן ההוצאה הקלורית הממוצעת מגיעה לכ-5000 קלוריות, ולעומת זאת, במקצה המלא ההוצאה יכולה להגיע עד ל-10000 קלוריות.

לכן, כמו תמיד, לצד ההכנות הפיזיות והמנטליות, חשובה מאוד גם ההכנה התזונתית לתחרות: לנצל זמני התאוששות נכון על מנת להימנע מפציעות ספורט, ולהגיע לתחרות במוכנות מקסימאלית.

לרוב, אוכלוסיית המתאמנים לתחרות כזו מנוסה מבחינת ההתנהלות באימונים, אך חשוב לא פחות לשים דגש על הימים שלפני התחרות.

העמסת פחמימות

כשלושה ימים לפני התחרות, מומלץ לבצע העמסת פחמימות במקביל להורדת עצימות האימונים.

המטרה בהתנהלות זו היא להפחית את השימוש במאגרי הגליקוגן (הפחמימות), ומנגד לדאוג למילוי מקסימאלי של אותם מאגרים בשריר.

אם בעבר היו נוהגים בשיטה נוקשה יותר של העמסת פחמימות, כיום ההמלצה היא שונה:

בימים שלפני התחרות, יש להקפיד בכל יום על מינימום של 10 גר' פחמימות לכל ק"ג ממשקל הגוף.

לדוגמה, אדם ששוקל 70 ק"ג צריך להגיע למינימום של 700 גר' פחמימות ליום.

מומלץ כי הפחמימות יהיו בעלות אינדקס גליקמי בינוני-נמוך, על מנת לאפשר אגירה מיטבית של הפחמימות בשריר:

משקה איזוטוני ממוצע (בקבוק של 500 מ"ל) = 20-25 גר' פחמימות

כוס אורז מבושל/ פסטה/ קוסקוס/ פתיתים = 35 גר' פחמימות

כוס עדשים/ גרגרי חומוס/ שעועית לבנה/ אפונה יבשה = 30 גר' פחמימות

פרוסת לחם = 15 גר' פחמימות

בננה בינונית = 17 גר' פחמימות

5 כפות שיבולת שועל = 25 גר' פחמימות

כפי שאתם מבינים, מדובר בלא מעט פחמימות, ובלא מעט "עבודה" שהכרחית להצלחה בתחרות מסוג זה.

בערב שלפני התחרות חשוב להקפיד על ארוחה עשירה בפחמימות (פסטה, אורז וכו')  בכמות של  כ 2-4 גר'/ ק"ג משקל גוף, ומים.

לדוגמא, 2 גר' פחמימה למשקל 70 ק"ג הם 140 גר' פחמימות: 4 כוסות של אורז.

בוקר התחרות

כ-90 דקות לפני תחילת התחרות מומלץ לאכול כ-200 קלוריות ממקור פחמימתי, ולשתות כחצי ליטר מים (להשלים את האיבוד מהלילה).

דגני בוקר, 2 מנות פרי, 2 פרוסות לחם עם ריבה או דבש, חטיף אנרגיה על בסיס פחמימות, משקה איזוטון.

כ-20 דקות לפני הזינוק מומלץ לצרוך פחמימה עם אינדקס גליקמי גבוה שתתפרק מהר ותעלה את רמות הגלוקוז בדם בדיוק לתחילת התחרות: 200-300 מ"ל משקה איזוטון, ג'ל אנרגיה, או תמרים יכולים לעשות את העבודה מצויין.

כאן המקום לומר, כי נושא התזונה בסמוך לתחרות ובזמן התחרות הוא מאוד אינדיבידואלי, ולכל אחד יתאים משהו אחר.

ומה במהלך התחרות?

• על אף מזג האויר הקר הצפוי, הקפידו על נוזלים כדי לא להגיע להתייבשות! אם הגעתם לתחושת צמא, קרוב לוודאי שלא הקפדתם על שתייה נכונה וכבר התייבשתם.

קחו בחשבון שאיבוד של מעל 2% ממשקל הגוף במאמץ גופני משמעותו התייבשות ופגיעה בביצועים.

בידקו את עצמיכם כבר באימונים: אם ניקח שוב אדם השוקל 70 ק"ג כדוגמא, ברגע שבשקילה לאחר התחרות או האימון יראה שירד 1.4 ק"ג במשקל (2% ממשקל 70 ק"ג) – סימן שהתייבש.

הקו המנחה הכללי הוא כל רבע שעה לגמוע כ-200 מ"ל של נוזלים. כדאי לנצל את ההחלפות בין ענפי הספורט לצורך שתייה ואכילה, ובעיקר את שלב רכיבת האופניים בו הגוף נינוח יותר על האופניים (הכל יחסית) וסופג פחות זעזועים אשר עלולים להקשות על מערכת העיכול.

• מומלץ לשלב שתיית משקה איזוטון במהלך התחרות מכמה סיבות:

ספיגת נוזלים טובה יותר בזכות הסוכרים במשקה, תוספת של פחמימות זמינות, ומלחים המתווספים למשקה ומצמצמים את האבודים הצפויים במהלך התחרות. לא כדאי להסתמך על משקאות מרוכזים מידי, שכן ריכוז גבוה מידי של סוכרים (מעל 8% עלול לגרום לתחושת אי נוחות במערכת העיכול).

• מבחינת פחמימות, מומלץ כל שעה לצרוך 1-1.5 גר' פחמימה לכל ק"ג ממשקל גוף.

כיום ההמלצה אינה מסתמכת רק על 30-60 גר' פחמימות זמינות בשעה, אלא מגיעה אף ל-90 גר' פחמימות בשעה למאמצים ארוכים מסוג זה. לשם הדוגמא, 70 גר' פחמימות ה 2 ג'לים ובקבוק משקה איזוטון.

על מנת להעלות את קצב ספיגת הפחמימות ולהגיע עד ל-90 גר' פחמימות בשעה מומלץ כיום לשלב בין גלוקוז ופרוקטוז, ביחס של 1:2 לטובת הגלוקוז. כיצד זה קורה? גלוקוז וסוכרים כגון מלטודקסטרין שנמצאים ברוב החטיפים והמשקאות, מתפרקים לגלוקוז, עוברים מהמעי אל זרם הדם באמצעות טרנספורטר (=נשא) מסויים, ומשם אל השרירים. קצב הספיגה המקסימאלי של הגלוקוז הוא 1 גר'/ דקה, כלומר מקסימום 60 גר' בשעה, לעומת הפרוקטוז (סוכר הפירות) שעובר מהמעי אל זרם הדם והשרירים דרך נשא שונה, וכך ניתן להתתגבר על ההגבלה בקצב הספיגה של הסוכר. השילוב של גלוקוז ונגזרותיו  יחד עם פרוקטוז מביא לספיגה גבוהה יותר של פחמימות (כ-90 גר'/שעה), ומומלץ למאמצים קשים כמו זה שלפניכם.

• במידה ואתם מרגישים בחילה או כאבי בטן, ואינכם מסוגלים לשתות או לאכול יותר, נסו לגרגר משקה איזוטון בפה מבלי לבלוע אותו. מחקרים מראים בבירור כי ישנם איזורים במח אשר מזהים את הגרגור בפה כצריכה של פחמימות ומביאים לשמירה על רמת הביצועים.
• כיוון שלא מדובר בתקופה חמה בזמן התחרות, אין חובה לצריכת מלחים, אך כאמור זהו נושא אינדיבידואלי עבור כל אחד ואחת. במאמצים בתנאי חום שאורכים מעל 4 שעות בהחלט מומלץ לצרוך 300-600 מ"ג נתרן בשעה: בכל מקרה, שימו לב לכמות המלחים בג'לים, במשקאות האיזוטוניים ובתוספים אחרים שאתם לוקחים בזמן התחרות, ורק אז בדקו האם יש בכלל צורך בתוספת של כדורי מלח.

סיום התחרות

רגע לפני המנוחה, אל תשכחו שגם הגוף צריך להתאושש.

–          כ-30 דקות מסיום הריצה מומלץ לצרוך 1-1.5 גר' פחמימות לכל ק"ג ממשל הגוף,  ועד כ90 דקות לאכול ארוחה מלאה המכילה פחמימה באותה הכמות,  וחלבון. כ-20 גר' חלבון לארוחה הראשונה שלאחר התחרות יספיקו, ובהמשך יש לדאוג לחלבון במהלך שאר הארוחות להתאוששות.

–          לא לשכוח להחזיר נוזלים! פי 1.5 ממה שאיבדנו במהלך התחרות.

–          החלק החשוב להתאוששות המלאה, היא לצרוך ב-24 שעות שלאחר התחרות 1 גר'/ק"ג פחמימות בכל שעתיים. בדרך זו הגוף יחזיר לעצמו את הפחמימות שאיבד וימלא את מאגרי הגליקוגן שוב.

חשוב לזכור לא לנסות דברים חדשים בסמוך מיד לתחרות. לכל אחד ואחת יתאים תוסף אחר או מזון אחר, על כן יש להתאמן גם על התזונה מבעוד מועד ולהבחין מהי ה"נוסחה" המוצלחת ביותר עבורכם ועבורכן.

בהצלחה!

יעל רותם, דיאטנית קלינית וספורט RD B.Sc

לא, הכותרת היא אינה טעות הקלדה והכתבה הזו אינה עוסקת בירידה במשקל אלא בעלייה במשקל !

בין אם מדובר במפתחי גוף, ספורטאים בענפי ספורט אחרים או מכל סיבה אחרת, ישנם לא מעט אנשים אשר מעוניינים לעלות במשקל. בדיוק כמו בהרזייה, גם הם מחפשים תוכניות תזונה, "מזונות קסם", תוספי תזונה, תוכניות אימונים ומה לא.

אבל חכו רגע לפני שאתם אומרים "מה הבעיה? פשוט שיאכלו! אם אני הייתי צריכ/ה לעלות במשקל איזה כיף היה לי…"

בדיוק כפי שהרזייה הינה תהליך מורכב לעתים ולא מעט אנשים מתקשים בו, גם תהליך של עלייה במשקל עבור מי ש"רזה מטבעו" הוא תהליך קשה, ואפילו קשה מאוד.

למה זה כל כך קשה לעלות במשקל?

המתמטיקה לעלייה במשקל, בדיוק כמו לירידה במשקל, היא מאוד פשוטה:

ההכנסה הקלורית צריכה לעלות על ההוצאה הקלורית, או במילים אחרות – מאזן הקלוריות צריך להיות חיובי:

לכל אחד מאיתנו הוצאה אנרגטית בסיסית הקרויה RMR  שמשמעותה כמה קלוריות אדם מוציא ביממה במנוחה מוחלטת, רק בשביל "לתחזק" את הגוף ) נתון זה הוא אישי, תלוי בפרמטרים מסויימים ומשתנה בין אדם לאדם), לדוגמה: 1500 קלוריות ב-24 שעות.

על בסיס מספר זה מתווספת ההוצאה האנרגטית עבור פעולות היום-יום ופעילות גופנית.

דוגמה מספרית: עוד 200 קלוריות ביום עבור פעילות גופנית, ו- 400 על תפקוד יומיומי (אי-מנוחה).

יוצא מכך שההוצאה הקלורית היומית הממוצעת עבור אותו אדם היא כ-1900 קלוריות, ועל מנת לעלות במסת שריר עליו לצרוך לפחות 300-500 קלוריות יותר מההוצאה הקלורית: 2200-2400 קלוריות ליום.

כאן המקום לציין, ככל שהמאזן הקלורי יהיה מתון יותר, כך העלייה תהיה נטו במסה הרזה ומינימום שומן. ועוד חשוב לומר, שלמצוא את האיזון העדין הזה לפעמים לוקח קצת זמן ו"כיוונונים" קטנים אחרי תקופת נסיון.

ייתכן שחלקיכם ירימו גבה ולא יבינו מהי הבעיה לצרוך קלוריות אלו, אבל ברוב המקרים מי שצריך לעלות במשקל:

1. אינו "אכלן" מטבעו, אוכל הוא סתם מטרד עבורו, ועל כן הכנסה קלורית שכזו היא אתגר.
2. מתאפיין בתחושת שובע ומלאות מוקדמת, כלומר אינו מצליח לאכול הרבה.
3. הכנסה קלורית שכזו ובכמויות קטנות (בשל מגבלת נפח הארוחה) מצריכה תבנית אכילה של כל 2-3 שעות, מה שאומר להסתובב קצת סביב האוכל. נשמע נהדר, אבל רובינו גם אנשים עובדים, לומדים, ואם נחזור לסעיף הראשון – יכול להיות שאוכל פשוט לא מעניין אותנו כל כך.

אז איך עושים את זה?

ראשית כל, חשוב אמנם להבין את המתמטיקה הפשוטה, אך יותר חשוב להבין שמתחת לכל זה יש אדם שצריך פתרונות מעשיים ופרקטיים להכנסת הקלוריות היומיות האלו.

הנה מספר טיפים שיסייעו למתקשים בעלייה במשקל מסת השריר, בין אם אתם נערים מתבגרים, או ספורטאים וספורטאיות:

• על מנת לעלות עלייה איכותית במסת השריר ולא לעלות לחינם רק באחוזי השומן, שלבו פעילות כח בתהליך (משקולות חופשיות, חדר כושר, גומיות וכד'). מומלץ לקבל תוכנית מאיש מקצוע, לפחות בהתחלה, על מנת לוודא כי אתם מבצעים את התרגילים בצורה נכונה ויעילה.
• בד"כ זה יצריך תבנית אכילה של הרבה ארוחות כך שלא יתפספסו חלונות הזדמנות לארוחות (אבל זה לא מחייב).
• שלבו במהלך הארוחות מזונות בעלי צפיפות קלורית גבוהה: עתירי קלוריות, אך בעלי נפח קטן. מזונות אלו יהיו בדרך כלל עתירי שומן בריא מן הצומח כגון: אבוקדו, טחינה, שקדים ואגוזים למיניהם, שמן זית.

לשם הדוגמא, חצי אבוקדו יכול להכיל כ-200 קלוריות, וכף טחינה גולמית כ-100 קלוריות.

• גם מיצים טבעיים הם פתרון טוב להכנסת קלוריות בצורה פשוטה יחסית, באיזון כמובן ולא על חשבון מזונות אחרים.
• נכון, אתם צריכים לעלות במשקל אך אין זה מצדיק צריכת מזונות עתירי שומן רווי ושומן טראנס (חטיפים, ממתקים, עוגות וכד'). מזונות אלו אמנם עתירי קלוריות, אך גם מזיקים לבריאות ועל כן בשום מקרה אינם מומלצים ויש לצרוך אותם בהגבלה.
• כאמור, דרך נוחה להכנסת קלוריות היא גם באמצעות משקה. נסו להכין לעצמיכם בכל יום משקה עתיר קלוריות ואיכותי שמכיל פירות טריים ו/או יבשים, חלב או משקה סויה, יוגורט למי שרוצה ואפילו כדור גלידת יוגורט. בדרך כזו תוכלו בקלות להכניס כ-500 קלוריות ללא מאמץ מיוחד (מלבד אולי הכנת השייק עצמו…).
• למתבגרים ולילדים מומלץ לאכול ארוחה קטנה המכילה חלבון ופחמימה בסמוך לשעת השינה. בזמן שנת הלילה מופרש הורמון הגדילה, אשר פועל בצורה יעילה יותר בנוכחות חלבון. משקה כדוגמת השייק לעיל יכול להיות פתרון טוב, או חלב/משקה סויה עם גרנולה ועוד.
• קיימת נטייה לפנות מהר מידי לתוספי תזונה כגון גיינרים או אבקות חלבון (הסבר נוסף בסוף הכתבה הזו), אך לא תמיד יש בהם צורך וניתן להסתפק באוכל "אמיתי".

בכל מקרה, מומלץ תמיד להתייעץ עם איש מקצוע שאינו בעל אינטרס מכירה (כלומר לא מדריך חדר כושר שלעתים מקבל עמלות מכירה או מוכרנים בחנויות לתוספים) ולבחון את נחיצות התוספים לתהליך. לא פעם פונים אליי אנשים אשר לוקחים גיינרים ואבקות חלבון ועדיין אינם מצליחים לעלות במשקל, כיוון שזהו אינו פתרון קסם ונדרשים דגשים נוספים להצלחת התהליך.

לסיכום, תהליך של עלייה במשקל מסת השריר הוא תהליך קשה לא פחות מירידה בשומן. הוא דורש התמדה וכח רצון, תכנון מוקפד של ארוחות וכמו שאני נוהגת לומר למטופליי: קצת "לעבוד בלאכול". כמו בכל תהליך, גם כאן צריך להגיע להחלטה כמה מוכנים להשקיע בתהליך, לעשות את השינויים הדרושים, ובסופו של דבר בהחלט תהיה תמורה לעבודה הקשה!

מתקשים בתהליך לבד? מבולבלים כבר אחרי שניסיתם כמעט הכל? כנראה שכדאי לכם לקבל הכוונה וייעוץ אישיים יחד עם תוכנית תזונה מדוייקת.

 פנו אליי עוד היום ונתחיל לעבוד לקבלת תוצאות!

יעל  רותם – דיאטנית ספורט 052-5507990

[email protected]

אם הפכתם טבעונים לאחרונה ואתם עוסקים בספורט, אולי אתם מרגישים קצת מבולבלים – למה צריך לשים לב? חלבון? ברזל? סידן? ואיך מסתדרים במהלך היום ועם האימונים??
פתאום צריך להכיר מזונות חדשים, ולדאוג להיות מאוזנים גם ביומיום וגם בספורט.

איך עושים את זה? נשמע קצת "גדול" עליכם?
התקשרו או שלחו מייל כבר היום ומבטיחה לכם שיחד נגיע לתוכנית תזונה המתאימה לכם, ושתביא אתכם לביצועים מקסימאליים!

יעל רותם – דיאטנית קלינית 052-5507990
מייל [email protected]

והנה ראיון איתי ברדיו קול רגע, בדיוק על הנושא הזה:
https://soundcloud.com/yariv-leviav/ssxih5i9ifkt

אין ספק כי נראה שכולם על אורח חיים בריא, מנסים להבין מה זה אומר בכלל ומשתדלים למצוא את הנוסחה המנצחת לחיים בריאים יותר.

אז מה נכון: לאכול מעט לאורך היום? לאכול יותר פירות? או אולי דווקא ירקות? בשר בקר הוא בריא או מזיק?

ארגון הדיאטנים האמריקאי (ADA) ריכז מספר טיפים לאורח חיים בריא.

לא מדובר על קלוריות, ספירת נקודות או שיטת הרזייה מהירה. מדובר בהנחיות שביכולתן לסייע להקנות הרגלים נכונים ובריאים יותר, לטווח הרחוק.

התחילו עם תוכנית

* אל תתמקדו בתוכניות הרזיה קצרות מועד, אלא שימו לב לתמונה הכללית: בריאות טובה, מכל הבחינות.

מומחים מסכימים, כי כאשר אנו שמים דגש על הנושא הבריאותי ולאו דווקא על המשקל, הביטחון העצמי עולה, נקנה לעצמינו הרגלי אכילה בריאים יותר, וכך גם הירידה במשקל תגיע.

* הציבו מטרות ריאליות – כאשר נציב מטרות ריאליות, צעד אחר צעד ולא בבת אחת, קיים סיכוי גדול יותר שנשיג את אותן המטרות.

* התחילו עם 2-3 מטרות ספציפיות, שינויים קטנים בכל פעם. לדוגמה: לשתות יותר מים ולאכול ארוחות מסודרות.

* כדאי לנהל רישום אכילה ופעילות יומיים, וכאשר מצליחים להטמיע הרגל חיובי חדש – לא להתבייש לטפוח על השכם.

* השתדלו להתבסס בתזונה היומית על פירמידת המזון. במידה ואתם סבורים כי אתם זקוקים להכוונה אישית יותר, התייעצו עם איש מקצוע להתאמת תוכנית תזונה אישית.

טיפים להרגלי אכילה בריאים יותר

* תכנון מוקדם – מומלץ לאכול לפחות 3 ארוחות עיקריות ביום (בוקר, צהריים, ערב), ו-2 ארוחות ביניים קטנות יותר.

תכננו את הארוחות שלכם מראש: בין אם אתם אוכלים בבית, אורזים את ארוחת הצהריים לעבודה, או אוכלים בחוץ – תכנון היום מבעוד מועד יסייע לכם להיות בשליטה ולשמור על מאזן אנרגיה נכון.

* הקפידו על צלחת מגוונת: מחצית מהצלחת מלאת ירקות, רבע צלחת עם מנת חלבונים (עוף, דגים, הודו, בקר רזה), והרבע הנותר עם דגנים (רצוי מלאים).

**כמובן שהחלוקה עשויה להשתנות אצל העוסקים בספורט**

* נסו לאכול בצלחות קטנות יותר על מנת לחוש שביעות רצון מארוחות קטנות יותר.

* התחילו את הארוחה עם מזונות דלי קלוריות וממלאים: ירקות, סלט, מרק ירקות.

* התמקדו באוכל – מומלץ לבחור מקום אחד בו נוהגים לאכול בני הבית את הארוחות. אכילה עם הסחת דעת, כגון מחשב או טלויזיה עלולה להוביל לצריכת קלוריות מוגזמת, מבלי שתשימו לב.

* הכירו מחדש את תחושת השובע שלכם, וסיימו את הארוחה לפני שאתם "מפוצצים".

לוקח בערך כ-20 דקות עד שמגיע מסר למח, על כך שהגוף מקבל כרגע מזון.

כאשר המח מקבל את המסר הזה – תחושת הרעב נעלמת.

אז כל האכלנים המהירים, האטו קצת ותנו למח צ'אנס לקלוט את המסר.

* צרכו כמות נאותה של סיבים מירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים. סיבים תזונתיים מסייעים לתחושת השובע, ומפחיתים את הסיכום למחלות לב ולסוכרת סוג 2.

* למדו להעריך נכונה כמויות – נסו את הדבר הבא: קחו, לדוגמא, דגני בוקר ושימו בקערה כמות שנראית לכם ככוס אחת.

כעת העבירות את דגני הבוקר מהקערה לכוס – עד כמה הייתם קרובים להערכה הראשונית שלכם?

פירמידת המזון יכולה להסביר לכם בצורה טובה מהן כמויות נכונות יותר או פחות.

* בחרו את החטיפים שלכם בתבונה – בחרו את החטיפים עפ"י רכיבי המזון והקלוריות, הכלילו אותם במכסת הקלוריות, והגבילו את כמות החטיפים לאחד ביום.

העדיפו חטיפים מזינים, וכך תימנעו מרעב הין הארוחות.

זמינות היא מילת המפתח, על כן הקפידו שתמיד יהיה איתכם חטיף זמין ובריא על שולחם העבודה, בתיק או במכונית.

פעילות גופנית

מצאו את האיזון בין התזונה לבין הפעילות הגופנית.

פעילות גופנית סדירה חשובה לבריאות הכללית והכושר הגופני, לשמירה על משקל תקין, לקידום תחושה כללית טובה ולהפחתת הסיכון למחלות כרוניות.

על מנת לשמור על אורח בריא, מומלץ לבצע לפחות 60 דקות של פעילות גופנית ביום.

אם אתם קצרים בזמן, חלקו את 60 הדקות למקטעים של 10 דקות במהלך היום.

במידה ואתם רק מתחילים לבצע פעילות גופנית, התחילו בהדרגה ואף התייעצו עם איש מקצוע לגבי הפעילות המומלצת עבורכם.

האם התוכנית מתאימה לי?

וודאו שהתוכנית התזונתית שלכם מתאימה לכם. האם היא כוללת:

* מזונות מכל קבוצות המזון?

* מספר המנות המומלץ מכל קבוצת מזון?

* מזונות שתיהנו לאכול אותם בטווח הרחוק?

* מוצרים זמינים ?

* מאכלים שאהובים עליכם מאוד?

* מזונות שמתאימים לאורח החיים שלכם (עבודה משרדית? עבודת שטח? עקר/ת בית?)

* פעילות גופנית יומיות?

אם ענית "כן" על כל השאלות, התוכנית התזונתית שלך כנראה מתאימה לך, וגם הירידה במשקל תגיע בסופו של דבר…

מאת יעל רותם – דיאטנית קלינית וספורט

בשנים האחרונות שמו של בשר הבקר הוכפש ללא הרף, הכל כבר אמרו עליו: שמן, מעלה כולסטרול, מסרטן, אסור לאכול ועוד.

האם יש אמת בדברים? כרגיל, יש צורך לעשות מעט סדר בשמועות ולהביא דברים על דיוקם.

בשר בקר רזה הינו מרכיב חשוב בתזונה ואף מומלץ לשלב אותו בתפריט השבועי שלנו ובתקופת הילדות והבגרות

על מה אני מדברת?

בעבר כבר דיברנו על סטטוס הברזל בגופינו, על חסר בברזל ועל אנמיה.

אין ספק שבמדינת ישראל שכיחות האנמיה גבוהה, ואף יותר בקרב נשים.

בסקר מב"ת 1999-2001, בדקו, בין היתר, את שכיחות האנמיה בישראל:

· 20.7% מהנדגמים דיווחו כי אובחנו אי פעם בידי רופא כלוקים באנמיה מחוסר ברזל

· אחוז הדיווח גבוה יותר משמעותית בקרב נשים (35.9%), מאשר גברים (3.9%)

שימו לב שמדובר בסקר עפ"י דיווח עצמי, וכי מדובר אך ורק בנדגמים שאובחנו ע"י רופא כלוקים באנמיה. ישנם אנשים רבים עם מחסור בברזל או דלדול מאגרים שכלל לא נבדקים ועל כן גם לא אובחנו.

כפי שציינתי במאמר הקודם אודות מחסור בברזל, התסמינים הקליניים למחסור הם עייפות, חולשה, נשירת שיער, קור, קושי בביצוע פעולות ועוד.

את הברזל ניתן בהחלט, ובראש ובראשונה, לקבל מהמזון, והמזונות העשירים בברזל הם:

· בשר בקר, עדיפות לרזה

· קטניות, דגנים מלאים

· עוף, הודו

· דגים

חשוב לומר כי דגנים מלאים, ירקות וקטניות מכילים גם ברזל, אלא שמידת הזמינות לגוף נמוכה מאוד (כלומר הספיגה פחות טובה).

בשר בקר לעומת זאת – גם מכיל כמות ברזל גבוהה וגם זמינות גבוהה.

בשר בקר ושומן

אז למה טוענים כי בשר בקר רווי בשומן המזיק לבריאות?

כמו בעוף, גם בבקר תלוי באיזה נתח בוחרים:

נתחים רבים של בשר בקר טרי הם דלי שומן (פחות מ-10%) וכולסטרול (פחות מ- 60 מג" ל-100 גרם)!

לדוגמה: חזה/ כתף מרכזית / פילה מדומה/ סינטה/ פילה/ שייטל/ אווזית/ ירכה/ וייסברטן (ראש ירכה). עד 5% שומן לאחת הסרת השומן הנראה לעין!

מומלץ גם להסיר את השומן הנראה לעין ולהעדיף שיטות בישול של בישול או צלייה, וכך אנו מרוויחים מכל הכיוונים.

שימו לב לנתונים הבאים אודות בשר בקר (לקוח מאתר "אדום אדום"):

כפי שניתן לראות, נתחים רבים בבשר בקר (בעיקר האחוריים) הם דלי שומן, מתחת ל-5% שומן, אפילו פחות מאחוזי השומן בעוף!

בנוסף, שימו לב לכמויות הברזל המזעריות בעוף לעומת בשר בקר – פי 3 בממוצע יותר בבשר בקר.

המינון המומלץ לצריכת ברזל ביום הוא 8 מ"ג לגברים ו-18 מ"ג לנשים עד גיל 50, וכמובן שבלי שילוב של בשר בקר רזה בתפריט השבועי קשה מאוד להגיע להמלצות המקובלות.

כפי שציינתי, גם במקורות מהצומח יש ברזל – אך הספיגה ממקורות אלו פחות טובה משמעותית.

אז מה הבעיה?

בישראל צריכת העוף היא עצומה לעומת בשר בקר, גם בגלל מחיר וכנראה גם עקב דעות קדומות על בשר בקר.

למעשה, ישראל היא שיאנית עוף בינלאומית: 41 ק"ג עוף בשנה לנפש (נתון מספטמבר 2010) לעומת בשר בקר.

נתונים ממועצת החלב (כן, כן, הם אחראים גם על הבקר) טוענים כי על אף העלייה בשנים האחרונות בצריכת בשר בקר טרי בישראל, צריכתו עדיין נמוכה בהשוואה לעולם: 18 ק"ג בשנה בארץ, לעומת 42 ק"ג בשר בקר לנפש לשנה בארה"ב, ו-58 ק"ג בארגנטינה.

לסיכום, בהחלט מומלץ לשלב בשר בקר בתפריט השבועי, אך יש להקפיד על בחירה נכונה של נתחים וצורת בישול עדיפה – נתחים דלי שומן, הסרת השומן הגלוי ובישול או צלייה.

יעל רותם – דיאטנית קלינית

אתם מתעוררים בוקר אחד ומוצאים פריחה מוזרה בעור. איזה עצבים, עכשיו צריך לחפש רופא. מה תחפשו? רופא עור קרוב לודאי. ואם אתם שוקלים לעבור ניתוח להסרת משקפים? לאיזה רופא/ה תלכו? ככל הנראה רופא עיניים (אלא אם כן אתם רוצים להסתכן…). באותה הדרך יש לנהוג כאשר מחפשים ייעוץ תזונתי ועוסקים בספורט אינטנסיבי.

תחום התזונה הקלינית הוא תחום נרחב מאוד, עם תת-תחומים רבים. אמנם בארצנו הקטנטונת עדיין אין תת-התמחויות של ממש כמו ברפואה, אך דיאטניות מקפידות לעבור השתלמויות ולהתמקצע בתחומים מגוונים: ילדים, כליות, סוכרת, כמובן ספורט ועוד.

דיאטנית ספורט – מה זה?

ההבדל בין דיאטנית העוסקת התחום אחד לבין דיאטנית המתמחה בתחום אחר הוא בעיקר ההעמקה וההתמקצעות באותו התחום.

לתזונת הספורט יש קווים מנחים ברורים מארגונים עולמיים כגון ACSM או ISSN, ודיאטנית ספורט חייבת להכיר את מקורות הידע הללו, להתמצא גם במבוא של פיזיולוגיה של המאמץ (ואף מעבר למבוא) ולהכיר את ענפי הפורט השונים ואופיים השונה.

בנוסף, ספורטאים הם אוכלוסיה הנבדלת מהאוכלוסיה ה"רגילה" ויש לתת לכך את הדגש המתאים. כמה מההבדלים הבולטים:

• ראשית, לספורטאים יש צרכים תזונתיים שונים בחלק מאבות המזון, המינרלים והויטמינים.ויש להתחשב בכך בתוכנית התזונתית, וכמו כן לדעת להתאים את תוספי התזונה המתאימים לאותו ספורטאי (כאשר יש צורך כמובן).
• מעבר לכך, ישנם צרכים תזונתיים משתנים בין ענפי הספורט השונים (ענפי כח לעומת מרתונים, למשל) ואף בין תפקיד אחד לשני על המגרש – בכדורסל, שחקן פנים יהיה מאסיבי יותר לעומת שחקן חוץ.
• כאמור, ישנם חסרים תזונתיים ספציפיים, שאופייניים יותר לספורטאים מאשר לאוכלוסיה הכללית ותפקידה של הדיאטנית לשים לב למדדים אלו בבדיקות הדם ובתזונה.

לדוגמה: חסר בברזל נפוץ בכלל אוכלוסיית ישראל, אך שכיח פי כמה בקרב ספורטאים עקב איבודים מוגברים בזיעה וכד'.

• בקרב ספורטאים מתבגרים חשוב לפקח גם על גדילה והתפתחות תקינים, על מנת לוודא שהעיסוק האינטנסיבי בספורט לא פוגע בהתפתחות, ושאין שבירה של עקומות הגדילה.
• חשוב ללכת לאיש מקצוע שמכיר את ענפי הספורט השונים ויודע להתאים את התזונה לתוכנית האימונים המשתנה, ולתקופות השונות בעונה (תקופת בנייה לעומת פגרה או תחרויות וכו'). לדוגמה: ספורטאי סבולת בתקופת תחרויות אינטנסיבית יידרש לצרוך כמות פחמימות גבוהה יותר מתקופת הבנייה או הפגרה.

• כמו בכל תחום מדעי, ישנן התפתחויות ומחקרים חדשים צצים כל הזמן. חשוב שאיש המקצוע יקפיד להתעדכן ולהיות ערני להמלצות משתנות וחדשות בתחום תזונת הספורט על מנת לתת את המענה הנכון ביותר לספורטאי.

ומה עם רפואת ספורט?

גם כאן כדאי להכיר ולדעת שיש רופאי ספורט בארץ (אם כי לא יותר מידי).

חשוב לספורטאים להתייעץ גם עם רופאת ספורט, והאידיאל הוא טיפול משולב של דיאטנית ספורט בשיתוף פעולה עם רופאי ספורט.

פעמים רבות ישנה בקשה מצד דיאטנית ספורט להפניה עבור בדיקה מסוימת או תוסף תזונה לספורטאי.

כיוון שברפואה הכללית אין מספיק מידע על רפואת ספורט, ייתכן שהרופא/ה אליו מופנית הבקשה לא יבינו את נחיצות הבדיקה או המרשם.

זה כמובן לא מרוע או בורות, פשוט זה לא תחום ההתמקצעות של כל רופא/ה (בדיוק כפי שדיאטנית לא יכולה להיות מומחית בכל התחומים).

לדוגמה (שוב ברזל): כאשר ההמוגלובין תקין אין זה אומר ששאר מדדי הברזל בדם תקינים (טרספרין או פריטין) ועל כן חשוב לבדוק גם אותם אצל ספורטאים.

לסיכום, אין ספק שכיום, כאשר יותר ויותר אנשים עוסקים בספורט באופן אינטנסיבי ותחרותי (ואני לא מדברת דווקא על אולימפיאדה או נבחרת עלית: טריאתלונים, ריצות, אופניים, שחייה, משחקי כדור ועוד) יש חשיבות וצורך משמעותי באנשי מקצוע – רופאים, רופאות ודיאטניות – שיתנו מענה מקצועי ומדויק לצרכים הפיזיולוגיים של הספורטאי, ויתרמו להתפתחות תחום רפואת ותזונת הספורט בארץ.

בתקופה האחרונה הולך וגדל ה"עליהום" על מוצרי החלב: "זה גורם לליחה, זה מגביר אסתמה, לא אמורים בכלל לצרוך את זה" ועוד.

חשוב לי לציין כי בתזונה הקלינית אין בסוס מדעי לטענות אלו ואפילו להיפך, אולם אין מטרת הכתבה הבאה לדון בנקודה זו.

מאז ומתמיד חלב ומוצריו היו מרכיבים מרכזיים בתזונה הישראלית. אם נסתכל על חלב בצורה "טכנית", יש בו הכל: נוזלים,  פחמימות, חומצות שומן חיוניות, חלבונים איכותיים (מי גבינה וקזאין), סידן, זרחן, אשלגן מגנזיום, וויטמינים שונים ולא מעט אנשים גם חושבים שזה די טעים.

המרכיב החשוב ביותר של החלב הוא הסידן, שכן ניתן לקבל כמויות נאותות של סידן בעיקר ממוצרי חלב.

אמת שגם בכרוב, ברוקולי או טחינה יש סידן, אך כדי להגיע לכמות שבכוס חלב (200 מ"ג סידן) נצטרך לאכול מאלו די הרבה: 5.5 כוסות תרד, כוס שקדים, 5 תפוזים..

המלצות ארגוני הבריאות העולמיים לצריכת מוצרי חלב עשירים בסידן מתבססות על מסקנות מאינספור מחקרים, המצביעים על קשר אדוק בין צריכת מוצרי חלב עשירים בסידן והפחתת הסיכון למסת עצם נמוכה ואף אוסטאופרוזיס!

ובכל זאת, בסקר מב"ת שנערך בין השנים 1999-2001 נמצא שגברים בגילאי 19-50 צורכים בממוצע 520 מ"ג סידן ביום (רק 52% מההמלצה היומית לסידן), ונשים 470 מ"ג סידן ביום (47% מההמלצה היומית).

אז מה לעשות? הרי ישנם אנשים רבים הנמנעים מחלב ומוצריו ברמות שונות כי "חלב לא עושה לי טוב". בואו נתחיל מלהסביר דבר אחד: לא כל תחושה לא נעימה ממוצרי חלב היא אלרגיה לחלב.

על אלרגיה לחלב

אלרגיה למזון מסוים מתבטאת בתסמינים שונים כגון פריחה בעור, בצקות, נפיחות, בחילות, גירודים, חנק ובמקרים קיצוניים אף מוות. בפועל, קיימים מזונות המסווגים כמזונות אלרגניים, כלומר כאלו שנוטים לעורר יותר תגובה אלרגנית כגון: חלב פרה, בוטנים, שומשום, פירות ים ועוד.

האלרגיה לחלב היא לחלבוני החלב (בניגוד לאי סבילות לסוכר החלב, לקטוז) וחשיפה של מערכת החיסון אליהם תיצור בקרב אנשים עם אלרגיה לחלב תגובה מיידית של אלרגיה. רוב האנשים המאובחנים כאלרגיים לחלב ייאלצו כל חייהם להיזהר ממגע עם חלב ומוצריו, כיוון שבדרגות הקשות של האלרגיה חשיפה עלולה להוביל אף למוות. בדרך כלל אבחון יתרחש כבר בגיל הינקות ע"י תבחין עור ו-allergy test, ובמקרים רבים האלרגיה תיעלם כבר בגיל שנה או שנתיים.

חלב על הזמן

לא מעט אנשים כאמור (כ-70%), מעידים כי חלב לא ממש עושה להם טוב, אולם לא מדובר באלרגיה לחלב אלא באי סבילות ללקטוז ברמות שונות.

כאשר מדברים על אי סבילות ללקטוז הכוונה ליכולת מופחתת של אנזים לקטאז לפרק את סוכר החלב הקרוי לקטוז.

התסמינים במקרים אלו יהיו שונים ויכללו בעיקר שלשולים, גזים, כאבי בטן או אי נוחות כללית במערכת העיכול. למה זה קורה? כמה אפשרויות:

1. חסר מולד באנזים לקטאז. מצב נדיר יחסית בו אין לתינוק לקטאז ועל כן מדובר באי סבילות מדרגה ראשונה שתאובחן מהר מאוד.
2. אי סבילות משנית עלולה להתפתח במקרים של פגיעה ברירית המעי הדק – האנזים לקטאז נמצא באזור זה, ועל כן כל פגיעה עלולה להפחית גם את כמותו ואת יעילות הפירוק של סוכר הלקטוז. מצבים אלו יכולים להתרחש בעקבות מחלות במערכת העיכול (קרוהן, קוליטיס), שלשולים מרובים שפוגעים ברירית uעל כן כאשר "יש וירוס בבטן" ההמלצה היא בדרך כלל להימנע לכמה ימים ממוצרי חלב.
3. חסר התפתחותי בלקטאז – אין מחסור מוחלט באנזים, אולם הכמות או רמת הפעילות שלו נמוכה מהרגיל. רוב האנשים המעידים כי מעדיפים שלא לצרוך מוצרי חלב עקב אי נוחות ישתייכו לקבוצה זו (כ-70%).

פתרונות לאי סבילות ללקטוז

• תוספת חיצונית בטבליות של אנזים לקטאז בכל ארוחה המכילה חלב, תלוי כמובן בדרגת אי הסבילות
• לצרוך מוצרי חלב דלים יחסית בלקטאז כגון קוטג'. יוגורטים, למשל, עשירים יותר בלקטוז אולם לא כל אחד יחוש רגישות אליהם
• לא לצרוך מוצרי חלב רבים בבת אחת אלא לפזר אותם במהלך היום
• כיום קיימים בשוק מוצרי חלב מופחתים בלקטוז מראש, הנותנים מענה טוב לבעיה
• חשוב לזכור כי מדובר בעניין מאוד סובייקטיבי וכל אדם מגיב בצורה שונה. רוב האנשים המעידים על אי סבילות ללקטוז, מסוגלים להגיע לכמות לקטוז יומית של כ-2 כוסות חלב ביום בלי בעיה.
• מה עם חלב עזים? בחלב עזים, למרבה הפלא, יש כמות לקטוז שאינה נופלת מזו של חלב פרה ועל כן כאן לא נמצא את הפתרון

לסיכום, לא לכל מי שיש קצת אי נוחות עם מוצרי חלב יש אלרגיה לחלב וחשוב לזכור זאת, ובכל זאת אם בחרתם להמנע או להפחית מוצרי חלב שימו דגש על השלמת הסידן ממקורות אחרים (זה אפשרי).

כחלק מהנחיות שפורסמו לאחרונה ב-(ISSN (international society of sports nutrition, אני מביאה בפניכם את עיקרי ההנחיות לגבי תזמון האכילה לפני או לאחר אימונים, וכמובן את ההיגיון שמאחורי הדברים.

מעבר להנחיות הרגילות עליהם דיברנו במספר מאמרים קודמים, ה-ISSN מדגיש כי קיימת חשיבות רבה גם לתזמון הארוחות, ולא רק להרכבן.

למה?

* למיקסום הביצועים של הספורטאי

* לסייע לגוף בהסתגלות למאמצים ועלייה בעומסים

* על מנת למנוע מצבים של overtraining – מצב קטבולי בו הגוף "הורס" במקום לבנות מחדש ולהתחזק בהתאם

אז שהבנו שפחמימות הן ה"דלק" העיקרי של הגוף לפעילות גופנית – בין אם בצורת פחמימות זמינות במהלך אימון/תחרות, ובעיקר מאגרי הגליקוגן בשרירים ובכבד.

לוקח לפחמימות כ-4 שעות להתעכל ולהתחיל בתהליך האגירה בשרירים ובכבד, ומכאן ניתן להבין  את חשיבות הפחמימות בארוחה  4-6 שעות לפני פעילות!

לדוגמה:

עבור ספורטאי שמתאמן אחה"צ, ארוחת הבוקר זו הארוחה החשובה ביותר שתפקידה להעלות את רמות הגליקוגן בשרירים ובכבד.

על אותו משקל ישנה חשיבות לארוחת הערב יום לפני פעילות מוקדם בבוקר, אך כאן נדרש "חיזוק" נוסף של פחמימות בסמוך לאימון עצמו:

מחקרים מצביעים על כך שחטיף אנרגיה המכיל מעט חלבונים (5-10 גר') ופחמימות (כ-50 גר') כ-30 עד 60 דקות לפני אימון או תחרות יסייע בהגברת זמינות הפחמימות באימון.

בנוסף,  "ארוחה" קטנה מסוג זה בסמוך לאימון תפחית את הקטבוליזם (פירוק) החלבוני שמתרחש בד"כ לאחר אימון.

מאחר ומאגרי הגליקוגן מספיקים לפעילות של כשעה, בפעילות של למעלה משעה יש לשקול תיסוף בעזרת משקאות אנרגיה ומלחים (להלן, משקאות איזוטוניים) מ-2 סיבות עיקריות:

* למנוע התייבשות

* להפחית את אפקט ה"סטרס" שמתרחש בגוף בעקבות פעילות גופנית עצימה.

ה-ISSN מזכירים שוב את פרוטוקל העמסת הפחמימות, אך אין הוא שונה ממה שהזכרנו בעבר במאמר הזה.

לסיכום, כמה הנחיות עיקריות, את חלקן כבר הזכרנו:

* פעילות של למעלה משעה (60-90 דקות) בעצימות בינונית עד גבוהה מדלדלת את מאגרי האנרגיה בגוף.

תזמון נכון של פחמימות בזמן האימון או התחרות בהחלט ימנעו ריקון מוחלט של המאגרים, עייפות, חולשה או  את הפסקת הפעילות.

* בפעילות בעצימות גבוהה, תחרויות למשל, יש חשיבות גדולה לצריכת משקאות איזוטוניים בריכוז 6-8%. כל 15-20 דקות כמה לגימות על מנת להשאיר את רמות הגלוקוז בדם קבועות.

חשוב לזכור עובדה זו וליישם אותה, בעיקר בתחרויות שם הקצב גבוה בהרבה מאשר באימונים.

* ישנם כמה סוגי סןכרים הנחשבים בעלי אינדקס גליקמי גבוה וקלים לעיכול, והם המומלצים בזמן פעילות גופנית: גלוקוז, סוכרוז ופרוקטוז.

אם תסתכלו בהרכבים של משקאות איזוטוניים תמצאו בד"כ שילוב של סוכרים (גם מלטודקסטרין) כיוון שנמצא במחקרים ששילוב בין הסוכרים הוא היעיל ביותר.

חשוב להדגיש כי לא כדאי להגזים עם צריכת פרוקטוז כיוון שזה עלול לגרום לאי נוחות במערכת העיכול. פרוקטוז נמצא בעיקר בפירות…

* תוספת של חלבונים לפחמימות, בעיקר לאחר אימון, בהחלט מקדמת אגירת גליקוגן – גם כאשר צריכת הפחמימות היא מתחת למומלץ.

כאמור, היחס המומלץ הוא לפחות 1:3 לטובת הפחמימות.

לדוגמה:  לחמנייה עם מעט גבינה, שוקו וכו'.

הרעיון מאחורי ההנחיה הזו פשוט מאוד – להגביר סינתזת גליקוגן ולעודד הורמונים אנאבוליים (מעודדי תהליכי בנייה בגוף).

מה לגבי אימוני כח?

* מחקרים הראו כי שילוב של פחמימות וחלבונים כתוסף לאחר אימון כח משפר את מרכיב הכח בכושר הגופני ומביא לשינויים חיוביים בהרכב הגוף: עלייה במסת שריר וירידה באחוזי שומן.

* כאשר השוו תוספי חלבונים ופחמימות לתוספים המכילים קראטין מונוהידראט ראו כי תוספת הקריאטין מביאה לעלייה בכח ושיפור בהרכב הגוף.

חשוב לזכור כי מדובר במקצועות הכח, ספרינטים, כח מתפרץ וכד'!

כאשר אנו מתייחסים למקצועות הסבולת (אופניים, ריצות או שחיות ארוכות) תוספת של קראטין אינה מומלצת כיוון שהעלייה במסת השריר יכולה להקשות על המתאמן ולפגוע באיכות הביצועים.

* חלבוני חלב (קזאין ו-whey) הם שני חלבונים השונים בתבנית העיכול שלהם, ועל כן ייתכן כי הם גם שונים בהשפעתם על פעילות גופנית.

את חלבוני החלב ניתן למצוא בד"כ בחטיפי חלבון או באבקות חלבון, וחשוב לדעת כי הם החלבונים האיכותיים ביותר לבניית שריר לאחר אימון.

חשוב לי לציין כי כל ההנחיות מתבססות על אוסף של מחקרים קליניים ולא על ניסיון של ספורטאי זה או אחר.

וכמו תמיד, יש לקחת את העקרונות ולהתייעץ תמיד עם איש מקצוע לפני שמחליטים לעשות שינוי קיצוני בתזונה.

לא מעט אנחנו מזכירים את העיקרון המרכזי בתזונת ספורט – פחמימות. מקור האנרגיה העיקרי בגופינו הן הפחמימות אשר אגורות בשרירים ובכבד בצורת גליקוגן, וזה האחרון מספיק לנו לפעילות של שעה וחצי עד שעתיים. מעבר לכך – אנחנו בבעיה: גופינו יתחיל לנצל שומן, וזה לא כל כך טוב כמו שזה נשמע: תהליך "שריפת" השומן קשה מאוד לגוף, ועל כן נאלץ להאט את הקצב שלנו באימון/תחרות ולא נהיה יעילים כל כך.

התנסות אישית

בעודי חדשה יחסית בתחום קבוצות האופניים התחרותיות, יצאתי לראשונה למחנה אימונים של 3 ימים בשדה בוקר, כל יום רכיבה של כ-100 ק"מ בעצימות בינונית פלוס. 3 ימים עם כל מה שמי שעוסק בספורט רוצה: שינה טובה, אוכל, ורכיבות מאתגרות!

במחנה אימונים מסוג זה, או לחילופין בכל מצב בו אנחנו נמצאים במסגרת אימונים תובענית ורציפה (עונת תחרויות, 2 אימונים ביום וכו') ישנה חשיבות כפולה ומכופלת לנושא אחד: ה ת א ו ש ש ו ת. אז מה זה אומר "התאוששות" בעצם?

• מילוי מאגרי הגליקוגן בצורה מקסימאלית
• תיקון מאזן הנוזלים לאחר האימון, וכהכנה לאימון הבא
• מנוחה על מנת לתת לגוף את הזמן הדרוש לבנות רקמות שניזוקו

בנימה אישית, במחנה התוודעתי (שוב) לחשיבות הגדולה של תזונת ספורט בכלל, והתאוששות נכונה בפרט.

פחמימות

מלבד תזונה נכונה במהלך כל אימון לכשעצמו, חשוב למלא את מאגרי הגליקוגן בצורה הטובה ביותר לאחר האימון, ב- 2 שלבים:

1. עד חצי שעה לאחר האימון חשוב לצרוך 1-1.5 גר'/ק"ג פחמימות עם אינדקס גליקמי בינוני- גבוה.

המטרה בשלב זה היא לעורר הפרשה של הורמון האינסולין בגוף, שמלבד תפקידו החשוב בהכנסת הסוכר לתאים, הוא מעודד תהליכים אנאבוליים – תהליכים מעודדי בנייה.

זו הדרך שלנו לאותת לגוף: הלו! מספיק לפרק, עכשיו בונים! למה חצי שעה אחרי האימון? בגופינו קיים אנזים בשם גליקוגן סינטתאז בגוף, שכשמו כן הוא: מסנתז גליקוגן. האנזים הזה רגיש מאוד לבנייה מחודשת של גליקוגן בדקות הסמוכות לסיום האימון, ואנחנו שואפים לנצל עובדה זו עד כמה שניתן.

לדוגמה: אדם ששוקל 70 ק"ג יצרוך כ-70 גר' פחמימות:חטיף אנרגיה מתאים, לחמנייה מקמח לבן עם ריבה וכו'.

2. כל שעתיים מסיום האימון, במשך כ-6 שעות, יש להמשיך ולצרוך כ-1 גר' פחמימה לכל ק"ג ממשקל הגוף.

אמנם הקצב המהיר ביותר של סינתזת גליקוגן הוא בסמוך לסיום האימון, אך המאגרים ממשיכים להתמלא גם לאחר מכן. על כן חשוב להמשיך ולצרוך פחמימות עד לאגירה מקסימאלית של הגליקוגן, ולהבטיח מאגרים מלאים לאימון הבא.

* חשוב לי לציין שהפרוטוקולים הללו מתאימים למי מאתנו שמתאמן 2 אימונים ביום, מי שנמצא ברצף של תחרויות (טור ישראל שמתקרב במרץ) או אימונים תובעניים.

נוזלים

כאמור, חשיבות הנוזלים במהלך האימונים חשובה ביותר. איבוד של 2% ומעלה ממשקל הגוף במהלך אימון, משמעותו התייבשות וירידה בביצוע!

אבל לא על האימונים עצמם באנו לדבר, כי אם על שלב ההתאוששות:

חד משמעית, חברים, אם לא תגיעו כאשר הגוף שלכם רווי במספיק נוזלים ולא תשלימו את החסרים מהאימון הקודם – הכל יהפוך להיות קשה יותר באימון הבא! שלא נדבר על התכווצויות שרירים, סחרחורות ועוד תופעות לא רצויות שעלולות "לתקוף" אתכם בשל התייבשות ומחסור באלקטרוליטים שמתנדפים להם דרך הזיעה. אז איך לתחזקאת משק הנוזלים שלנו מאימון לאימון?

• הישקלו לפני האימון ולאחריו ובידקו כמה נוזלים איבדתם ממשקל הגוף. על מנת להחזיר אותם יש לצרוך פי 1.5 ממה שאיבדנו.

לדוגמה: איבדתם קילו? תצטרכו להחזיר לגוף ליטר וחצי של מים (לא בבת אחת!)

• תוכלו לבחון גם את צבע השתן שלכם וכך תדעו האם עליכם להחזיר כעת לגוף כמות נוזלים נכבדת בשל התייבשות, או שמשק הנוזלים של גופכם עדיין תקין:

שתן בהיר – ככל הנראה שתיתם מספיק באימון ואין צורך בהשלמות חריגות

שתן כהה- זה הזמן להיצמד לבקבוק ולהחזיר את הנוזלים האבודים עד לאימון הבא

חלבונים

מבחינת מאגרי הגליקוגן – מחקרים מראים כי אין השפעה לתיסוף של חלבונים בזמן ההתאוששות, אולם מומלץ להוסיף חלבון לתיקון נזקי שרירי.

היחס הרצוי בין הפחמימות לחלבונים הוא 1:3 או 1:4 לטובת הפחמימות, על מנת שהחלבונים לא "יישרפו" לצרכי אנרגיה אלא ישמשו לתהליכי בנייה ושיקום.

(לקריאה נוספת אודות פחמימות וחלבונים)

עוד דבר שמעניין לדעת הוא שלמחנות אימונים (בתחומים שונים), כאשר לפעמים מדובר אפילו ב-2 אימונים ביום, קיימת גם מטרה תזונתית:

מאגרי הגליקוגן מתרוקנים ומתמלאים במהלך מספר ימים, כך שהספורטאי "מאמן" את המאגרים הללו ומשפר את קצב סינתזת הגליקוגן ואת קיבולת המאגרים.

ספורטאי מאומן יכול לאגור פי 2 יותר פחמימות במאגרי הגליקוגן בשריר מאשר אדם לא מאומן. ושוב אנחנו רואים, כי ללא תמיכה תזונתית נכונה בלתי אפשרי לעבור רצף אימונים או תחרויות קשות, כאשר הדגש הוא על פחמימות ונוזלים.

ואיך היה לי, אתם שואלים?

לא היה קל, אבל צלחתי את הרכיבות! ביום השלישי הרגשתי "קצת" את השרירים מתפוצצים וגייסתי את כל כוחותיי כדי לטפס במעלה הר חריף (ולא היו כבר הרבה כוחות….). אבל זה כבר פחות קשור לתזונה, אלא לשיפור הכושר (:

כמעט כל מי שמתאמן יודע: חשוב לאכול חלבונים אחרי פעילות גופנית. חדרי הכושר לא מפספסים את ההזדמנות ומשווקים אבקות חלבון לכולם, שוק תוספי התזונה משגשג יותר מתמיד, ולא קשה למצוא מתאמנים משקשקים שייק חלבון באמצע/אחרי אימון בחדר כושר.

חשוב לדעת כי כדי למקסם את התוצאות מפעילות גופנית (בין היתר גדילת השריר) ועל מנת לזרז את התאוששות לאימון הבא ישנם שני שחקנים חשובים בתהליך: חלבונים ופחמימות.

למה פחמימות?

בכל פעם שאנו אוכלים פחמימות מופרש בגופינו הורמון האינסולין. מלבד תפקידו החשוב של האינסולין בוויסות רמות הגלוקוז בדם, האינסולין הוא הורמון אנאבולי – כלומר הורמון שמעודד תהליכי בנייה בגוף. כחצי שעה עד שעה לאחר פעילות גופנית השריר מאוד רגיש להורמונים ולתהליכי בנייה ועל כן אנחנו מאוד רוצים שיופרש האינסולין וינתב את החלבונים שאנו צורכים למקום הנכון – לבניית השריר ולא לשריפה. מחקרים הראו כי ארוחת פחמימות בלבד לאחר פעילות גופנית אכן עודדה הפרשת אינסולין וחידשה במידת מה את מאגרי הגליקוגן בגוף וגם במקרה של ארוחת חלבונים בלבד נמצאה בנייה מסוימת בשריר, אך רק לארוחה המשלבת חלבונים ופחמימות התקבל אפקט התאוששות ובנייה הגדול ביותר.

מתי לאכול?

על "חלון ההזדמנויות" בעבר, והוא בדיוק עונה על שאלה זו. כאמור, לאחר פעילות גופנית השריר רגיש יותר לתהליכי בנייה, ועל כן נרצה להזדרז עם הארוחה שאחרי ולאכול אותה בסמוך לסיום הפעילות, עד שעה אחרי הפעילות. יחד עם זאת, לאחרונה התברר כי אותו חלון הזדמנויות אינו תקף לכל אחד. למי כן?

• כאשר מדובר באנשים עם צפיפות אימונים (כל יום, פעמיים ביום), או במידה והתחלנו את האימון בצום – חלון ההזדמנויות בהחלט חשוב על מנת שנספיק להתאושש לקראת האימון הבא.
• לעומת זאת, אם אכלנו בשעה 13:00 ארוחה קטנה המכילה מעט חלבון (נניח פרוסת לחם עם קוטג') ובשעה 14:00 התחלנו אימון כח של שעה, חומצות האמינו של החלבון יישארו עדיין בזרם הדם גם לאחר האימון וישמשו את הגוף לצרכי בנייה ושיקום שרירי. אין צורך למהר כאן, ניתן לאכול גם שעתיים לאחר האימון.

מה לאכול?

לשלב בין חלבונים ופחמימות. לא חייבים לטרוף כמויות (תלוי כמובן במאמץ): סנדוויץ' עם טונה, קוטג' או פסטרמה, יוגורט עם דגנים. אם מזדמנת לכם ארוחה של ממש אפשר לבחור אחד מסוגי הפחמימות הבאים – אורז, קוסקוס, פסטה, תפוחי אדמה, פתיתים ועוד מיני תבואות אחרות. חלבונים תוכלו לקבל מעוף, הודו, דגים, בשר בקר (עדיפות לרזה), ביצים.

כמה לאכול?

כמובן שלכל אדם צרכים תזונתיים משלו וכמויות מסוימות, אך קו מנחה הוא יחס הפחמימות והחלבונים בארוחה. במידה ואתם עוסקים בספורט סבולת (ריצה, שחייה, רכיבת אופניים ועוד) היחס המומלץ עבורכם הוא 1:2 עד 1:4 לטובת הפחמימות. בספורט סבולת ישנה נטייה לשרוף יותר פחמימות ועל כן זה תקין להגיע ליחס שכזה (מתוך מחשבה שגם ככה תשרפו את הפחמימות באימון הבא). אבל! חשוב לומר שהיחסים הגבוהים יותר (1:3 ו-1:4) מתאימים לאנשים שמתאמנים כמעט כל יום, ואם אתם נוהגים להתאמן פעמיים שלוש בשבוע בחדר כושר (חצי שעה עד שעה של אימון) עדיף שלא תחרגו מעבר ליחס 1:2 או מקסימום 1:3. במידה ואתם עוסקים אך ורק באימוני כח (אימוני משקולות) מיותר לצרוך חלבונים ופחמימות ביחס גבוה ותוכלו להסתפק ביחס 1:2 לטובת הפחמימות.

באשר לחלבון, מחקרים רבים מראים כי הכמות האופטימאלית להתאוששות ובניית שריר לאחר האימון היא עד 25 גר' חלבון (אפשר גם פחות, לוי אימון) ומעבר לכך אין ייתרון של ממש.

לדוגמא:

2 ביצים – 14 גר' חלבון

קופסת טונה במים – כ-30 גר' חלבון

גביע קוטג' 5% שומן – 25 גר' חלבון

כוס עדשים לאחר בישול 16 גר' חלבון (עם כ-35 גר' פחמימות)

נשמע מסובך? בכלל לא! פשוט צריך ללמוד כיצד להסתכל על תוויות המזון ולבדוק כמה גרם פחמימות וכמה גרם חלבונים יש במנה אותה אתם צורכים: אם ביוגורט עם גרנולה יש 10 גר' פחמימות ו-20 גר' חלבון, היחס הוא 1:2 וזה לא רע. העיקר שלא תמצאו יחסים נמוכים מאלו.

(כמה דוגמאות למנות בהן יש כ-15 גר' פחמימות: פרוסת לחם, 3 כפות אורז, תפוח אדמה קטן, חצי כוס דגני בוקר, חצי כוס פסטה).

מה לגבי שייק חלבון?

אקדים ואומר שכל עוד אתם יכולים לקבל את החלבונים והפחמימות ממזון "אמיתי", לכו על זה. לא חייבים להתפתות לשפע אבקות החלבון שמציפות את השוק ולבזבז כספים, פעמים רבות יוגורט עם דגנים או כריך מתאים יכולים לעשות את העבודה לא פחות טוב (ואפילו יותר!). הסיבות לשימוש באבקות יכולות להיות מגוונות: אנשים שצריכים כמויות עצומות של חלבון בתזונה שלהם כמו בודי בילדרים, אנשים המעוניינים להפחית ממשקלים וצריכים כמות חלבון גבוהה או במידה ואחרי אימון אתם ממהרים ואתם יודעים שלא תספיקו לאכול אוכל "אמיתי" – כאן יש לאבקות בהחלט יתרון טכני.

ברוב האבקות משתמשים בחלבון מי הגבינה שעשיר ב-BCAA (חומצות אמינו חיוניות שנספגות במהירות לזרם הדם ולמערכת העיכול ותורמות לבניית השריר) ולפעמים תמצאו שילוב של חלבון מי גבינה עם חלבון סויה. ככל שאחוז מי הגבינה גדול יותר כך האבקה איכותית יותר.חשוב להבדיל בין 2 קבוצות עיקריות ופופולאריות לכל האבקות למיניהן: אבקות חלבון טהור

ו-GAINER. ההבדל ביניהם הוא שבאבקות חלבון תמצאו אך ורק חלבון, וב-GAINER הוסיפו לכם גם את הפחמימות. אנשים נוטים להעדיף את אבקות החלבון מתוך מחשבה מוטעה ששם יש פחות קלוריות והמון חלבון (היצרנים אוהבים גם להדגיש את זה כי יודעים שעל זה הציבור מסתכל), אבל אתם כבר יודעים שגם ככה תצטרכו להוסיף מזון פחמימתי לאבקת החלבון על מנת שתהיה יעילה. ומה ייצא מזה? אמנם לקחתם מנת חלבון של 100 קלוריות (30 גר' למשל), אבל הוספתם חלב, בננה, ועוד כל מיני – בקלות הגדלתם את כמות הקלוריות. ב-GAINER לעומת זאת עשו בשבילכם כבר את העבודה: כיוון שהפחמימות כבר בפנים, כל מה שנותר לכם לעשות זה לבדוק טוב כמה חלבון וכמה פחמימות יש במנה שאתם צורכים, לראות מהו היחס ביניהם (1:2 או 1:3) וללכת על זה. לא לפחד מהשם GAINER למרות השם המחשיד. אתם לא באמת תעלו במשקל אם תקפידו על הכמויות הנכונות באבקה.

וכמו תמיד, התאמה אישית ושיקול דעת. בהצלחה!

לא חייבים להגדיר את עצמנו כ"צמחונים" בשביל לא לאכול בשר. אנשים רבים (בעיקר נשים, עליי להודות) פשוט ממעטים מאוד באכילת בשר או מתמכרים לקלות שבה מכינים שניצל טבעול, וגם הם יכולים להיכנס תחת ההגדרה של צמחונים (אם כי צמחונים כמעט מלאים).

צמחונות בד"כ מתקשרת לבריאות, לאורח חיים עם הרבה יותר מודעות למה שאנו אוכלים, (זוכרים את זה?) ואין ספק שאכן יש כמה יתרונות לדיאטה צמחונית: יותר ירקות ופירות (יותר אנטי אוקסידנטים,ויטמינים ומינרלים), יותר מוצרי חלב (יותר סידן), יותר דגנים (יותר סיבים תזונתיים) ופחות שומן רווי ויותר שומן צמחי רב בלתי רווי (המסייע במניעת מחלות לב כליליות). אז למה שכולנו לא נהפוך לצמחוניים?

דגשים במעבר לצמחונות

במעבר לצמחונות לא חייבים להתפתח חסרים תזונתיים במידה והתזונה בנויה כהלכה עם תשומת לב לכמה נושאים:

• ברזל – קשה למצוא ברזל בכמויות מספקות ממקורות שלא מן החי, ועל כן עלול להתפתח חסר בברזל אם נמעט באכילת בשר למשך זמן ארוך. חסר בברזל יתבטא בקשיים בריכוז ובמקרים מתקדמים יותר גם באנמיה.
• B12 הוא אחד מהויטמינים היותר חשובים במערכות הגוף שלנו, והוא נמצא ונספג בצורה טובה מאוד מן החי. המקור הכי טוב לקבלת B12 הוא מבשר הודו. מצבי חסר של B12 הם לא דבר שמתרחש כל כך מהר אלא בד"כ במשך עשרות שנים, אולם כאשר הגענו למצב של מחסור בוויטמין זה אנחנו מסתכנים בפגיעה במערכת העצבים, ובתפקודן של כדוריות הדם האדומות (שוב אנמיה).
• אבץ הוא מינרל נוסף שמגיע בעיקר מבשר עוף, וחסרונו עלול לגרום לנשירת שיער, לבעיות עור, לעייפות.
• באופן כללי ניתן לומר שקשה לקבל חלבון מלא (חלבון שמכיל את כל 22 חומצות האמינו החיוניות לנו) ממקורות צמחיים, וגם כאן עלינו למצוא פתרונות יצירתיים כדי לעקוף מכשלה זו.

פתרונות לצמחונות מאוזנת

1. מקורות נוספים לברזל מלבד מקורות מן החי הם דגנים מלאים, קטניות (עדשים,גרגרי חומוס,פולי סויה,שעועית לבנה,וכו') קמח מלא, ירקות עליים ירוקים (כמו תרד), ואגוזים למיניהם (אני כבר רואה כאן אופציה לסלט נחמד). חשוב לזכור שאמנם אגוזים בריאים ומכילים ברזל, אבל עיקרם הוא שומן ולכן יש לשים לב לכמויות!

2. חלבון ביצה הוא החלבון היחידי שאינו מן החי (לא לפי האוכלוסייה הטבעונית) ולמרות זאת הוא עדיין חלבון מלא אשר מכיל גם B12, וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים! אם אין אצלכם אינדיקציה אשר שוללת אכילת ביצה מידי יום (כולסטרול גבוה למשל) ניתן לאכול ביצה כל יום וכך להגדיל את כמות החלבון המלא בתפריט. חשוב לציין שלמרות שאיכות חלבון הביצה משובחת, הכמות שלו קטנה יחסית(כ-6 גרם) ועל כן יש להעשיר את התפריט בחלבון ממקורות נוספים.

3. מוצרי חלב הם מקור מצוין לחלבון, ובדרך גם אפשר להרוויח סידן – אז למה לא?

4. עוד דרך טובה לקבל חלבון מלא היא לשלב בין קטניות לתבואות- כל אחת מקבוצות אלו מחסירה חומצה אמינית חיונית אחרת ועל כן אינה מכילה חלבון מלא, אבל השילוב של 2 הקבוצות כן מביא אותנו לקבלת חלבון מלא! מג'דרה היא פתרון נהדר (אורז הוא תבואות ועדשים הם קטניות), לחם עם חומוס ועוד תבשילים רבים שמשלבים את שתי הקבוצות, אם כי לא חייבים את 2 הקבוצות באותה הארוחה.

5. ולסיום טיפ אחרון: כאשר אוכלים ברזל ממקורות צמחיים כדאי לצרוך יחד איתם מזונות המכילים ויטמין C (כגון: עגבניות, תפוזים) וכך הברזל ייספג אצלנו בצורה יעילה הרבה יותר.לדוגמה: להוסיף עגבניות לסלט עם ירקות עליים ירוקים.

בתור תזונאית רוכבת אופניים, אני נתקלת לא מעט בשאלות, תהיות ובעיקר הרבה בלבול בנושא תזונה לרוכבי אופניים: פחמימות או חלבונים? איזה חטיף אנרגיה כדאי לאכול? לפני או אחרי רכיבה?

מאגרי האנרגיה בזמן פעילות גופנית

בגוף האדם ישנם מאגרי גלוקוז (סוכר) בשריר ובכבד ובהם יש שימוש בזמן פעילות גופנית. הפחמימות אותן אנו צורכים מתחלקות לשתי קבוצות – אינדקס גליקמי נמוך (מתפרקות לאט ואינן "מקפיצות" את רמות הגלוקוז בדם) ואינדקס גליקמי גבוה (מתעכלות במהירות ונותנות פיק של עלייה ברמות הגלוקוז בדם), וביניהן מסתתרות גם פחמימות בעלות אינדקס גליקמי בינוני.

קודם כל הבהרה קטנה – חשוב לאכול לפני רכיבת אופניים! זאת בעיקר על מנת למלא את מאגרי הגליקוגן המדובר בגוף, למנוע את פירוק השריר עד כמה שניתן ולמנוע רעב שיציק לנו בהמשך.

אז מה לאכול?

שעתיים ומעלה לפני הרכיבה הארוחה צריכה להכיל פחמימות עם אינדקס בינוני-נמוך (פסטה,אורז,לחם מלא, קוסקוס) עם מעט שומן ומעט חלבון. הארוחה צריכה להיות עשירה בנוזלים, או במילים אחרות – לשתות הרבה מים!

רבע שעה לפני הרכיבה כדאי לאכול פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה כדי שעדיין תהיה להן תועלת עד שנתחיל לדווש וכדי לשמור על רמות גלוקוז אחידות: פרוסת לחם לבן עם ריבה, בננה, תפוח עץ, 3 תמרים,ג'ל אנרגיה (מי שמסוגל לפני הרכיבה),חופן גרנולה. בלי חלב עם הגרנולה– חלבון מכביד על הגוף בזמן פעילות גופנית.

ומה בזמן הרכיבה? כדאי לאכול רק אם מדובר ברכיבה של למעלה משעה וחצי (וזה עקרון שתקף גם לכל פעילות גופנית אחרת). למאגרי הגליקוגן לוקח כשעה וחצי להתרוקן ורק אז חשוב שנמלא אותם מחדש.  מומלץ לאכול מזונות עם אינדקס גליקמי בינוני עד גבוה כגון חטיף אנרגיה (30-60 גר' פחמימות או בתרגום קלורי 120-240 קק"ל, תלוי במשקל הרוכב), בננה, 2 פרוסות לחם לבן עם ריבה או דבש, 3 תמרים, ג'ל אנרגיה.

אם מדובר ברכיבה עצימה בלי יותר מיד עצירות (אופיין של רכיבות הכביש בפלוטון למשל) רצוי להיעזר בג'לים, משקאות איזוטוניים שמיועדים לספורטאים (ריכוז של 6-8%), זאת על מנת לספק לגוף את הפחמימות בצורה יעילה ומהירה.

כדאי לבחון את חטיף האנרגיה שלנו גם לפי המדד הבא: לצמצם עד כמה שניתן את כמות השומן (עד 5%) והחלבון על מנת לא להכביד על מערכת העיכול בזמן המאמץ הגופני. לכל אלו מאיתנו שמכינים את חטיפי האנרגיה בבית – אגוזים, שקדים, וחלבה לצערי מחוץ למשחק (שומנים).

נוזלים והתאוששות

מים, מים, מים. לא לשכוח לשתות! כמובן שבקיץ מזיעים יותר ומאבדים יותר נוזלים, אבל גם בחורף (עד כמה שיש לנו בישראל) למים תפקיד חשוב: כל חצי שעה יש לשתות חצי ליטר מים. נשמע קשה, אבל להשתדל לעמוד במשימה: איבוד של 2% ומעלה ממשקל הגוף בנוזלים מביא באופן חד משמעי להתייבשות וירידה בקצב הרכיבה. לא חבל?

לאחר הרכיבה אנחנו נכנסים לשני שלבים מאוד קריטיים: מיד לאחר הרכיבה (בזמן שמעמיסים את האופניים על הרכב ו”משוויצים” איך "טסתם בעלייה") קחו פחמימה עם אינדקס גבוה בדיוק כמו לפני הרכיבה וזאת כדי לאותת לגוף שהגיע הזמן לעבור לתהליך של בנייה ולהפסיק עם ההרס. עד 45 דקות אחרי הרכיבה ישנו חלון הזדמנויות לבניית השרירים – כעת חשוב לאכול ארוחה המשלבת בין פחמימות וחלבונים (לחם עם פסטרמה או טונה, אורז עם מנה בשרית וכדומה) כי רק השילוב של שני מרכיבים אלו יביא לבניית השריר המיוחלת. לא לעשות את הטעות הנפוצה ולהעמיס על הגוף חלבון מבלי לשים את הדגש על הפחמימות.

נתראה בשבילים או בכבישים!

קישור לאתר שמסביר ומפרט על אינדקס גליקמי: http://www.montignac.com/en/ig_tableau.php