תזונה, ארוחה ומשפחה

את הקטע הבא אני מקדישה לכל בעלי המשפחות שביניכם.

בדרך כלל כששומעים את המושג "ארוחה משפחתית" בזמן דיאטה זה אומר שצריך להיכנס ל"כוננות ספיגה" מחשש שנצטרך לעמוד בפני הרבה פיתויים. יחד עם זאת, לארוחה משפחתית יכולה להיות גם משמעות קצת אחרת ואולי אפילו חיובית.

ברור לרובינו שהורים הם המודל לחיקוי העיקרי של ילדיהם (אחרי דורה, בוב הבנאי ויובל המבולבל כמובן). זה נכון לא רק בעניינים שברומו של עולם אלא גם בעניין פשוט ואולי אפילו שטותי – אוכל.

אנשים רבים שנכנסים לתהליך של דיאטה מוצאים עצמם לפתע עם סדר יום מוגדר לארוחות היום, בלי "לחטוף", בלי לנשנש ועם הקדשת הזמן הראויה לארוחה. לשינוי התנהגותי זה ישנה השפעה ברורה גם על הילדים – פתאום בשעה 8 בערב צריך לעזור להכין ארוחת ערב, יושבים ליד השולחן ואוכלים ביחד! ההורים והילדים יוצאים נשכרים משני הכיוונים: זה מקרב בין שני הצדדים (אין טלוויזיה, אין מחשב. ממש יושבים ומדברים), ובנוסף גם הילדים לומדים ומסגלים לעצמם סדר מסוים בארוחות במהלך היום.

חשוב לזכור שגם אם אנחנו לא שמים לב, ילדים רואים הכל ומושפעים בקלות. גם אם אתם לא סובלים גבינות (יש לא מעט אנשים כאלו), אל תעוותו את הפרצוף בכל פעם שאתם רואים קוטג'… מהר מאוד גם הילד שלכם יתחיל להתנהג באותה צורה ויסרבו בתוקף לאכול את אותם המזונות שגם אתם לא אוהבים. ההשפעה הזו על ילדינו עובדת לשני הכיוונים, וכמובן שיכולה להיות חיובית – תראו להם שסלט זה הדבר הכי טעים ושה"לבן" של הביצה (גם אני לא חיבבתי אותו בילדותי) זה מעדן.

גם אם הם ישתכנעו רק לנסות את זה – הרווחתם לא מעט.